כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חוויות בחינוך

    מחשבות ורעיונות שעולים מתוך חוגים, סדנאות ומפגשים עם ילדים והורים.

    0

    מאיפה יבוא השינוי?

    1 תגובות   יום שלישי, 8/3/16, 00:33

    בשיח החינוכי כבר לא שואלים אם צריך לשנות את המערכת. כמעט כולם יודעים ששינויים הם הכרחיים. יש גם הסכמה די רחבה לגבי מהות השינויים - למידה משמעותית ורלוונטית למאה ה-21, חשיבה יצירתית ומעמיקה, הפחתת או ביטול מבחנים סטנדרטיים. מתקיימים דיונים בפורומים שונים לגבי איך עושים את זה, באיזו מידה, מה רלוונטי ואיך מודדים, ואין תשובה אחת נכונה.

     

    שרי חינוך באים והולכים, אך עובדי המשרד לעולם יושבים. כל עבודתם היא פיקוח, הנחיות, מבחנים וסטנדרטים. הם בעצמם תוצרים של מערכת מיושנת ומרובעת. אין להם מה להרוויח מדור שלם של בוגרי בתי הספר שיוצאים לעולם עם כישורי חיים ויכולת חשיבה גבוהה. השינוי לא יבוא משם.

     

    האם ניתן לשנות את המערכת מפנים? האם מורים ומנהלים שמקבלים את משכורתם ממשרד החינוך יכולים ומוכנים למרוד באותו גוף שמפרנס אותם? כמה צפרדעים כל אחד מוכן לבלוע כדי להישאר בתוך הביצה?

     

    יש הטוענים שאם כל מורה יעביר את השיעורים לפי צרכי התלמידים ולא לפי צרכי המערכת, יהפוך את הלימוד למעניין ורלוונטי ויכין ילדים לחיים ולא רק למבחנים זה יקרה. אך כמו בשיר חד גדיא, משרד החינוך מעביר מבחנים ללא תוכן אמיתי, בא מפקח שבודק תוצאות ונוזף במנהל, שנותן הנחיות למורה, שדואג שהתלמידים ילמדו את החומר למבחן. יש גם ענף ההורים שבאים בטענות למנהל ולמורים. מורה מורד/ת = מורה בודד/ת.

     

    אז מה רוב אנשי החינוך עושים? אופציה אחת היא להישאר במשרד החינוך וליישר קו עם המערכת. זה מתסכל, זה מתיש, כואב הלב לפעמים על ילדים שלא מקבלים מענה ועל אלה ששונאים מקצועות שהפכו למעגל של תרגול-שינון-מבחן במקום ניסויים וחוויות. אך המשכורת נכנסת כל חודש והוותק מצטבר. יש אופציה אחרת שבה כולם מפסידים, כאשר אדם מחליט לעזוב לגמרי את תחום החינוך. אופציה שלישית היא לעבוד מחוץ למערכת בבתי ספר אלטרנטיביים, שיעורים פרטיים, חוגים, תכניות מצוינות וכד'. להחזיר לתלמידים את חדוות הלמידה, לתת להם את כל מה שאנחנו יודעים לתת ולראות אותם לומדים ופורחים. העבודה לא מובטחת משנה לשנה, לא תמיד מקבלים וותק או הטבות, אבל הסיפוק הוא רב. גם מגיעים לפחות ילדים, בדרך כלל ילדים ממשפחות יותר חזקות, אך לפחות אותם ילדים זוכים לחינוך ראוי. יש מקומות שבהם חלומות מתגשמים, האם הם יכולים להשפיע על כולם?

     

    אז לסיכום, פתרו את השאלה: כמה מנהלים, מורים וועדי הורים נדרשים במערכת החינוך כדי לחולל שינוי אמיתי, כמה אומץ נדרש לכל אחד, ובאיזה אמצעים אפשר לחבר ביניהם כדי להבטיח המשך עבודתם?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/3/16 09:04:
      לא יהיה שינוי לטובה. הפחד שולט במערכת. אף אחד לא מעז להרים ראש או להגיד משהו. כך משתלט הפשיזם גם על המחשבה ועל החינוך: על ידי הפחד האישי של כל נתין.

      ארכיון

      פרופיל

      pianokara
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין