כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      9/2/16 20:48:

    קרן כתבה; אין על קלימט.

     

    נכון הציור המוזהב של הגב' בלוך באואר

     

    מאד מרשים ולא מפתיע שנמכר בכל כך

     

    הרבה מילוני דולרים אבל שאר הציורים

     

    שנכללו באותו משפט של החזרת יצירות אמנות

     

    שבזזו הנאצים ליורשת לא מרשימים במיוחד

     

    וציורי הנוף שלו די מוזרים וחסרי קסם וייחודיות.


     

    יש הטוענים שגם יצירת יקרת ערך זו

     

    איננו אמנות אלא עבודת קישוט מוצלחת

     

    בטכניקה שרכש מבעל מלאכה - אביו הצורף.

     

     

    אבל מה שהופך אותו לטיפוס דוחה בהחלט

     

    הוא העובדה שניצל את מר בלוך היהודי האוסטרי

     

    כפטרון, רימה את מי שתמך בו כלכלית ומקצועית

     

    בכך שניהל רומן סוער וכמעט גלוי לעייני כל עם אשתו

     

    בזמן שקיבל תשלום לצייר את הדיוקן שלה כאמן מקצועי.

     

    ולא מדובר כלל באיזה סיפור אהבה, בהתאהבות חסרת

     

    שליטה... אלא סתם כדרך

     

    התנהלות של האמן מול כל אשה יפה יותר או פחות שפגש

     

    בלי לספור את מצבה המשפחתי, או יחסיו עם בעלה כמעבידו.

     

     

    נכון הרבה מנשות וינה האמידות מהזן היהודי מתבולל

     

    ניהלו רומנים מחוץ לחיי הנשואין כדבר שבשגרה

     

    כולל למשל את הסבתא רבתא של מחבר הספר 

     

    'הארנבת עם עייני העינבר' הגב' אמי אפרוסי

     

    שאפילו הרתה וילדה כתוצאה מרומן צדדי שכזה

     

     

    אבל האם מעבר למעין 'פתיחות מינית'

     

    אין כלל קווים אדומים,

     

    כללי מוסר והגינות כלפי אדם שנתן בו אמון,

     

    הכניסו לתוך ביתו איפשר לו להתפרנס ולהתבטא

     

    אמנותית בכבוד ושילםלו ביד רחבה?

      8/2/16 18:44:

    היי קרן,

     

    בני אדם שונים מתחברים לדברים שונים

     

    הספר אישה בזהב חשוב ומרתק כשלעצמו

     

    אבל הספר 'הארנבת עם עייני הענבר' בעייני

     

    הוא יצירת מופת שמענג להתמוגג מכל משפט ומשפט

     

    וכייף לחזור ולקרוא שוב ושוב כל עמוד ועמוד שבו.

     

    גם האירועים המאד קשים כתובים במגע של עדינות

     

    עם עוצמתיות כולל מבט אירוני משעשע על המתרחש

     

    בלי לחשוש מביקורת נוקבת.

     

    אז הספר האחד הוא כמו דיווח עיתונאי

     

    שמשקף מציאות שכולנו זוכרים - משפט ציבורי

     

    שהיוצא דופן בו הוא העובדה

     

    שהתובעת איננה מיליונרית אלא אישה קשת יום

     

    ואילו הספר השני הוא מארג של יצירת אמנות

     

    העומד בכבוד בפני עצמו על אהבה ותשוקה יוקדת לאמנות

     

    העוברת מדור לדור במשפחה יהודית מתבוללת

     

    כולל חיבור רגשי ייצרי עמוק עם אמנות פיסול זעיר יפני

     

    משנהב תאשור וכד' על הווי חיים יומיומי וגם סמלי

     

    נצקות שאפילו היפנים ביפן כבר כמעט ואינם מכירים...

     

    ''

     

    תוצאת תמונה עבור נצקה יפנית

     

    תוצאת תמונה עבור נצקה יפנית

     

    תוצאת תמונה עבור נצקה יפנית

     

    בעיניי אילן היוחסין בפתיח בכלל לא עורר כל עניין או צמרמורת

     

    עד לשלב שבו הדמויות המתוארות בספר באופן כל-כך 'עגול ושלם'

     

    הפכו אחד ואחת לממש קרובי משפחה מוכרים ואהובים...

