כבר כמה שנים שעמדתי המגובשת כנגד גני חיות גורמת לי לסרב ולבקר בהם. מוזר בעיני תמיד לשמוע אוהבי חיות כמו דליק וליניץ אשר נותן בתכנית הבוקר הרדיופונית שלו במה לדוברי גני החיות ומתפעל בקול רם. דווקא משכמותו, צמחונים וטבעונים הייתי מצפה לקצת יותר מחשבה ולא הליכה עיוורת אל מול הפופוליסטיות של אותם גני חיות.
היום התפרסמה בווינט כתבתו של עו"ד יוסי וולפסון אשר אשר יכולה אולי להבהיר לכל אותם אלה אשר לא מבינים את ההתנגדות של חלקנו לגני חיות .
אז יאמרו לי- "חייבים גני חיות על מנת לשמור על גרעין רביה של חיות בר נכחדות ", אבל לאן יחזירו את אותו גרעין רביה? העובדות מראות שמשנה לשנה, מיום ליום מצטמצמים בתי הגידול ושטחי המחיה הטבעיים של חיות הבר בעולם. אותו קומץ אשר יוחזר אל הטבע, ספק אם ישרוד לאורך זמן. ולא, זאת לא סיבה לא להפסיק ולנסות ולהגן, אך בדיוק לשם כך קיימות שמורות יעודיות ולווא דווקא גן חיות בקרית מוצקין.
כבר כתבתי בעבר על פינות הליטוף ואני מוצאת את רעיון גני החיות דומה מאוד. הראיה שלנו את בעלי החיים כחפצים אשר כל מטרתם היא לבדר אותנו, להעביר לנו ולילדינו עוד שבת בכיף מחוץ לבית היא יותר ממקוממת בעיני. (ולא הזכרתי את הקרקסים למיניהם שגם הם יוצאים מאותה נקודת מבט).
בטוחה אני שילדיי העתידיים יאהבו בעלי חיים מבלי שילכו לגן חיות. בטוחה אני שהם יבינו שמקומן של חיות אינו בכלובי תצוגה או בשטחים בהם כל המשפחה יכולה לנסוע בג'יפ 4X4 החדש במתחם המיועד לכך. (בדיוק כמו בטבע, לא?)
ההחפצה של בעלי החיים היא תוצר ההתנשאות שלנו על פני כל יצור חי אחר. היא ההיבריס שלנו, ולדעתי אותו ההיבריס הוא זה שיוביל אותנו לבסוף למקום שבכלל לא בטוח שנרצה להיות בו. |