עבורי זאת הייתה לא הפתעה אלא סנוקרת תודעתית מכאיבה. לא ידעתי מה ערוץ 20 משדר. הספיקו לי מספר דקות כדי להבין שערוץ 20 מהווה טלוויזיה בהשראה דתית חשוכה ולא זפזפתי לשם עוד. 

אבל אמש זפזפתי לשם בטעות (מחר אחליף סוללות בשלט הטלוויזיה שלי) ונתקלתי בזוועה טלוויזיונית שהוכתרה על ידי ערוץ 20 בכותרת "הפטריוטים".

6 ישראלים, שרק אחת מתוכם לא מוכרת לי, יתר החמישה מוכרים לי היטב ומיד שאלתי את עצמי מהי הדרך הפלאית שהחמישייה נועדה יחדיו כדי להוות גרעין אידאולוגי של לאומנות חשוכה לתכנית טלוויזיה. אחר כך פניתי ל "ויקיפדיה" ומצאתי שמנכ"ל ערוץ 20 הוא מוטי שקלאר ואז הבנתי הכל.

המנחה של "הפטריוטים" הוא אראל סג"ל, עיתונאי מהימין הקיצוני העמוק, זה שירון דקל מפקד גלי צה"ל חתך את התכנית של רזי ברקאי כדי להכניסו במחציתה במקומו, בעיני זו חנופה לביבי שהיום כותב עליה רביב דרוקר, אבל זו אופרה אחרת. שני עורכי דין הם חברי הפאנל: ארי שביט שהיה סנגורו של יגאל אמיר או אחיו ויורם שפטל האיש המוזר מאד בעיני, שתלה שרשרת עם מגן דוד ענק מעל עניבתו, היה בעבר סנגורו של דמיניוק בבית המשפט, אבל זאת רק כדי לספק את תאוותו הבלתי נשלטת להיות לעומתי, כי זה גם תחביבו. הוא אוהב שכל העולם ואשתו מקללים אותו. עירית לינור, סופרת - לא ספל התה שלי, אבל הייתי מתפלא לו לא הייתה שם בין יתר החברים המוזרים המהווים את הפאנל של "הפטריוטים". ולבסוף אישה ששמה ליאת רון שאינה מוכרת לי, ותמשיך להיות לא מוכרת לי אם היא התחברה לתכנית טלוויזיה שכזו.

האמת היא שלא הבנתי מילה ממה שנאמר בתכנית כי כולם שם, כמו ברוב תכניות הטלוויזיה הישראליות, מדברים יחד. אבל מהכתוביות ומרשימת הנושאים שדנים בהם שם ומופיעים על המסך הבנתי מעט מהדברים שנדונו. לכל נושא מוקדשות 3 דקות מיותרות לגמרי והבנתי שהם תוקפים בחמת זעם, שמאפיינת לאומנים חשוכים, כל נושא בכרוניקה הישראלית היומית שנראה להם "שמאלני" או כל איש שנראה להם "בוגד" ישראלי נאלח. 

לצפות בתכנית, להתפקע מצחוק, להתעצב על המקום שאליו הביא את ישראל ביבי ולהשתדל לא לחזוא אל הערוץ בטעות.