כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    מות אורזילא

    17 תגובות   יום ראשון, 13/3/16, 20:34

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

     

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי.


     

    ובחזרה לתיאטרון.

    ההצגה הראשונה אותה העליתם הייתה "מות  אורזילה".

    זה היה מחזה של יהודי ושמו הארי צבי סֶקְלֵר שפעל באמריקה בתחילת המאה ה-20  וידע מה זה רפרטואר מחזאות והוא שתרגם לעברית את מחזותיו של אריסטופאנס.

    אז מאיפה סחבתם דוקא את המחזה הזה?

    שמו המקורי היה רבי יוֹסֵי מן יוֹקְרָת. בשנה השלישית של לימודיך באוניברסיטה למדת את תולדות המחזאות העברית אצל פרופסור גרשון שקד. איכשהו מצאת בספריית האוניברסיטה כרך ישן ובו מחזותיו של צבי הירש סקלר.

    אחרי שהתגברת על העברית מתקופת ההשכלה (שהיתה תרגום מיידיש) התברר לך שיש פה מחזה בעל איכות תיאטרונית לעילא ולעילא.

    ''

     

    רוב המחזות שנכתבו בעברית בתחילת המאה העשרים נכתבו על ידי סופרים או משוררים שלא היה להם מושג על הנדרש ממחזה תיאטרוני (למשל מתיתיהו שוהם) ואולם המחזה הזה, כמיטב האקספרסיוניזם מטיל האימה, היה בהחלט ברמה של "הדיבוק" מאת אנסקי ו"מירה'לה אפרת" של גורדין.

    המחזה הזה הוצג בניו-יורק בכיכובו של פאול מוני (לא פחות ולא יותר).

    שם ההצגה היה "דער הייליגער טיראן" (הדיקטטור הקדוש).

    בלי כל קשר למה שיקרה בעתיד, החלטת לעבד את המחזה בעברית עכשוית ואולי להציגו מתישהו. באמצע העבודה או בסופה הצעת לפרופסור שקד שזה יחשב לך כעבודה סמינריונית לשנה ג'.

    הוא השתאה ואמר שהסקלר הזה אולי עוד חי אבל המחזות שלו לא כל כך חשובים ושתכתוב עבודה על משהו אחר (כתבת על "אכזר מכל המלך" של נסים אלוני).

    ''


    כשהצטרפת לסדנת הצפון של בימת הקיבוץ, זכרת את המחזה וסברת שהוא מספיק מכובד ומקורי (מחיי ארץ ישראל התלמודית) ושזה יאה ונאה להתחיל אתו את הרפרטואר של הסדנה החדשה.

    אתה תרמת את העיבוד שנקרא "מות אורזילה" (אחת מהדמויות) וכבמאי נקבע אסף אור מבית זרע ושחקו בין השאר גרשון סובלמן, אריה אלדר, שלמה סדן, טוטו, אורנה ספיר, רפי צור וחיה רוזן. ההצגה הועלתה כשישים פעמים בכל רחבי התנועה הקיבוצית והרשימה ביותר.


    חודשים ספורים לאחר שהתחלתם בפעילות התברר ככה: יעקב מורג מתל יוסף נעלם לאן שהוא, עמי השרוני ואסף אור "הסתפקו" בעבודת בימוי וטוטו מכפר מסריק ששיחק בהצגה, נקבע כגזבר הסדנא.

    כל הלוגיסטיקה של פעילות סדנת הצפון נפלה על כתפיך, זה - בלי אוטו ובלי טלפון ובלי שום עזרה ממשית, רק הרבה חשק לעשות משהו שאף פעם לא עשית.  

    ''

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/3/16 01:53:

      קצת שברתם לי את העיניים עם האות הקטנה בפעם הזו

      אבל היה יותר מהרבה שווה.

      לא רק הציורים ואריסטופאנס שאצלי נקשר דבר ראשון עם  ליזיסטרטה שלו.

       

       

       

        14/3/16 19:25:

      צטט: * חיוש * 2016-03-14 13:02:35

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך

      אהבתי מאוד את הסיפור על המינוס והבונוס (-: - מגניב!

