זה לא קורה הרבה, אבל הנה קרה. בעלי החליט להפתיע אותי. הוא אמר לי שאני עובדת נורא קשה ושמגיע לי - כנראה שהתלוננתי הרבה והתלונות עשו את שלהן כי פתאום הוא לקח יום חופש, מאורע נדיר, כי בעלי כמוני אוהב מאוד לעבוד, מסור ומחויב לעבודה והזמין לנו מלון ברוטשילד.
הוא החליט שחבל שניסע רחוק ועדיף שנמקסם את היום שלנו ביחד, כי שנינו פחות אוהבים לנסוע ותמיד רבים מי ינהג (אני תמיד נכנעת וסובלת ומתייבשת על ההגה) ומגיעים עייפים אחרי הנסיעות הארוכות. כשממעתי על זה שנהיה בתל אביב זה בהתחלה נראה לי מפתיע, לנפוש כל כך קרוב לבית? אבל תאמינו או לא, זו הפעם הראשונה בה הרגשתי כמו תיירת בעיר אותה אני מכירה ככף ידי. קודם כל לא היינו שנים במקומות האלה והכל השתנה, המון מקומות טרנדיים חדשים, מזג האוויר פירגן לנו בשמש משזפת ונעימה, התחלנו בבית קפה, עברנו לטייל לאורך הים אחר כך למלון המקושט ביצירות אמנות ואני חובבת אמנות כך שזה ממש ריגש אותי ואחרי זמן איכות בחדר הלכנו למסעדה ולמופע אופרה, משהו קצת אחר ועוד המשכנו לאכול קרפים עד אור הבוקר. אומנם זה היה פחות מ-24 שעות של חופש וממש מעבר לאיילון אבל הרגיש לי כמו חו"ל וזה בדיוק הדלק שהייתי צריכה להטעין לקראת חג הפורים, פסח והמשך השנה בבית הספר. |