היהודי הראשון

כאשר מחפשים את האדם הראשון בתנך שכינוי הוא "היהודי" יש להצפין לאחד הספרים האחרונים בתנ"ך – לסיפור מגילת אסתר, ולגיבורה הנערץ מרדכי היהודי. הבחירה במרדכי כ-”היהודי" הראשון כמו במקרה יהודית החתית) מגלה את החשיבה החתרנית של מחבר המקרא.

העניין החתרני הראשון הוא העובדה שמרדכי חי בפרס, ולא רק זאת אלא שהוא בחר להמשיך להתגורר בפרס גם לאחר שליהודים הותר לעלות לישראל (הצהרת כורש ושיבת ציון). מצד אחד יש בכך הגיון. במקום בו כולם יהודים אין צורך לכנות מישהו בתואר "היהודי". מצד זה מאוד מעניין שמחבר המקרא החליט, שהמופע הראשון של "היהודי" יהיה דווקא בגולה, ושהכינוי יטבע דווקא על ידי הגויים. האם הוא רוצה לרמז שלנו שכוח חיצוני הוא המקור להיווצרות "היהודי", או לחלופין שיהודי הוא מי שנמצא בעמדת מיעוט שלא לומר עמדת נחיתות?

העניין השני נעוץ בשמו של אותו יהודי ראשון "מרדכי". השם מרדכי נוסף כידוע למאגר השמות העבריים בגלות בבל, ומקורו בשם ראש האלים הבבלי מרדוך. חובבי הקונספירציה טוענים שמגילת אסתר היא מעין גרסה עברית לסיפור מלחמות האלים הבבלי, בה מרדכי הוא הגרסה העברית לאל מורדוך. הם נשענים מן הסתם על ראש השנה הבבלי (שחל בתחילת האביב) שבו האל מרדוך השתמש ב"לוח הגורלות" כדי לחרוץ את הגורלות לשנה הקרובה. יש להודות שזהו הסבר מוצלח כיצד דת הרואה את רצון האל כחזות הכל (וכמובן גם את פתרון השאלה מה יקרה בעתיד), הכניסה לקאנון הקדוש שלה סיפור המעלה על נס את הפורים – את הגורלות על פיהם נקבע העתיד. אבל גם אם נשלול את אותן תאוריות, קשה להתעלם מהעובדה שמחבר המקרא טרח לקרוא ליהודי הראשון דווקא בשמו של אל בבלי. האם הוא רצה לרמוז לנו שיהודי (ואולי אף היהדות) צריך את גדלות הרוח כדי ללמוד גם מתרבויות זרות?

מלוא החתרנות נעוצה דווקא בשמו המלא של מרדכי: “מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי". הדבר הראשון הבולט לעין הוא שמרדכי כלל לא היה משבט יהודה. נכון שבט בנימין הסתפח לממלכת יהודה, ובכל זאת צריך לשאול את עצמנו מדוע היהודי הראשון משתייך דווקא למיעוט המסתפח (שבט בנימין) ולא לרוב השולט (שבט יהודה)? מוזר פי כמה הוא ההדגשה של הייחוס המשפחתי של מרדכי: צאצא לקיש ולשמעי, אנשים שעברו מהעולם לפחות 500 שנה לפני שמרדכי נולד. קיש הוא כמובן אביו של שאול המלך. האיזכור הזה מוזר מכיוון שדוד המלך טרח להכחיד את כל צאצאיו של שאול. כך קרה שהיהודי הראשון שייך דווקא לזרע שהמייסד של ממלכת יהודה ניסה להכחיד. שמעי בן גרא היה קרוב משפחתו של שאול המלך. הוא התפרסם בכך שהוא קילל וסקל באבנים את דוד המלך (בדיוק על כך שהכחיד את בני משפחתו). לפני מותו מצווה דוד את בנו - שלמה להוציא להורג את אותו שמעי, ואכן המלך החכם ממלא את מצוות אביו והורג את הבנימני החתרן.

מה הטעם היה לקשור את "היהודי הראשון" דווקא במי שחתר אחר גדול המלכים ומייסד שושלת בית יהודה? האם זה קשור לתוכן מגילת אסתר, בה מרדכי מסרב להשתחוות לפני שליח המלך המן? האם זה קשור לכך שמשמעות השם המן היא להיות באותה דעה (גמו המלך). יכול להיות שזה קשור לסיפורו של האל הבבלי מרדוך שמסרב להכיר במלכותה של האלה תיאמת? האם התכוון מחבר המקרא לספר לנו שהתכונה המכוננת של היהודי היא לא לעבוד את המלכות באופן עיוור? האם הטלת ספק וביקורת הם התכונה היהודית המכוננת?

ומה היה חושב מחבר המקרא על נאמני השלטון שמביאים חשד בחוסר יהדות (שלא לומר את המילה בגידה) במי שמעז לבקר או למחות על פעולותיו של הממשל?