כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    שביל ישראל - משיזפון לציחור

    38 תגובות   יום חמישי, 18/2/16, 08:29

    29-1-16 - שביל ישראל משיזפון לציחור

     

    מרחק 28 קילומטרים

    משך – שבע שעות.

    חפץ – תגית.

    שיר – בדד.

    מזג האויר -  קר ויבש.

    דרגת קושי – ארוך כמו שרוך.

     

    השכם בבוקר התעוררנו בחאן אבירן שבפארן. השינה בחדר האירוח ערבה לי מאד. כשנרדמנו על המזרונים, הסתדרנו סביב  קירות  החדר. כשהתעוררנו נותרתי לבד בצד אחד. שאר בני החבורה הצטופפו על המזרונים בפינה הרחוקה.

    "מה קרה? למה ישנתם כפיות? כל כך קר היה?"  שאלתי.

    "חוצפן. אתה בכלל מעז לשאול. הנחירות שלך רעמו פה כל הלילה. איזו מהומה. מונע שינה שכמותך. השכנים הזמינו משטרה, צה"ל פתח בחקר מנהרות, מספר השיאים של גינס , התקשרו לברר אם יש שיא חדש לדציבלים של הנחירות. ואתה? פתחת פה מנסרת עצים".

    "באמת? לא שמעתי כלום. כנראה שחלמתם" עניתי.

     

    אספנו צידה לדרך, כריכים מדהימים שהכינה לנו שולי, בעלת החאן ויצאנו. 

     

    http://cafe.themarker.com/image/3293944/

    השמש זרחה והאירה בקרניים שקרניות את המדבר. הטמפרטורה בחוץ הייתה אפס מעלות צלזיוס.

     נסענו לצומת שיזפון. קטע השביל של היום, מוגדר כקטע מעבר. 28 קילומטרים של מישור צחיח בדרך ישרה כסרגל, על ציר הנפט, צמוד לכביש 40. מרבית הצועדים בשביל ישראל מוותרים עליו, עקב אורכו ועקב הנוף המשמים שבו.

    שביליסטים אדוקים, לוקחים הרבה אויר ומתחילים בצעדה מדיטטיבית ארוכה בתוך השקט המדברי. טיפוסים מפוקפקים כמונו, עושים את אותו הדבר אבל בסגנון רועש, מוסיקלי צוהל  וגס לפרקים. (אין בנות אז מותר).

    סמוך לנקודת ההתחלה בצמת שיזפון נמצא פונדק נאות סמדר. 

    בשנת 1983 סיימתי כיתה י"ב. נרשמתי לשנת שירות לפני הצבא, בגרעין מייסד של קיבוץ חדש בשם שיזפון, שהיה אמור להיבנות בדיוק כאן. מאז, אני עדיין מחכה להתחיל את שנת השרות ולהקים את קיבוץ שיזפון.

     

    ב-1989, קם פה קיבוץ בשם נאות סמדר. תושביו רואים עצמם כחלוצים וכפורצי דרך בסגנון חיים, בחיי הפרט ובחיי הכלל. תושביו אינם מחזיקים בטלוויזיות, נוהגים לשתוק בחדר האוכל ונמנעים מבשר אדום. בשטח הקיבוץ הוקם מגדל "בית האומנויות" מבנה מרשים ומיוחד.

     

    מצומת שיזפון הלכנו מערבה, על הכביש לבקעת עובדה ולאחר 300 מטרים עלינו צפונה בשביל. חלפנו על פני מתחם ובו בריכות אגירה ואנטנות סלולריות. רצועה צרה של תשתיות לאומיות פרושה בקו ישר מצמת שיזפון ועד  לצמת ציחור.

    http://cafe.themarker.com/image/3293933/

    קו מתח גבוה, דרך שרות לטנקים,  צינור נפט, צינורות מים, כביש 40 ושביל ישראל. זה פחות מסלול הטיול היום. בדרך מצאנו כל מיני חפצים שאבדו לחיילים המתאמנים בשטח. בחרנו בתגית של צוער בקורס כלשהו כחפץ המייצג את קטע השביל הנוכחי.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3293932/

     

    קוביות בטון ועליהן סימוני מרחק הונחו לאורך הציר. סוג של אבני מיל מודרניות.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3293943/

    בימים האחרונים ירד כאן גשם. שיחי מדבר פרחו בצדי הדרך. טורים מדבריים, חומעה, זוגן פשוט, קדד, סילון קוצני.

    http://cafe.themarker.com/image/3293142/

     

    חומעה

    היום היה יבש וקר. לא היה טעם לעצור להפסקות, פשוט קר.

    התקרבנו לבסיס שיזפון , בית הספר לשריון של צבא הגנה לישראל. נקרא כך על שם עץ השיזף הנפוץ באזור ועל שם בקעת שיזפון.

    זהו אחד מחמישה בסיסים שהוקמו על ידי האמריקאים, כחלק מהסכם קמפ-דיוויד, שהסדיר את יציאת ישראל מסיני ב-1982.

    ליד שער הכניסה עצרנו להפסקת בוקר. קפה רתוח, כריכים טעימים, מחאן אבירן, פלפלים צהובים ותמרים טריים. הסתכלנו על החיילים שליד השער. משהו נראה מוזר. המדים שלבשו נראו שונים ממדי הצבא הרגילים. מזכירים את מדי צבא היבשה האמריקאי. מסתבר שבפתח הבסיס נמצא תא המעצר. העצירים מסתובבים חופשי אבל לבושים במדים אמריקאים,  להבדיל. גם כך אין להם יותר מידי לאן לברוח. בני ואורי שבכוריהם משרתים בשריון,  מיהרו להצטלם עם העצירים. ולבדוק היטב את תאי השירותים המצוחצחים לקראת מסדר בוקר יום שישי. גם דורון ביקר שם ושלח אותם למסדר נוסף. נפרדנו מהחיילים המשועממים, והמשכנו צפונה בדרך החדגונית. המישור רחב הידיים הקיף אותנו. פה ושם נראו מתקני אימון של הצבא.

    http://cafe.themarker.com/image/3293938/

    הרחק במזרח בירדן, התנשאו הרי אדום כמו קיר גבוה. פסגת הר אהרון, הלבינה בשלגים שנצצו בשמש. ג'בֶּל הָרוּן מתנשא לגובה של 1350 מטרים מעל פני הים, בקרבת פטרה. זהו מקום מותו וקבורתו של אהרון.

     

    "וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר. יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה. וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר." – במדבר כ'.

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/3293652/

    המשכנו לצעוד צפונה במישור חיון, המכוסה באבנים קטנטנות. בצד הדרך, נח לו בולבוס, סלע עגלגל שנחשף בעת סלילת הדרך. טוב שיש מה לצלם.

    http://cafe.themarker.com/image/3293508/

    בולבוס

    חצינו את ערוץ נחל קצב וכעבור מספר קילומטרים הגענו למתקן של "מקורות". שוב עצרנו להפסקת אוכל ולמנוחה. קינחנו בתה, ובעוגיות והמשכנו צפונה לכיוון שיטים.

    http://cafe.themarker.com/image/3293937/

    קדד

     

    שיטים הוא יישוב קטן, במחצית הדרך בין צמת ציחור לצמת שיזפון. מי שמעדיף לפצל את קטע השביל הנוכחי ליומיים, יכול לעצור כאן. היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1984.  כיום משמש המקום כ"אשרם במדבר". בית הארחה רוחני, שחיים בו כ-20 מתלמידי אושו, המקיימים אורח חיים צמחוני ועוסקים במדיטציה. אחת לשנה מתקיים כאן פסטיבל "פשוט". המשתתפים בו מסתובבים פשוט בעירום פיזי ונפשי. חלפנו ליד תחנת האוטובוס בכניסה. היה קר ולא התחשק לנו להיות עירומים או לעשות מדיטציה.

    המשכנו צפונה במגמת ירידה מורגשת בקושי, לערוצו הרחב של נחל חיון. 

    נחל אכזב מהארוכים בישראל,  כ-70 ק"מ בנגב הדרומי. שמו נגזר מערבית,  ואדי אל-חיאני ("נחל הנחשים"). תחילתו  במערכת ערוצים  הגולשים מרכס הר בשׂמת ומצוקי תימנע. בדרכו צפונה, מנקז את  המערכת לערוץ מאסף אחד בדרום בקעת עובדה. מן הבקעה יוצא נחל חיון צפונה באפיק שטוח ורחב, החוצה את מישור חיון, בדרכו לערבה.

