כותרות TheMarker >
    ';
    0

    "זה אני הוא הזבוב שעל הקיר"

    2 תגובות   יום חמישי, 18/2/16, 15:23

     

     

    "זה אני הוא הזבוב שעל הקיר"

     

    יליד שכונת פלורנטין של תחילת שנות החמישים * יותר מ- 40 שנה  הוא עוסק במחשבים  * את שעות הפנאי הוא מנצל לכתיבה * בעקבות אירוע אישי ותחושת החמצה של שנים הוא מחליט לכתוב ספר כתרפיה לנפש * גרעין הסיפור אמיתי אך שאר הפרטים הם פרי דימיונו  * המוזה לא מרפה ממנו, ובהמתחתו עוד 3 כתבי יד .

    זהו ברוך חרמון,  שמשיק בימים אלה את ספרו "צלילת העורב" הוצאת "אופיר ביכורים" שמציין :  "אני לא מזדהה עם אף אחת מהדמויות בספרי,  זה אני הוא הזבוב שעל הקיר,  צופה מהצד ללא כל רגש למרות הקשר האישי".

     

    מאת : מירב בורשטיין 

     

    ברוך חרמון, חש תחושה של הקלה כשהוא מדבר על פרי ביכוריו, ספרו "צלילת העורב" ( אופיר ביכורים)  שנכתב בהשראת סיפור אמתי שאירע לו (למשפחתו ?)  בתחילת שנות השמונים. אירוע שהתפרש על פני ארצות שונות - איטליה, סקוטלנד, אנגליה וישראל. "רוב הדמויות בספר שונו  במקצת לרבות שמותיהן האמתיים" מדגיש ברוך " שמות המקומות אף הם שונו וחלקם הומצאו כדי לטשטש את בסיס הפעילות שהייתה באירופה".

     

    ברוך : "הכתיבה עבורי  משחררת, מהנה, מרגשת ומרפאת. לאחר שחוויתי חלק מהארועים המוזכרים בספר, חזרתי מחו"ל עם תחושת החמצה שמאד העיקה עלי למשך מספר שנים, על כן,מתוך נסיון להשתחרר מארועים  אלו הקשורים לגרעין האמיתי של הספר, נולד הרעיון להוציא את דברים שנשתמרו בבטן, ובמידה מסויימת שימש גם כקתרסיס לנפש, וכך נולד רעיון הספר".

    "בניתי סצינות דמיוניות ונולדו אנשים ונשים שלא היו ונבראו, וזאת על מנת לתת צביון יותר מותח,יותר צבעוני, עם הרבה מניעים אישיים, משפחתיים ושנאת הזר במלא מובן המילה." הוא מוסיף.

     

    ברוך חרמון  64, נשוי ואב לשניים. נולד בתל אביב בתחילת שנות החמישים. גדל בשכונת פלורנטין ובהמשך, בשכונת בבלי. יותר מארבעים שנה הוא עוסק בתחום המחשבים - החל מיחידת המחשב בתעשייה האווירית, חברת ביטוח "הסנה" ועוד. הקים עם שותף חברה למחשבים ותקשורת, וכיום עובד בחברת ידיעות טכנולוגיות מקבוצת ידיעות אחרונות.

     

    ''


    צלילת העורב. הספר שנכתב בחמישה חודשים ובעיקר בשעות הלילה, מתאר אירועים שאירעו בשלהי מלחמת העולם השנייה. במרכזם עומדים קולונל יהודי בריטי וקשריו עם משפחת אצולה גרמנית נאצית שבאחוזתה גר, ושחמדה את עושרו הרב. המעללים והאירועים סובבים סביב חמדנות איומה ותככים; חמלה מחד גיסא ואכזריות מאידך גיסא, ומשפחה ישראלית הקרובה לקולונל בקשר משפחתי רחוק מיטלטלת בעקיפין אף היא למערבולת זו. גרעין הסיפור בספר הוא אמתי. האירועים המתוארים בו מרתקים ומאורגנים למופת בסגנון קונספירציה שתוכננה מראש. 

     

    ''

     

    כל זמן מתאים לכתיבה.  אהבה לכתיבה נולדה עוד מימי בית הספר היסודי, נמשך הלאה בתיכון,  בצבא וגם בימים אלה ממש. במקרים רבים היה  קם בלילות ממיטתו, מתיישב בעמדת המחשב ומקליד להנאתו תוכן רב שפרץ ממנו.