     

    כאלו שקל להתחבר למחשבות במוחם, לסלוח לחולשותיהם

     

    ופגמיהם ולהתפעל מייחודם האישי ובחירותיהם האינדבידואלית.

      7/2/16 22:23:

    הספר האשה בזהב והסיפור כולו חובת קריאה !!

    הציור מרטיט !! ואפילו הסרט נ ה ד ר ומרגש {גם למי שלא קרא את הספר}

     

    הספר השני - הארנבת בעלת עיני הענבר - פחות אהבתי אבל אילן היוחסין שיש בפתיח. צמרמורת מהסוג הטוב.

     

    אין על קלימט.

    ת ו ד ה

    0

    מיליונים / Drorit San

    3 תגובות   יום ראשון, 7/2/16, 19:27

    דיוקן של הגברת אדלה בלוך באואר היפה מוינה

    שהזמין בעלה מהצייר הווינאי המעורך גוסטב קלינט

    עמד במרכז משפט סוער שהסתיים בניצחון

    של התובעת - היורשת ונמכר בשווי מיליוני דולרים.

     

    הרקע - היהודים האמידים של וינה תמכו באמנים

    וכדי להעביר להם כספים באופן מכובד

    הזמינו מהם פרוטרטים של בני המשפחה.

     

    את הדיוקן הנשי המיוחד במינו הכין האמן

    באמצעות שילוב של עלי זהב בתוך צבעי השמן

    על גבי הדמות והבגדים שציורו על בד הקנבס.

    שיטה ייחודית יפיפייה בסגנון ארט-נובו

    המכונה 'סגנון סימבוליזם'

    בצבעוניות המושפעת מהדפסים יפנים 

    שהיו להיט באותה תקופה באירופה בכלל

    ובקרב האספים של אמנות יפנית מוינה בפרט.

     

    'הארנבת עם עיני הענבר'

     

    http://cafe.mouse.co.il/topic/3291812/?last_method=edit

     

     

    Gustav Klimt 046.jpg

     

    היצירה הוזמנה מקלימט על ידי הבעל של אדלה

    התעשיין היהודי פרדיננד בלוך-באואר.

    לו ולאדלה, בתו של הבנקאי היהודי מוריץ באואר

    לא נולדו ילדים כך שלא היה לרכושם הרב כולל

    הציורים כביכול יורש...

     

    במכתב פרטי לחברה כתבה אדלה שלאחר מות בעלה

    היא הייתה רוצה שהציור יעבור לארמון בלוודור בוינה

    אבל כשהציור נלקח מבית הזוג - שהתגורר בארמון משפחתי

    מפואר הבעל עדיין לא מת

    אלא נאלץ להציל את חייו ולעזוב את אדמת אוסטריה המסופחת

     

    לאחר הכיבוש הנאצי של אוסטריה הוא הצליח לברוח לשווייץ,

    וכמו כל שאר היהודים של אוסטריה כל רכושו,

    כולל התמונה שמוזכרת בעשרות רומנים ספרים ומחקרים נבזז.


    מר בלוך רשם בצוואה את אחייניו כיורשי כל רכושו,

    אולם ממשלת אוסטריה טענה כי על פי המכתב של אשתו המנוחה

    שברשותה (הוחרם מבית החברה?), הציורים בחזקתה ובחזקת

    המוזאון הלאומי על פי דין..

     

    הנאצים בזזו כאמור את התמונה

    כמו את שאר יצירות האמנות של יהודי וינה

    ושל כל יהודי גרמניה-אוסטריה מיד בתחילת סיפח של האוסשלוס

    ושלחו אותה להערכת המומחים במוזיאון הראשי של וינה

     

    אוצרי המוזיאון סיפחו מייד את התמונה המרשימה לאוסף שלהם

    תוך ניסיון מכוון  לטשטש את זהותה ומקורה היהודי

    היא קבלה רשמית שם חדש 'האישה בזהב'

    תוך מחיקת שמה הקודם שהנציח את הגב' אדלה בלוך

     

    אחייניתה מארה"ב - אישה קשת יום ללא כל מקורות מימון

    החליטה לעשות הכל כדי להוציא מאוסטריה את התמונה

    יחד עם תמונות נוספות של המשפחה ולהחזיר אותם לבעליהם

    החוקיים היהודיים - כלומר לקבלם לרשותה כעשיית צדק היסטורי!

     

    רק לאחר 5 שנים של משפטים סבוכים ומורכבים

    היא ועורך דינה הצעיר והמסור הצליחו במשימה.

    המאבק העיקש נגד גוף כמו ממשלת אוסטריה

    שטענה שהתמונה היא 'המונה ליזה של וינה'

    בעלת ערך לאומי שאי אפשר לוותר עליו ...

     

    לאחר מאבק משפטי שהתנהל בארצות הברית ובאוסטריה נ

    קבע כי אחת היורשות, מריה אלטמן, היא הבעלים הבלעדית

    של היצירה ושל עוד ארבע יצירות נוספות של קלימט

    ובהן גם הפורטרט השני של אדל בלוך באואר.

    לאחר קביעה זו נשלחו התמונות לארצות הברית והוצגו בלוס אנג'לס.

     

     

    אך היורשת לא יכלה להחזיק יצירה כה יקרה בביתה

    הרי רק הביטוח עולה מיליונים

    והתחזוקה מחייבת רמת לחות אופטימלית וכד'

     

    ביוני 2006 נמכרה התמונה הראשונה של אדלה בלוך באואר

    לרון לאודר תמורת הסכום של 135 מיליון דולר,

    הסכום הגבוה ביותר ששולם מעולם עבור יצירת אמנות עד אז.

    התמונה מוצגת במוזיאון הפרטי של לאודר,

    נויה גאלרי (Neue Galerie New York),

    אשר מכנה אותה "המונה ליזה שלנו".

     

    הפורטרט השני של אדלה בלוך-באואר משנת 1912

    נמכר לרוכש אנונימי תמורת 88 מיליון דולר.

    משנת 2014 הוא מושאל לזמן ארוך,

    ומוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. 

     

     

    תוצאת תמונה עבור אדלה בלוך באואר

     

             זאת הדודה שלי!

     

    הנה חלק ממספר סרטים על הסיפור הדרמטי סביב התמונה יקרת הערך;

     

    • - "משאלתה של אדל" (Adele's Wish) משנת 2008 הכולל ראיונות עם אלטמן עצמה ומומחים שונים.
    • - "גניבת קלימט" (Stealing Klimt) משנת 2007 הכולל גם הוא ראיונות עם אלטמן ואחרים שהיו מעורבים במאבקה.
    • - "אונס אירופה" (Rape of Europa) משנת 2006 העוסק בשוד האומנות הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

    - 'האישה בזהב' 2015 סרטו של הבמאי סיימון קרטיס (Woman In Gold)

                                         בכיכובם של הלן מירן בתפקיד מריה אלטמן

                                          וריאן ריינולדס כעורך דינה‏ 

                                         המבוסס על ספרה של אן-מארי אוקונור.

     

     

    תוצאת תמונה עבור האישה בזהב

     

    לא רק יצירות אמנות נבזזו הרמן גרינג תאהב הבצע

    שחילק עם היטלר שלל יקר ערך רב שבזז

    הוא ידע שהענק עם היהלומים שעונדת

    הגב' אדלה בציור איננו רק פרי מכחולו של אמן מוכשר

    אלא העתק של ענק אמיתי שהיה לה בין אוסף

    תכשיטיה היקר.

    לכן הוא חיפש בעצמו, מצא ובזז את הענק

    המשובץ במיליוני אבני חן יקרות מפז

    ובלי בושה אישתו הייתה נוהגת להופיע בציבור

    עם הענק הגנוב על קפלי צווארה השמן... 

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין