כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של מלון ברנדייס ברמות השבים

    0 תגובות   יום חמישי, 18/2/16, 08:18

    ''

     מלון ברנדייס ברמות השבים [צילום באדיבות מרכז תיעוד מידע  -רמות השבים]

     

     סיפורו של מלון ברנדייס ברמות השבים.


                                             מאת: אלי אלון

    בישוב רמות-השבים בדרום השרון פעל בשנות טרום הקמת המדינה מלון ובו מסעדה ובית קפה בשם מלון ברנדייס. עם השנים נשכח שמו של המלון כמעט לגמרי. שמו לא ידוע ומוכר לרוב רובו של הציבור ורק מעטי מעט יודעים כי היה קיים מלון זה. לפניכם סיפורו של המלון הנשכח.
    ''
     רחוב המייסדים בשנותיו הראשונות של כפר רמות השבים [באדיבות צוות  מרכז תיעוד רמות השבים]

     

    בישוב רמות-השבים שבדרום השרון, פעל בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, מלון ובו מסעדה בשם מלון ברנדייס. הישוב רמות-השבים נוסד בשנת 1933 ככפר שיתופי על-ידי התארגנות עצמאית של עולים מגרמניה ולא מטעם ארגון או תנועה מיישבת. רובם של המתיישבים הראשונים בישוב עסקו בגידול תרנגולות וחקלאות עזר. משפחת ברנדייס שלא הייתה בעלת לול בישוב, הקימה בביתה בשנות ה-30, בית מלון ומסעדה. במקום ניתן היה למצוא חדרים ללינת לילה וארוחות. רבים מן התושבים הוותיקים ברמות-השבים, זוכרים את ארוחותיהם הראשונות בכפר, במסעדת ברנדייס . בין האורחים היו גם חיילי הצבא הבריטי ואחרים, שבאו לבלות ולרקוד ברחבת הריקודים שהייתה במקום. במסעדת המלון הגישו את עוגת התפוחים הידועה (אפפלשטרודל) ועוגות מסורתיות אחרות. 

    שלט הנצחה ליד השטח בו שכן המלון

    כיום מוצב ליד המבנה והשטח בו שכן המלון שלט הנצחה, המספר בשורות ספורות את סיפורו של המלון. בארכיונים מצוי חומר מועט בלבד אודות המלון - על פעילותו ובעליו. פניתי למרכז התיעוד של כפר רמות -השבים המפעיל במסגרתו גם את ארכיון רמות השבים במטרה לקבל מידע רחב ומפורט יותר על מלון ברנדייס. אסנת שירן מצוות מרכז התיעוד של רמות השבים כותבת לי בעקבות פניתי לקבלת מידע על מלון ברנדייס: "לאחר בדיקה ובירור עלי לקבוע בצער שהמידע שיש לנו על בעלי המלון ועל פעילותו של המלון מאוד מוגבל". אסנת שירן שלחה אלי פרוטוקולים של אספות ועד הישוב רמות-השבים בשנים 1936 - 1942 המתייחסים למלון ברנדייס וכן צילום של המלון בימיו הטובים. 

    ''

     בצילום:"קיץ 1939 בקפה מלון ברנדייס ,ריטה רוס מכפר ידידיה עם בתה מרים כיום, ד"ר מירי שטיינהרדט הנשואה לראובן הצבר הראשון! של הכפר-השיתופי הראשון בארץ ישראל רמות השבים" מתוך מאמר של ראובן שטיינהרדט, 'ספורי בראשית' [צילום: באדיבות צוות תיעוד ומרכז מידע רמות השבים]

     


    מהפרוטוקולים ומהמסמכים ניתן ללמוד, אם כי לא בוודאות מוחלטת, כי שם אב המשפחה שפתחה את המלון היה פריץ או פרנק ברנדייס. שם זה מופיע ברשימת משתתפי אספות התושבים באפריל 1936. לידו סייעה וניהלה את המלון אשתו, ככל הנראה שמה מטילדה איינציש (על-פי עדות חברה ותיקה בכפר). המלון נפתח בשנת 1936 לערך. מהפרוטוקולים עולה כי פריץ או פרנק ברנדייס, בשלב מסוים עזב את הישוב ועבר כנראה לירושלים ואת המלון ניהלה רעייתו. עוד עולה מהפרוטוקולים  כי המלון לא הניב רווחים גדולים, בעצם רוב הזמן סבלו בעליו ממצוקות כלכליות וגררו חובות מיסים ומים לוועד המושב. 

