פרשת "תצווה". בזה מסתיימות פרשיות "שובבים".

 
שובבים-- שמות, וארא, בוא, בשלח, יתרו , משפטים. השנה בגלל שהיא שנה מעוברת נוספו שתי פרשיות-- תרומה, תצווה.

 
נושאי הפרשה:

 
א -- הדלקת נר תמיד.
ב -- עשיית בגדי קודש לאהרון ולבניו.
ג -- עשיית האפוד והחושן, המעיל והפעמונים, הציץ, והכותנות.

לאחר שהשלים את הנחיותיו לבניית המשכן עובר הקב"ה לדון באלו שאמורים  לשרת בקודש. כל המוכשרים למלאכה -- "כל חכמי לב" בלשון הכתוב -- נקראים להתקין בגדים מיוחדים שיאדירו את הכוהנים, בגדי שש וארגמן, אבנים טובות וזהב. את אלה ילבשו הכוהנים בבואם אל הקודש. כדי לקדש את אהרון ובניו לכהונתם מצווה אלוקים על טקס הלבשה בן שבעה ימים, שבמהלכו מתקדשים אהרון ובניו לעבודת הקודש. ראשית יש למשוח את אהרון בשמן ולהלבישו בכתונת, במצנפת  ובחושן של הכוהן הגדול. אז מקריב אהרון מספר זבחים ודמם מוזה עליו ועל בגדי כהונתו ועל בניו ועל בגדי כהונתם. במשך שבעה ימים מקריבים הכוהנים פרים וכבשים, סולת ושמן על המזבח כדי לטהר את אוהל מועד, בחינת "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אלוקים מורה למשה לבנות מזבח מעצי שיטים להקטרת קטורת  ולהעמידו לפני ארון הקודש. על מזבח זה יקריב אהרון בכבודו ובעצמו את קטורת הסמים מדי בוקר וערב, משה יום ביומו, כאשר הוא מטפל בנרות. פעם בשנה יטהר אהרון את המזבח בדם.

המילה "תצווה" או "מצווה" פירושה הפנימי היא ציוות ,חיבור. אפשר להתחבר לכוח  ולאנרגיה שמייצג הכוהן הגדול.

החושן -- בתוך החושן היו האורים והתומים, אותן אבנים יקרות ועליהן חותם של 12 שבטי ישראל. באמצעות האורים והתומים היה הכוהן הגדול עושה משפט צדק. כשהיו באים אליו ושואלים שאלה, הוא היה מסתכל באבני האורים והתומים והיה מקבל תשובה, יש אומרים שהאבנים היו מאירות ובולטות ויש אומרים שהאבנים היו זזות ויוצרות את התשובה.

בתמונה === בגדי כהונה

שבת מבורכת