    חצינו את האפיק הרחב ועלינו לאזור קצת יותר גבוה הוא "גבעות צחיחה". ליד אנטנה סלולרית עצרנו לעוד הפסקה. כאן נפרד השביל מהכביש.  השביל ממשיך צפונה והכביש פונה לכיוון צפון מזרח, אל צמת ציחור.

    http://cafe.themarker.com/image/3293295/

    המשכנו על ציר הנפט, הישר כסרגל.

     

    "בדד, במשעול אל האין 
    בדד, בנתיב ללא כלום 
    בדד, עם הזמן הבורח 
    והזמן לא שוכח, להציב את הגבול".

     

    השיר התאים מאד לאזור השומם. ולכן בחרנו אותו לייצג את קטע השביל הנוכחי. המשכנו בדד במורד המתון לכיוון נחל ציחור.

    http://cafe.themarker.com/image/3292964/

    האזור נקרא שמורת נחלים גדולים על שם שני הנחלים – ציחור וחיון, מהגדולים שבנחלי הנגב הדרומי. מרבדי פריחה מדברית משמחי לב הופיעו בצד הדרך. עוד שעה של הליכה והנה הגענו לסיום הקטע במפגש נחל ציחור עם כביש 40 (שני קילומטרים מערבה לצמת ציחור).

    בשמחה ובחיוכים, התכבדנו בבירה קרה. כך יאה וכך נאה למי שהלך 28 קילומטרים בשביל ישראל.

    http://cafe.themarker.com/image/3293940/

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/16 05:34:

      צטט: boby28 2016-02-20 13:55:38

      נשמע ממש נחמד הטיול. כמו תמיד התמונות מאוד מוסיפות לתיאורים. בחירה מעניינת של השיר בדד. וההומור הפרטי שלכם על הדרך גם מוסיף

      כשהולכים לבד במדבר...מרגישים ....בדד@

      תודה:) 

        25/2/16 05:33:

      צטט: חני.א 2016-02-19 17:44:32

      שירתתי ממש ליד שיזפון,חם כמו אש בגיזרה הדרומית זה נראה שלבשתם המן מידי בגדים? לדעתי זוהי הציונות החדשה ללכת בשבילי הארץ,סופ"ש נפלא אחאב

      הטמפרטורה הייתה אפס מעלו ת....:) 

        25/2/16 05:32:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2016-02-21 19:24:25

      כתמיד אחאב נחמד "לטייל" איתך ועם חבורתך בדימיון :)
      החכמת אותי בעניין הבולבוס, עד היום חשבתי שפירושו מילה נרדפת לתפוח-אדמה,

      מהיום הבינותי שהוא קיים גם כמונח בעולם הגיאולוגי.

      והצלמיות, הצלמיות - מוסיפות כמו תבלין לתבשיל צוחק

       

      נ.ד. 

      יש כאלו בולבוסים לא מעט בנגב. שדות בולבוסין....

        25/2/16 05:31:

      צטט: קנולר 2016-02-23 12:40:02

      לחיים. לא כתבת שכבר סיימתם את השביל?

      עוד שני קטעים :) 

        23/2/16 12:40:
      לחיים. לא כתבת שכבר סיימתם את השביל?
        21/2/16 19:24:

      כתמיד אחאב נחמד "לטייל" איתך ועם חבורתך בדימיון :)
      החכמת אותי בעניין הבולבוס, עד היום חשבתי שפירושו מילה נרדפת לתפוח-אדמה,

      מהיום הבינותי שהוא קיים גם כמונח בעולם הגיאולוגי.

      והצלמיות, הצלמיות - מוסיפות כמו תבלין לתבשיל צוחק

       

      נ.ד. 

        21/2/16 15:37:
      נפלא! וכמה יפה הצמח הוורוד במדבר הצחיח...
        21/2/16 10:14:

      ונמשכת שיירה מהמאה [הבאה]... וגם הנגב ... [כבר] פורח... תודה על השיתוף

        20/2/16 14:15:

      .
      פוסט נהדר.
      תמונות נפלאות.
      כל הכבוד לך ולחבריך.