    אוסנת שירן שהיא היסטוריונית וחוקרת, מצוות מרכז התיעוד של רמות-השבים, אומרת לי, כי לפי הבנתה מעיון בפרוטוקולים ובמסמכים, הייתה למלון ברנדייס, 'פריחה' מסוימת בתקופת מלחמת העולם השנייה, גם הודות לחיילים הבריטים שפקדו אותו וגם משום שרבים באותה תקופה נטשו את תל אביב ועברו להתגורר זמנית ב'פריפריה' של אז. בייחוד נשלחו ילדים מהעיר להתארח בכפר רמות השבים. (משפחות רבות בכפר הגדילו את הכנסותיהם הודות לאירוח ילדים מהעיר). באופן טיבעי גם מלון ברנדייס בו פעלה גם מסעדה ובית קפה "נהנה" כלכלית מהתארחותם של בני העיר וילדיהם ברמות השבים או בישובים סמוכים. במלון נערכו ערבי ריקודים לתוך הלילה תוך השמעת מוזיקה כנראה שהמוזיקה במלון הייתה לא פעם רעשנית מידי ותושבים בישוב רמות השבים התלוננו לא פעם בפני הוועד המקומי על "רעש בלתי נסבל" הבוקע מהמלון. וכך נכתב בפרוטוקול של ישיבת מועצת רמות השבים מיום 16.9.1940: "כמה חברים התלוננו שהרדיו של החברה ברנדייס, מפריע בצורה בלתי נסבלת. הנושא נבדק ונמצא מוצדק. מתוך התחשבות בהיבט הכלכלי של חברה ברנדייס הוחלט לאפשר לה להפעיל את הרדיו בחוץ, במוצאי שבת, עד השעה 23:00. לאחר שעה זו, היא תוכל להמשיך רק במידה שהתנאים הפיזיים יאפשרו מניעת הפרעה לחברים". 

    מפרוטוקולים של ישיבות ועד רמות-השבים בשנות ה-30 וה-40 עולה כי כבר בסוף 1942 הועלתה הצעה בישוב להשכיר את  אחד החדרים במבנה מלון ברנדייס לצרכי גן-ילדים של הכפר. ואפשר להסיק מזה שהמלון כבר ב-1942 לא פעל באופן מלא .

    סופו של המלון

     

    חנה וינטר, מוותיקות הישוב רמות השבים יודעת לספר פרטים מפורטים יותר על המלון ועל משפחת ברנדייס. בעדותה המצויה בארכיון רמות השבים אומרת חנה וינטר: המשפחה (ברנדייס) עזבה את הארץ בשלב די מוקדם, האם, מטילדה איינציש, חזרה לפרנקפורט גרמניה. בעלה, נפטר הרבה קודם, אולי בארץ. הבן הגדול, פרץ, היגר לאנגליה. הבן הצעיר, פטר, נפטר גם כן. חנה וינטר מספרת שהמלון חולק לשלוש דירות שבתחילה הושכרו ואולי אח"כ נמכרו. המשפחות שגרו שם הן: שווגר, בחלק הצפוני, פלק-באמצעי וד"ר ווקסנר שהיה במשך שנים הרופא הקהילתי של קופת חולים בחלק הדרומי. 

    כתבות נוספות של כותב זה

     

    ''

    יצחק ירון ואמנים

    זוכרים את יצחק ירון  יצחק ירון היה ראש העירייה השלישי של גבעתיים, איש חינוך שהיה מעמודי התווך של העיר '' בתאטרון גבעתיים אותו הקים התכנסו חבריו ומוקירי זכרו והעלו קווים לדמותו  אלי אלון   |   לסיפור המלא   / יום חמישי 18 פברואר 2016  09:13

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות