חברי מוני היקר כתב את פרשת השבוע "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם". סיפור עגל הזהב שבני ישראל עשו ועבדו, כפי שהוא מסופר לנו בפרשת השבוע, נותר חידה ותעלומה. אחרי כל הנסים שקראו ושליוו את בני ישראל, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, המן מן השמים ומעמד הר סיני... איך ייתכן שקרה כדבר הזה? לכן, לא לחינם חטא העגל נתפש אצל חז"ל כחטא נורא אותו דימתה הגמרא (שבת פח:) "ככלה המזנה תחת חופתה". במסכת סנהדרין הגמרא אומרת (דף ק"ב) "אמר ר' יצחק, אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם, שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון, שנאמר וביום פוקדי ופקדתי עליהם חטאתם". והנה כאן אנחנו רואים שמשה עומד ומתפלל לפני ה' בבקשה לחון את העם ולסלוח לו "שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך". לעומת זאת בפרשת בהעלותך "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר...וישמע משה את העם בכה למשפחותיו..ויחר אף ה' מאוד ובעיני משה רע". משה לא רק שאינו מתפלל אל ה' כנגד חרון אפו אלא מבקש מה' לשחררו מתפקידו "האנוכי הריתי את כל העם הזה אם אנוכי ילדיתיהו...ואם ככה אתה עושה לי הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי" ורש"י מפרש ברעתם. והשאלה היא: מדוע בחטא קל לכאורה, משה איננו מוכן להתפלל על בני ישראל ומוכן שהם ייענשו, בעוד שבחטא העגל שהינו חמור במיוחד, משה מיד מתייצב בפני ה' בתפילה ובתחנון?!. התשובה נעוצה במהות הערכית של החטא. חטא העגל הגם שהוא היה חמור מאד, לבני ישראל היו ערכים רוחניים וערכיים, והם לא איבדו את אמונתם בה'. אלא הם יצרו עגל זהב שיהווה תחליף למשה רבינו שיורה הדרך לפניהם ועל פי ה' בידו (כך מפרש הרמב"ן). ולעומת זאת כאשר בני ישראל תבעו לאכול בשר, העם היה שרוי ברדיפה אחר דברים חומריים והנאות החיים, וכאשר העם שרוי ברדיפה אחר מותרות ושאיפה לחומריות- אין עם מי לדבר. ובחטא העגל עם ישראל היה שרוי ברוחניות וערכיות, וניתן היה לכוון אותו לדרך נכונה, שכן הוא היה בתדר של הקשבה ורצון לשנות, ולכן כאן בפרשתנו משה מתפלל על עם ישראל ומתנגד להצעתו של ה' רק "הניחה לי - וייחר אפי בהם ואכלם, ואעשה אותך לגוי גדול", ומיד יקום תחתיו עם ישראלי חדש שכל שאיפתו היא אך ורק הגשמת חזון אחרית הימים של תיקון עולם במלכות ה'. תגובתו של משה, הוא מעיז להגיש אולטימטום לריבונו של עולם: "ועתה, אם תשא חטאתם" - מוטב. אני מוכן להתמודד עם הבעיות והקשיים שהעם הזה מערים עלי. "ואם אין - מחני נא מספרך אשר כתבת"! זהו ראיה של מנהיג אמיתי עם מנהיגות גדולה ואמתית כמשה רבנו. 

בפרשה קלט פסוקים = 139. רמזים שערכם הגימטרי 139 : בקבלה, האילן הגדול, הם ידידנו, עדינה, על אהבה ואחוה, הוא מלך הכבוד, אחי בני אבי הם.

שבת מבורכת ומענגת

 

 

תודה למוני