      .

      http://cafe.themarker.com/image/3294345/

        20/2/16 13:55:
      נשמע ממש נחמד הטיול. כמו תמיד התמונות מאוד מוסיפות לתיאורים. בחירה מעניינת של השיר בדד. וההומור הפרטי שלכם על הדרך גם מוסיף
        20/2/16 00:22:

      אחלה הגדרה דרגת קושי ארוך כמו שרוך.

      ותמונות נהדרות !!

        19/2/16 19:17:
      כל הכבוד על התאור וההתמדה.
        19/2/16 19:00:
      מגיע לכם פרס על ההתמדה, הנחישות ועוד
        19/2/16 18:28:
      משמים או לא..., הצילומים נהדרים!
        19/2/16 17:44:
      שירתתי ממש ליד שיזפון,חם כמו אש בגיזרה הדרומית זה נראה שלבשתם המן מידי בגדים? לדעתי זוהי הציונות החדשה ללכת בשבילי הארץ,סופ"ש נפלא אחאב
        19/2/16 17:07:
      באמת קטע קצת משמים.. כל הכבוד על ההתמדה
        19/2/16 16:24:

      נאות סמדר יושבת על מה שהיה בעבר קיבוץ שיזפון,  נראה ששכחו לקרוא לך כשהקימו את הקיבוץ... :-)

      למרות שהם מוגדרים כקיבוץ הם מתנהלים יותר כקומונה ודי נסמכים כלכלית על יתר קיבוצי המועצה האזורית חבל-אילות.

       

                      זה מראה מתוך מגדל האומנויות

       

      ''

       

       

      זה האגם המהווה חלק מהבוסתן שהקימו שם.  יפה מאד אבל בזבוז המים שם חוגג

       

      ''

        19/2/16 13:47:
      גם הפחדת את הירבועים בנחירות שלך, כיף לטייל אתך אחאב. שבת שלום.
        19/2/16 13:36:

      צטט: קלועת צמה 2016-02-18 19:34:21

      במיוחד אהבתי את תמונת הפרח הבוקע מבין הסדקים בקרקע. כול היתר גם, כמובן, כמו תמיד - התיאורים היפים, הברורים, והתמונות גם כן

      חומעה שמו :) 

        19/2/16 13:35:

      צטט: * חיוש * 2016-02-19 12:20:14

      לחיים! אכן מגיע לכם בירה קרה אחרי 28 ק"מ בשביל הארץ

       

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא ולהשתתף בטיול בשביל הארץ אתם עם הרגליים ואני

      רק עם העיניים והלב

      כמה צחקתי על עניין הנחירות טוב לדעת קריצהחיוךאחאב שאתה נוחר כזה חזק

      איזה עונג היה לי לקרוא גם את הפרקים מהתנ"ך על המקום בו הלכתם

      ובמילה אחת וענקית: תודה על השיתוף 

      * כוכב אהבה ממני

      ושבת טובה ושקטה

      שבת שלום :) הנחירות מתחזקות ביחס ישר לעייפות. ככה אומרים כי אני לא באמת שומע ...אותן

        19/2/16 12:42:
      קצת התקשיתי היום להתרכז ולקרוא, אבל ספגתי קצת מהאוירה ונהניתי מהצילומים.
        19/2/16 12:20:

      לחיים! אכן מגיע לכם בירה קרה אחרי 28 ק"מ בשביל הארץ

       

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא ולהשתתף בטיול בשביל הארץ אתם עם הרגליים ואני

      רק עם העיניים והלב

      כמה צחקתי על עניין הנחירות טוב לדעת קריצהחיוךאחאב שאתה נוחר כזה חזק

      איזה עונג היה לי לקרוא גם את הפרקים מהתנ"ך על המקום בו הלכתם

      ובמילה אחת וענקית: תודה על השיתוף 

      * כוכב אהבה ממני

      ושבת טובה ושקטה

        19/2/16 11:25:
      אחלה טיול - אחלה תיאור!
        19/2/16 10:30:
      דודי נאג'י היה שואל "מה עדיף אוטו עם מיאה אלף קילומטר או אוטו עם עשרת'תלפים קילומטר?"
        18/2/16 19:34:
      במיוחד אהבתי את תמונת הפרח הבוקע מבין הסדקים בקרקע. כול היתר גם, כמובן, כמו תמיד - התיאורים היפים, הברורים, והתמונות גם כן
        18/2/16 19:05:
      למרות שהקטע נחשב לאחד המשעממים בשביל, מאוד אהבתי אותו , יופי של אזור שלא לדבר על האשרם, עוד יבוא היום ותקים את שיזפון, החילזון מהשפן...
        18/2/16 18:47:

       ממש  נהניתי לקרוא ולהתרשם  מהטיול הנהדר.

      נוף ארץ ישראלי  מיוחד ביופיו.

       חוויות נעימות.

      צמחיה מקסימה.

       התצלומים מעצימים את  כל התיאור הנפלא במילים.

       יישר כוח!

       

       בברכה

       אהובה.

        18/2/16 18:45:

      צטט: HagitFriedlander 2016-02-18 09:33:14

      חוץ מהנחירות הכל תענוג אצלך...גם כותב לנו גם מצחיק לנו גם מצלם לנו גם מטייל לך ולנו...תודהההההה

      תודה. את בעצמך טיילת לא קטנה..!!

        18/2/16 18:44:

      צטט: sari10 2016-02-18 10:09:03

      אחאב,
      אהבתי את התיאורים שלך.
      "דרגת קושי - ארוך כמו שרוך" - חייכתי לי. 


      איזו חבורה מגובשת, ישנים יחד כפיות...
      אפס מעלות על הבוקר? בררר....... הצטמררתי...


      שיזפון? זוכרת את שם הבסיס הזה
      שנמצא באמצע שום כלום שכזה...
      לא נחשב כמקום שכיף לשרת בו...

       

      יפות תמונות הצמחים שמצליחים

      לפרוח שם בכל זאת.

       

      כן ירבו הטיולים חיוך

      אם חייכת...דייני :) 

        18/2/16 18:40:

      צטט: bonbonyetta 2016-02-18 13:28:13

      יופי של טיול. לא הייתי מספיק ובכלל בכל דרום הארץ, אזור ים המלח והערבה.
      הפסד שלי. אני תמיד נרתעת לא בגלל הפינוק אלא בגלל שאינני מטיבת לכת וסובלת מאד בחום ובשמש.
      ואם צריכים לעשות טיול כזה זה לא מתי שיש סכנת שטפונות הרי....
      צריך לדעת בדיוק מתי ולאן לטייל ועם מי....
      חוץ מזה שאני רואה שיש כאן רק גברים....

      לשון בחוץ

      תמיד אפשר להתחיל...:) 

       

        18/2/16 16:15:
      איזה כייפ של טיול.
        18/2/16 15:16:
      תמיד מרתק אצלך :-))
        18/2/16 13:34:
      לא נעים לי להגיד, אבל אני מה זה מקנאה !!!
        18/2/16 13:28:

      יופי של טיול. לא הייתי מספיק ובכלל בכל דרום הארץ, אזור ים המלח והערבה.
      הפסד שלי. אני תמיד נרתעת לא בגלל הפינוק אלא בגלל שאינני מטיבת לכת וסובלת מאד בחום ובשמש.
      ואם צריכים לעשות טיול כזה זה לא מתי שיש סכנת שטפונות הרי....
      צריך לדעת בדיוק מתי ולאן לטייל ועם מי....
      חוץ מזה שאני רואה שיש כאן רק גברים....

      לשון בחוץ

        18/2/16 10:09:

      אחאב,
      אהבתי את התיאורים שלך.
      "דרגת קושי - ארוך כמו שרוך" - חייכתי לי. 


      איזו חבורה מגובשת, ישנים יחד כפיות...
      אפס מעלות על הבוקר? בררר....... הצטמררתי...


      שיזפון? זוכרת את שם הבסיס הזה
      שנמצא באמצע שום כלום שכזה...
      לא נחשב כמקום שכיף לשרת בו...

       

      יפות תמונות הצמחים שמצליחים

      לפרוח שם בכל זאת.

       

      כן ירבו הטיולים חיוך

        18/2/16 09:43:
      תודה על השיתוף במסלול המרתק, נאות סמדר - מקום מעורר סקרנות
        18/2/16 09:40:
      נהניתי לטייל איתך... למרות הקור... :)) שאפו !!
        18/2/16 09:33:
      חוץ מהנחירות הכל תענוג אצלך...גם כותב לנו גם מצחיק לנו גם מצלם לנו גם מטייל לך ולנו...תודהההההה

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין