לפני שנים, במסגרת לימודי אימון התבקשתי לכתוב על אדם שפגש אותי במהלך חייו והייתה לי השפעה חשובה על חייו.
כמובן שכל הסיפור הוא פרי דמיוני, זהו סיפור שאני מאוד אוהבת ורוצה לשתף אתכם.

אני זוכר את הפעם הראשונה שפגשתי אותך זה היה ברחוב כששוטטתי לתומי, עברת ברחוב בין עשרות אנשים שהיו באותו עת על אותו רחוב, משהו משך את עיני להביט בך, כשחזרתי הביתה עדיין פרצופך עמד לנגד עיני.
חשבתי עליך בהמשך אותו שבוע ולא הבנתי למה, מי את בכלל?
בכל אותו שבוע עברתי שוב ושוב באותו הרחוב וחשבתי אולי אפגוש אותך שוב וזה לא קרה, חלפו הימים, השבועות והחודשים, שכחתי ממך.
הפעם השנייה הייתה לאחר שנה בבית קפה, היית עם חברותיך, פרצופי פגש את פרצופך והתמלאתי בהתרגשות עצומה, משהו שלא חוויתי מעולם ולא הבנתי למה, מי את? מה יש בך? אני אפילו לא מכיר אותך.
אני שותה קפה ומרגיש כאילו שאני מכיר אותך ולעזאזל מהיכן אנו מכירים, אני מביט בך ואת קולטת אותי ומביטה, אנחנו מציצים אחד בשנייה כמו מגנט, אני מתמלא בהתרגשות עצומה, בהמון אהדה וגם מלא בסקרנות, מה הולך כאן? כלום לא ברור.
לאחר כשעתיים את וחברותיך עוזבות את המקום, אתם עוברות לידי ואת מסתכלת עלי כאילו מכירה, כאילו מצאת משהו שחיפשת הרבה שנים.
אתן עוזבות, חלפו יומיים ושוב הלכתי לאותו בית הקפה ואת היית שם לבד, מחכה שאגיע כפי שהגעתי אני במטרה לראותך.
מיד התיישבתי לידך, זה היה ברור שנשב יחד, הבטנו אחד בשנייה וחייכנו ומאז אנחנו חברים, את כל זה את יודעת אבל, מה שאת לא יודעת ולא סיפרתי לך כי פחדתי שתגידי לי שאני הוזה, שמשהו שרוט אצלי, פחדתי שלא תהיה בקשר איתי אם אספר לך, אבל עכשיו אני מלא בביטחון, החברות שלנו די חזקה ואת כל כך מאמינה,ובמחשבה שנייה אני לא מבין איך לא האמנתי בך עד עכשיו? איך לא חשבתי לספר לך? אולי זו אחת מהקרמות שלי,
מוטב עכשיו מאשר מעולם לא, לא אני המצאתי את זה משהו חכם אמר זאת וידע מה הוא אומר.
אחרי שישבנו יחד בבית הקפה ולא הבנו שננו מה מושך אותנו אחד לשני, הלכתי הביתה עם הרבה מחשבות, למה?, מה?, מי? איך? משהו לא ברור, ביקשתי תשובות והלכתי לישון.
התעוררתי בבוקר עם חלום מוזר, חלמתי שאת ואני אחים, אחים להורים מתבגרים, הייתה לנו אמא חולה מאוד ואבא שכל היום עובד מחוץ לבית כדי לפרנס אותנו, את היית הגדולה שבנינו ולקחת פיקוד, דאגת שאוכל, דאגת שאהיה נקי, דאגת לעזור לי בשיעורים, דאגת לכבד אותי ולהקשיב לי תמיד, ידעתי שאת הגב והכתף שאוכל להישען עליה תמיד, הרגשתי טוב, מלא בביטחון במחיצתך, הרעפת עלי חום ואהבה. קמתי בבוקר עם התחושה שאת עדיין מחבקת אותי.
הבנתי, הבנתי פתאום מהיכן אני מכיר אותך.
ומאותו היום חיי השתנו, התמלאתי בעוצמות, התמלאתי בשמחה ידעתי שהנוכחות שלך בחיים שלי תשפיע עלי לטובה, ידעתי והרגשתי איך הביטחון שלי עולה, התחלתי לממש את מה שרציתי, פתאום נעלם הקושי בחיי, השגתי את כל מבוקשותיי.
אחותי היקרה אני מודה לך שבאת שוב לבית הקפה לולא באת אולי הייתי נשאר באותו המקום.
אני מקווה שנישאר אחים גם בגלגול הבא.
אני מאחל לך כמו בכל שנה את כל הטוב בעולם.