כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מלכות חמלה

    רבות ביליתי בין חכמים וגיליתי כי אין יפה מן השתיקה


    בדידות

    0 תגובות   יום ראשון, 13/3/16, 16:10

    כמה שנים שלא ביקרתי כאן. לא היה למה. גם עכשיו, בעצם, אין למה. אבל אני חייבת לכתוב אחרת אמות. אחרת אתפוצץ משטף המחשבות והתמונות והמשפטים שרצים לי בראש. מה למשל?

    זה הטריק. זה תמיד הטריק. עד שאני מגיעה למחשב, עד שאני מגיעה לאתר מתאים, לסתם מקום לכתוב

    נהיה שקט. הכל נהיה בהיר כזה, ריק ממילים, ריק מתמונות. נשארת, זוהרת, הבדידות.

    המקום שלא יכול לשתף אף אחד, כי אין. המקום ששותק כי אין בצד השני כלום שיקשיב. 

    המקום הזה שמסתכל ורואה וממשיך להסתכל ולראות. למשל, יופי. למשל פריחה אינסופית . למשל עננים אפורים. למשל

     

    המקום הזה שמתגעגע  למגע. מתכרבל בערסל לבד. נעטף בתוך שמיכה. ובוהה בחלל.

     

    המקום הזה שנקרא בדידות, אבל לא רגילה, מיופיפת, אלא קרמאתית. בלתי ניתנת להתמודדות. זה לא כוחות זה. זה לא משהו שאישה יכולה לחיות אתו. זה מעבר לאפשרי. 

    זה מוות בעודך בחיים. זה טירוף בעודך מתפקד כאילו שפוי. זה להראות כלפי חוץ אזרח תקין, כן, משלמת מיסים וארנונה חשבונות דלק סופר והכל, כן, מגדלת שתי ילדות בתי ספר ארוחות מקלחות טיולים והכל, כן, אבל באמת, באמת זה על חוט השערה ממחלקה סגורה של ייאוש מוחלט. של דכאון שאין ממנו חזרה. של חוסר טעם מוחלט מול הקיר האטום, הבלתי עביר, שנקרא:

    את לא שייכת. מעולם לא היית. 

    את לא מוזמנת. גם לא תהיי.

    אלייך לא יגיעו. לך לא יקשיבו. אותך לא יירצו. 

     

    בדידות , המאה ה 21. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מור כרמי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין