ישנן הרבה מאוד גישות בעולם בכל הנוגע לקשר בין הגוף לנשמה. אפשר לחלק את הגישות האלה לשלוש קטגוריות עיקריות: אמונה בנשמה בלבד, אמונה בחיבור של הנשמה והגוף וחוסר אמונה בקיומה של הנשמה. בעל הסולם נתן בהן סימנים ארגון בני ברוך מסבירים.
גוף ונפש במאמרו "גוף ונפש" חילק בעל הסולם את הגישות השונות הנוגעות לגוף ולנשמה לשלוש קבוצות עיקריות: • הכחשה. בקבוצה זו נכללות הגישות ששוללות את הרעיון של קיום נשמה. תפיסה זו אופיינית למדענים וחוקרים, שאינם מכירים בקיומה של ישות מופשטת אלא חומר בלבד ושוללים את האפשרות של קיום נשמה. הגוף נתפס בעיניהם כמנגנון מכני/פיזיקלי/ביולוגי בלבד, שמטרתו להתרחק מסבל ולהתקרב להנאה. • דואליות. בקבוצה זו נכללות הגישות המאמינות בשילוב של גוף ונשמה. על פי תפיסה זו גוף האדם הוא יצור מושלם המתקיים באופן עצמאי, אך הוא אינו מבטא את מהותו של האדם, שהיא הנשמה. קבוצה זו מאחדת, למעשה, את שתי הגישות האחרות, ואומרת כי הגוף הוא תולדה של הנשמה. • האמונה. בקבוצה זו נכללות גישות המאמינות בנשמה או בנפש בלבד ומקדשות אותן. על פי גישה זו ישנן ישויות שהן כל כולן רוח, והן מתגלמות ומביאות את עצמן לידי ביטוי בגוף האדם שהוא חומר בלבד המקבל חיות מהנשמה המתלבשת בו.
חכמת הקבלה נפתח ונגיד כי חכמת הקבלה היא מדע לכל דבר ועניין ואין בה דבר תיאורטי, אלא הכל נכתב כפי שהשיגו אותו המקובלים בפועל, ומעולם לא נעשה בחכמת הקבלה שימוש בפילוסופיה או תיאוריות כלשהן, מאז ימי אברהם אבינו ועד עמותת בני ברוך היום. המקובלים חילקו את החכמה לשני חלקים: גלוי ונסתר. החלק הגלוי מבוסס על הבנה טבעית פשוטה, על בסיס מעשה, בדיקה והסקת מסקנות. החלק הנסתר של החכמה כולל ידע שאינו מאפשר הסקת מסקנות על דרך המחקר, פשוט משום שאיננו מסוגלים עדיין לתפוס את הנאמר בו, אך כל הנאמר בו התקבל כתוצאה ממחקר ובדיקה של הכותבים, שנמצאים בדרגות מחקר גבוהות יותר מאיתנו. לעת עתה עלינו לקבל את הדברים כאמונה בלבד, ואין טעם לחקור אותם בצורה פילוסופית. ההבדל בין הגלוי לנסתר הוא ההכרה שלנו, הידע שיש בידינו ודרגת התפתחות המחקר שלנו.
תפיסה אל-חושית אנחנו חווים את המציאות בעזרת חמשת החושים שלנו, ותפיסת המציאות שלנו נבנית על ידי מה שחושים אלה קולטים. חוקרי הפיזיקה הקוונטית וחוקרים בתחומי מדעים מתקדמים אחרים כבר הבינו כי המציאות משתנה בהתאם לאדם המתבונן בה, כך שלמעשה, לא קיים דבר פרט לאדם עצמו, וכל מה שהוא חווה כמציאות אינו אלא השלכה של פנימיותו החוצה. החלק הגלוי של חכמת הקבלה הוא כל מה שאנו חווים בעזרת חמשת החושים. החלק הנסתר שלה הוא מה שנוכל לגלות כאשר נרכוש חוש נוסף, חוש שישי, רוחני, שמאפשר לנו לגלות את הנשמה. החוש השישי בכל אחד מאיתנו קיימת מעין "הכנה" להפעלת החוש השישי. כמו שחמשת החושים קולטים את העולם ובונים מציאות על ידי השלכת פנימיותנו החוצה, כך קולט.
החוש השישי את המציאות החדשה שמתגלה לו, ומבטא אותו על ידי הנשמה. איך מגיעים לזה? על ידי לימוד חכמת הקבלה. לימוד חכמת הקבלה נעשה בעבר הרחוק בסתר, בחדרי חדרים, והיה מותר רק ליחידי סגולה. האר"י הקדוש קבע שמתקופתו והלאה מותר לכל מי שחפץ בכך ללמוד קבלה, ובכל דור היו מקובלים שהתאימו את החכמה לדור, בציפייה שתתגלה לכל העם. המקובלים בני דורנו היו בעל הסולם והרב"ש, והם השאירו אחריהם כתבים ברורים ומותאמים לדורנו, כפי שהם נלמדים על ידי בני ברוך פתח תקווה בהנחיית הרב לייטמן, תלמידו ועוזרו האישי של הרב"ש. |