השבוע בפרשת השבוע "כי תשא" - ה' מצווה על אהרון ובניו לרחוץ במים בבואם אל אוהל מועד (משכן ה' בהר סיני) ולהדליק קטורת במזבח המשכן לה', אחרת ימותו... 

בפרשה נזכר כיור נחושת שהכיל את המים ששימשו לטהרה וה-"כן" שהינו מעמד שעליו הוצב הכיור: "וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתו בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּשָׁמָּה מָיִם וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ, אֶת יְדֵיהֶם, וְאֶת רַגְלֵיהֶם" (שמות ל, יח-יט). 

מאז ומתמיד ניקיון וטהרה היו מרכיב משמעותי בפולחן. כן הברונזה הפולחני הנדיר שלפניכם, מגיע מקפריסין מ-1150-1200 לפנה"ס, והינו אחד הפריטים החשובים ביותר באוסף מוזיאון ארצות המקרא. עד היום נתגלו שמונה פריטים מסוגו. 

כפי שניתן לראות, מהכן שרדו שתי דפנות מתוך ארבע. על דופן אחת מתוארים ארבעה נושאי מנחות לבושים גלימות ואבנטים אופייניים לקפריסין. אחת הדמויות נושאת, כפי הנראה, מטיל נחושת ודמות אחרת נושאת טלה לקורבן. בדופן השנייה ניתן להבחין בספינקס בעל פני אישה, גוף אריה וכנפי נשר. במקור ניצב מולו, כפי הנראה, ספינקס זהה. שריד הטבעת שבבסיס רגליי הכן מלמד שהוא הוצב כנראה על גלגלים. כני מתכת בעלי ארבע דפנות, כגון זה, נועדו לשאת כלי קיבול גדולים ששימשו לאחסון יין, שמן או מים מקודשים. את כלי הקיבול ייצבה טבעת מתכת עבה שרותכה אל חיבורי הכן העליונים. 

ישנם חוקרים הסבורים כי כן זה דומה למכונות שהוצבו במקדש שבנה שלמה המלך בירושלים, המתוארות בספר מלכים כשעליהן עיטורים בדמויות של אריות, פרים וכרובים. הכרובים היו יצורים על-טבעיים מורכבים, ששילבו בדמותם ובתכונותיהם את כוחו של האריה או השור, כנפיו של הנשר וחוכמתו של האדם.

שבת מבורכת