כותרות TheMarker >
    ';

    שיר/סיפור/ציור

    0

    אנפה לבנה

    29 תגובות   יום שני, 15/2/16, 19:47

    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

     

    על הגדר הלבנה שגבלה עם שדות ירוקים ירוקים,

    ישבו כמו במסדר לדוגמא, מספר אנפות צחורות כנף.


    וכמו בפקודה לימין שור התבוננו בדממה בקבוצת האנשים שליוותה את אמא.

    גם לאמא שלי היתה פלומה לבנה לבנה.


    השמיים היו תכולים להפליא והאדמה רוויה,

    עמדנו נסערים מול הפה של הקבר הפתוח שבלע את אמא שלנו.

     

    לפתע,

    משק כנפיים של האנפות צחורות הכנף הרעיד מיתר בליבי .

    דמיינתי את נשמתה של אמא פורחת איתן אל תוך התכלת.

     

    אנפה- אנה עפה?

     

    כפי שהיית וגם עכשיו כשפתאום לא היית, פרחת לך בשקט, ברכות, בעדינות.



    יהי זכרך ברוך, אמא יקרה שלי

     

     

     

    ''

     על הכרית הזו נח ראשך אמא, וממעל תמונת אמך שחיכתה לך...

    למטה-למעלה, שתי מילים שמלוות אותי בימים אלו. מי למטה מי למעלה בנדנדת החיים.

     

    ''

    ועל הכורסא ליד, נחו חפצייך

     

    ''

    ואותה כורסא גם היא נחה מיותמת...

     

    ''

    עומס זכרונות חיים כבר מועמס על הטנדר...הזמניות הזו שלנו נוסעת למקום אחר...

     

    ''

    מבט אחרון שנפרד מבית האבות...צמיחה חדשה ורעננה על רקע ענפים יבשים שכבר לא ילבלבו

     

    ''

    בחוטים אלה נקשרו חיים פיזיים שתמו.

    ואת אמא, רוח חופשיה, תמשיכי לחיות בליבנו כשמחר חדש כבר נובט...

     

     

     

     

    *התלבטתי מאד, אבל לבסוף פתחתי את הפוסט למי שיגיע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/3/16 16:11:

      יש האומרים שנשמות אנשים נטמעים בתווכי הציפורם, ולא נדע של מי הנשמות ומה הן הנשמות. אני קורא את התיאור המרגש וחטשב, ירדו הנשמות לציפורים ובאו לקבל את נשמת אמך הטהורה והנפלאה. והזכרון יהיה צרוב כואב, אבל מתוך אותו כאב, תבוא הבשורה והנחמה.

       

      תהא נשמתה צרורה בצרור החיים, תחת כנפי השכינה ובזה תבוא הנחמה.

        21/2/16 21:02:

      מרגש ונוגע בלב...

      יהי זכרה של אימך ברוך.

        20/2/16 09:17:
      תהי נשמתה זכורה לטוב תמיד....
        19/2/16 22:40:
      באתי מאוחר לפעמים אין לי משהו מקורי לומר וכל המילים נשמעות תפלות וחיוורות אבל הייתי רוצה לחשוב שגם אותי יום אחד מישהו יזכור באנפה..
        19/2/16 22:40:
      באתי מאוחר לפעמים אין לי משהו מקורי לומר וכל המילים נשמעות תפלות וחיוורות אבל הייתי רוצה לחשוב שגם אותי יום אחד מישהו יזכור באנפה..
        19/2/16 22:14:

      ריגשתם אותי חברים יקרים שלי...

      הייתי זקוקה לחיבוק של כולכם ביחד...תודה רבה מכל הלב!

      חגית

        19/2/16 18:48:
      חיבוק גדול בת-אנפה שאת
        19/2/16 18:16:
      תודה ששיתפת במלים של אהבה על אימך שהלכה לעולמה. יהי זכרה ברוך
        19/2/16 14:13:
      אוףףף חגית. כל כך עצוב ונוגע... חיבוק. תודה על השיתוף.
      יהי זכרה ברוך!
        19/2/16 13:06:
      כתבת מרגש מאוד..יהי זכרה ברוך!!!
        19/2/16 12:10:
      יהי זכרה ברוך !
        19/2/16 11:48:
      יש נחמה באנפות שעפות לשמים.
        19/2/16 09:59:

      חגית, כתבת כל כך יפה ומרגש.

      תמונת סבתך שמביטה מעל מכילה את זכרון האהבה שעובר מדור לדור.

      חיבוק.

        18/2/16 22:54:
      ואני תמיד מדמיינת את האנפות יוצאות כמעוף ליווי לנשמות בדרכן להיכן שממתינים להן. ומתנחמת על שהנשמה איננה לבדה במעוף זה. כתבת כל כך יפהפה וכובש את הלב. ילדה מרגשת, מופלאה ואהובה שאת. אהבתי את הצילום הקסום של סבתך, פנים טובות, אנשים יפים. חיבוקים חמים ונשיקות מתוקתי ❤
        18/2/16 22:07:

      *

      נוגע ועדין כל כך, כפי שרק את יכולה.

      תנחומי. אמך לא אתנו כאן יותר אך אני בטוחה שהיא צופה מלמעלה, שכבר אינה סובלת, ומחייכת אלייך.

      יהי זכרה ברוך

      ''

        18/2/16 22:06:
      יפה ומכובד. ת.נ.צ.ב.ה
        18/2/16 21:34:
      איזו עדינות ואיפוק במילים היפות שלך. כמו אמך זכרונה לברכה.
        18/2/16 14:50:

      קשה לקרא, קשה עוד יותר לעבור את זה...

      על המילים שלך...אין מילים.

      הזכרון נישאר איתנו לעולמים.

        18/2/16 13:31:
      הדימוי של האם לאנפה - מפתיע ויפהפה
        17/2/16 12:14:

      נוגע ללב ומאוד מרגש , כפי שרק את יודעת יקירתי ❤
      יהי זיכרה ברוך.

        17/2/16 10:50:
      יהי זכרה ברוך, ובמשק כנפי האנפה הלבנה מתמזגת, מתעופפת. יפה כתבת, עדין, מרעיד. חיבוקקקקקק
        17/2/16 10:27:

      מרגשות מאד מילותייך . ברמח איבריך ובשורש נשמתך אמנית הינך , רואה ומרגישה מה שמעיני הזולת נעלם .

      יהי זכר אמך לברכה ונשמתה צרורה בצרור החיים

        16/2/16 23:23:
      מרגש מאד...יהי זכרה של אמך ברוך
        16/2/16 22:34:

      ''

       

       

      אמא יש רק אחת...ריגשת חגית

      והדבר הכי נפלא כאן הוא שאת שולחת אותה במעופה.....

      נפלאה את:)

        16/2/16 22:15:
      חגית , מרגש כתבת . אמא.פרידה וזכרונות. ואנפה לבנה שעפה.ניזכרתי בשיר אני מצפת וגם ריממברינג של אבישי כהן שאת אוהבת. אנפה לבנה. יהיה זכרה ברוך}{
        16/2/16 20:05:

      חיבוק }{

        16/2/16 15:43:
      חגית, תודה על השיתוף בהרהורים ובזכרונות, המעוף עם האנפות מרכך את את המעוף האחרון. יהי זכרה ברוך
        16/2/16 12:14:
      אנפות צחורות כנף,,,,הזמניות הזו שלנו נוסעת למקום אחר...זכרונות נותרים בלבבות.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      HagitFriedlander
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין