אני מבקש להבהיר קודם כול: אם יוכח בבית המשפט שבנימין בן אליעזר (פואד) הוא לקחן שוחד, ראוי שהוא ייענש על ידי בית המשפט כמו כול עבריין למרות עברו בצה"ל וגילו המתקדם. כולם שווים בפני החוק. 

למרות זאת הוא ראוי לחמלה אנושית זעירה מחוץ לענייניו בפני בית המשפט שעליהם אין הנחות. הבוקר פורסם בעיתונות שפואד ביקש שלא להופיע בבית המשפט לפתיחת משפטו והקראת כתב האישום בפניו. הוא ביקש שעורכי הדין שלו יופיעו שם בלעדיו בגלל מצבו הרפואי. ומצבו הרפואי כולל גם את הסיבה לבקשתו. האיש בן 80, חולה ומבקש מבית המשפט להתחשב ברצונו שיימנע ממנו המצב שעטים עליו עשרות צלמי פפרצ'י, כולל מצלמות של ערוצי הטלוויזיה בשידור ישיר כדי לספק את תאוות השמחה לאיד של הישראלי המצוי. הבוקר, עוד לפני פתיחת משפטו, טוקבקיסטים ברשתות החברתיות דורשים " שיובא לבית המשפט על מיטת חוליו - כמו מובארק ".

לעניות דעתי יש לבית המשפט סיבה טובה להיענות לבקשתו זו. בצעירותו פואד היה קצין בצה"ל שסיכן את חייו במשימות עלומות בלבנון ושירת באומץ ובנאמנות את מדינת ישראל במקומות אליהם היא שלחה אותו. הוא הגיע בשירותו הצבאי המשמעותי לדרגת תת-אלוף. ומה הוא מבקש בסך הכול? להתחשב בבושה על מעשיו כלקחן שוחד, לדון אותו על מעשיו הפליליים שבהם הוא חשוד אך לא הוכחו בפני בית המשפט עדיין ולא להפקיר אותו לידי צלמי הפפרצ'י. אני מניח שהוא מתבייש, דבר נדיר כיום בישראל שהריקבון המוסרי אוכל בה בכול פה.

אם פואד יורשע הוא וודאי יישלח לכלא. אבל להתחשב בבושה שהוא חש בתוכו בית המשפט יכול להתחשב מבלי לפגוע בעיקרון השוויון בפני החוק.

"מודה ועוזב ירוחם" -  היהדות במיטבה.