     

    כשהמוזה לא נותנת מנוח. לחרמון יש עוד כתבי יד במגירה. שלושה ספרים העוסקים בהרפתקאות, במבצעים ובפעולות נועזות בארץ ובעולם של אנשי בטחון, מוסד, שב"כ , כיד הדמיון הטובה.  "המוזה שלי החלה להשתולל. הכתיבה עבורי משמשת משב רוח מרענן לאחר יום ארוך חם ומהביל, ועוזרת לי בהרבה מקרים לשחרר מעצורים רגשיים ולהשאר מרוקן ומאושר!|

     

    מפגש עם שרלוק הולמס. חרמון הוא גם קורא נלהב של לא מעט ספרים. אוהב בעיקר, ספרי בלשים, מתח וריגול. היה רוצה לשבת לקפה עם הגיבור הספרותי, שרלוק הולמס. "אין לי ספק שאם הינו יושבים לקפה שהשיחה היתה גולשת  לא רק לעניני דיומא, אלא גם להצצה לנבכי הנפש, לקריאת תנועות הגוף ונסיון לפרשם כמיטב הדדוקציה והאינטואיציה, כמו כן הייתי מצרף את הרקולה פוארו גיבורה הבלשי של אגאטה כריסטי בשל יכולותיו הדומים לאלו של שרלוק הולמס".

     

    "בספר זה אני הוא הזבוב שעל הקיר" .בניגוד לספרים אחרים שכתב חרמון.  בספר הזה הוא אינו מזדהה עם שום דמות. "ספר זה אני הוא הזבוב שעל הקיר, צופה מהצד ללא כל רגש למרות הקשר האישי, לעומת גיבורי ספרי האחרים שם אני אוהב את גיבורי הספר ואני מאמין שיש בהם משהו שמוקרן ממני!".

     

    ילדות בפלורנטין- "ידעתי לקחת את הטוב ביותר".  גדל בשכונת פלורנטין של שנות החמישים שכונה שהביאה לעולם ארכי פושעים וגם סלבריטי לא קטנים, כמו הזמרת אילנית, שחקן-זמר אופרה-אומן,שלמה חרמון,  חיים טופול ועוד. "שכונה ציורית למדי עם שכנים וחברים רבים שהיו למעשה משפחה אחת גדולה, יכולתי לומר שיש לי דודים ודודות בכל בנין בשכונה, כך קראנו להם, זה עיצב אותי ברבות הימים, וידעתי לקחת את הטוב ביותר"

    לימים, כשבגר הוא מעתיק את מקום מגוריו לשכונת בבלי שבצפון העיר. ועל זה הוא אומר :"איזו קיצוניות, מהשכונה שגדלתי, במלוא מובן המילה.  שכונה בעלת צביון שונה לחלוטין - עם טעם אחר, צבעים אחרים ותבניות התנהגות שונים.  אכן, הקיטוב במלא עוזו.".

     

    ימי התיכון והשירות הצבאי עוברים על חרמון כבשגרה. כשהוא מנהל מערכות יחסים חבריות ואחרות שבאות ונעלמות מכורח המציאות. " מערכות יחסים נרקמו ונפרמו בזו אחר זו, וכל אחת ממערכת היחסים השאירה בי חותם שאת חלקם העליתי על הכתב כצורך לנקות את באר הרגשות הגנוזים, ולפנות מקום לאחרים ,רעננים וטריים" הוא מציין.

     

    לחלומות ושאיפות, אין גיל!  "אני מקווה להוציא לאור את יתר הספרים, התחלתי בכתיבת ספר נוסף, הייתי רוצה בגיל הפרישה להקים עסק עצמאי,  אולי בחו"ל.

     

     

    סוף !


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/16 12:12:

      מירב יקירתי נשיקה

      תודה על ההמלצה החמה

      אחפש את הספר בסיפרייה העירונית

      כל המלצותייך עד כה היו נהדרות עבורי 

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב 

        18/2/16 15:48:
      זה גור כבש בתמונה? איזה חמוד... בכלל, תמונה מעולה

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין