שייכות שלא ניתנת להמרה

לצפייה במסך מלא

שייכות שלא ניתנת להמרה

‎10

אקטואליה שויון, תקינות פוליטית, שייכות קמאית, שבטיות

10 תגובות יום שבת, 12/3/16, 16:29

הכל התחיל אמש

או אולי באמש הקודם

מירי רגב החליטה להעביר את תיק התרבות לסמי מיכאל. הכל בגלל שסמי מיכאל הבטיח לפני הבחירות של לפני שנה שיצביע אריה דרעי. הוא הקומוניסט[או קומוניסט לשעבר] יצביע דרעי, שאלו רבים?

מיכאל ענה לכולם: כן זהו. אין כאן סיכוי לעם אחד מלוכד, ואני אצביע עם קבוצת ההתיחסות שלי

סמי, איך, איך, אתה מצביע למעשה עם הימין?

לא עם הימין אמר סמי מיכאל, אלא עם מי שאני מזדהה.

כנראה מירי רגב שאז עוד לא ידעה שתהיה אחראית על התרבות, שמחה בתוכה.

אין כמו התלהבות והזדהות שבטית. כל האלה ממחלקת "התקינות הפוליטית" שמדברים בשם השויון ושכולנו נולדים עם תחושת שייכות לכלל בלתי מוגדר , אז אנו למדים בשנים האחרונות, שיש שייכות קמאית למה שגדלנו בתוכו, ספגנו את האוירה של מתחם השייכות . אולי החינוך העקשני לשויון יכול לתת לנו קליפה חיצונית של הזדהות עם האחר ומצוקתו של השונה, אבל בתוכנו לא סגורים בעניין. בעיקר שהאחר מצהיר בקולי קולות, שאנחנו זה לא הם.

דרג את התוכן:

תגובות (10)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

נונבכרך

17/3/16 17:19:

קבוצות השתייכות מלידה דומיננטיות בארץ שהאוכלוסייה בה הטרוגנית. החיים המשותפים, לאורך זמן, אמורים להקהות עוקצם של ניגודים וממזגים תרבויות. לא תמיד הקצב אחיד ושלוליות עדתיות מציפות, לעיתים, את חוף המובטח. מירי רגב היא, ככל הנראה, שלולית כזאת. מצער הדבר שהיא עושה זאת מטעמים אישיים של אחיזה מפלגתית צרה.. גם טראמפ נוהג כך ביחס לאדומי הצוואר הלבנים.

Zvi Hartman

14/3/16 14:04:

יהודית, אין לי שום בעיה עם "השבטיות" כל זמן שלא באה מתוך תחושת קיפוח. קשה לי לעכל שדור שלישי "מקטר" על מה שקרה לפני 60 שנה, שבודאי היו שם עיוותים וגם חוסר שיקול דעת של המנהיגים דאז.

לפעמים אני אומר, לקום בבוקר לקחת אחריות ולהמשיך את החיים. זה היה מועיל בראש ובראשונה למתלוננים עצמם.

קנולר

14/3/16 13:14:

צבי, ב1956 עברה משפחתי לגור בשדרות ח"ן בתל-אביב. אבא שלי הודיע שזה הרחוב שבו הוא רוצה לגור וברחוב זה הורי חיפשו דירה. והנה התברר שזה לא היה במקרה או אולי כן. ברחוב המכולתניקים היו הונגרים כמונו. בעל המכבסה היה הונגרי. החנות לשמיכות פוך הייתה בבעלות שני אחים הונגרים. ברחוב המקביל רופא הילדים היה הונגרי ועוד רופא שאני לא זוכרת למה. בשדרה הסמוכה הרופא הכללי היה הונגרי וברחוב הניצב רופא העיניים היה הונגרי. כשהברז התקלקל הזמנו אינסטלטור הונגרי. את העיתונים קנינו ממוכר העיתונים ההונגרי אף הוא מעבר לפינה וברחוב אבן גבירול עד היום אני מזמינה את צביקה החשמלאי שהוריו ודוד הונגרים אלא מה הורישו לו את החנות שהיה שבה ציוד משרדי ועד לא מזמן קניתי גם מוצרי בית אצל אדון סמואל ההונגרי שהתפלל עם אבא בבית הכנסת. כך שחיינו התנהלו בשכונה זו בהונגרית רהוטה. אפילו בבית הספר חוט שני נסתר חיבר ביני לבין ילד שמן שהוריו הכירו את הורי ואצלם הם קנו מעילי גשם ובעבודה בצעירותי אותו כנ"ל עם בן צבר של עיתונאי ממוצא הונגרי שהורינו היה מיודדים ביניהם. עד לרגע זה לא נתתי את דעתי לעניין. כנראה שככה גדלנו אז - העולים החדשים שזה מקרוב באו. חבל שעדיין השבטיות הזו קיימת.

Zvi Hartman

14/3/16 00:02: