מוני חברי כתב על פרשת השבוע "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם". הפרשה עוסקת במלאכת המשכן, פותחת בציווי על שבת. חז"ל אומרים שהציווי השבת קדם לציווי על המשכן, כדי ללמד שמלאכת המשכן לא דוחה שבת. מסמיכות זו נלמדות עוד הלכות רבות-ל"ט המלאכות שנאסרו בשבת נלמדו מהמלאכות ששימשו לבניית המשכן. גם היסוד של "מלאכת מחשבת", שרק היא אסורה מן התורה בשבת, נלמד מהמשכן. צריך להבין את הקשר בין מצוות אלו, ויש כאן רעיון עמוק. הקב"ה ברא את העולם לבני האדם שיחיו ויתקיימו בו "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם". הקב"ה ברא את עולמו בששה ימים והפסיק את מלאכת הבריאה ביום השביעי. כנגד זה, מצוונו הקב"ה לעסוק בבניין ביתו ועולמו ששה ימים ולפרוש ממלאכתנו בשבת. בנוסף המשכן אמור לשמש בית לה'-"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ומובא במדרש שיר השירים: "נתאווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים". הקב"ה מתאווה לשכון בתוך כל אחד ואחד מאתנו, הן במובן הכללי של משכן ומקדש, והן במובן הפרטי, שכל אחד ואחד מאתנו יהיה עצמו בית לה'. אנו למדים ממלאכת המשכן כמה עקרונות-יש אנשים שהביאו זהב, יש שהביאו כסף, וכיוצא בזה. כל אחד נתן את מה שהיה ביכולתו וברצונו, דבר ייחודי משל עצמו. גם אנחנו, בבואנו לעשות עצמנו משכן לה', עלינו לבדוק מהי הנקודה המיוחדת שלנו. אדם צריך לבחון מה הם יכולותיו וכוחותיו הייחודיים, ובהם לתרום ולהשרות את בעולם הזה. לא באנו לעולם כדי לחיות את חיינו הפרטים, אלא כדי לתרום את חלקנו לבניין העולם ולקדש את שמו של בורא עולם בעולם הזה. בנוסף השבת נוציא ספר תורה נוסף ונקרא ממנו את פרשת השקלים שהיא פותחת בסדרת ארבעת הפרשיות שאנו מצווים לקרוא לפני חג הפסח הגמרא במסכת מגילה (דף יג' עמוד ב') "אמר ריש לקיש, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל כדי לאבדם, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן באחד באדר משמיעין מכריזים על השקלים".
שבת מבורכת שקטה שלווה ובטוחה .
ותודה למוני |