      ((((-: ניראה לי שאביך   בציורים עם הראש המרובע צייר את

      אלו המקובעים והמרובעים תרתי משמע (-:

      תודה שהבאת לנו

      * כוכב אהבה ממני

      יום ושבוע טובים ושקטים

      אלו ציורי מיתוס תנכ"י. הסגנון הייחודי וטביעת המכחול המרשימה של האמן. בדרך כלל זוועות ואימים כמו פילגש בגבעה אונס, רצח וכו...לפעמים גם שיר השירים. 

        14/3/16 19:23:

      צטט: אהובהקליין 2016-03-14 07:29:16

       אחאב היקר.

       

       לפתוח את היום עם הפוסט שלך- זה פשוט נפלא!

       בכל פעם אני מגלה עוד ועוד  מעלות על אביך היקר.

      - אדם שקדן וחרוץ- מסתדר בכל מצב!

      על פי  ההרמוניה הצבעונית  ביצירותיו-

       נראה שהוא  אדם בעל חשיבה חיובית ובעקבות המחשבות- באים המעשים.

      המשך שבוע נעים ויצירתי.

       בברכה

       אהובה.

      תודה לך אהובה. אכן אדם ססגוני יצירתי ומאד חיובי. 

        14/3/16 19:20:

      צטט: קלועת צמה 2016-03-14 17:14:53

      הקיבוץ של אז ברח לו, ונותרו סיפורים. גם ציורים. יפים כולם.

      כמו כל דבר, יש התחלה אמצע ושינוי...

        14/3/16 19:19:

      צטט: ד. צמרת 2016-03-14 18:45:11

      כמה כשרונות צמחו בתנועה הקיבוצית, חבל שמזכירות הקיבוץ לא אפשרה לאמנים לעסוק פול טיים באמנות.

      אין הרבה אמנים גם מחוץ לקיבוץ שמסוגלים לעשות אמנות פול טיים. נדמה לי שהאומן הזה הצליח לא רע..לשלב עבודה ואמנות. 

        14/3/16 19:18:

      צטט: חני.א 2016-03-13 20:53:11

      תמיד יודעים מי חושב מה בקיבוץ... מתווכחים שם ברחבה מול חדר אוכל ליד האופניים והקטנועים.. סיפור יפה והתמונות יפיפיות מלאות וגועשות

      קיבוץ זה קיבוץ

        14/3/16 18:45:
      כמה כשרונות צמחו בתנועה הקיבוצית, חבל שמזכירות הקיבוץ לא אפשרה לאמנים לעסוק פול טיים באמנות.
        14/3/16 18:17:
      :)
        14/3/16 17:14:
      הקיבוץ של אז ברח לו, ונותרו סיפורים. גם ציורים. יפים כולם.
        14/3/16 13:02:

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך

      אהבתי מאוד את הסיפור על המינוס והבונוס (-: - מגניב!

      ((((-: ניראה לי שאביך   בציורים עם הראש המרובע צייר את

      אלו המקובעים והמרובעים תרתי משמע (-:

      תודה שהבאת לנו

      * כוכב אהבה ממני

      יום ושבוע טובים ושקטים


        14/3/16 09:18:
      :)))) יום טוב ומחוייך....
        14/3/16 07:29:

       אחאב היקר.

       

       לפתוח את היום עם הפוסט שלך- זה פשוט נפלא!

       בכל פעם אני מגלה עוד ועוד  מעלות על אביך היקר.

      - אדם שקדן וחרוץ- מסתדר בכל מצב!

      על פי  ההרמוניה הצבעונית  ביצירותיו-

       נראה שהוא  אדם בעל חשיבה חיובית ובעקבות המחשבות- באים המעשים.

      המשך שבוע נעים ויצירתי.

       בברכה

       אהובה.

        14/3/16 06:45:
      אוהבת את הסיפור ואת הציורים.
        14/3/16 00:14:

       

       

      ברוטוס:   אהבתה של מינוס לבונוס מזכירה את הידידות שבין נטוס לברוטוס, לא?

       

       

      נטוס:      כרגיל סיפור נפלא וציורים שאינם נופלים מהסיפור

       

       

      ..

       

       

        13/3/16 23:12:
      איזה יופי היפור של מינוס ובונוס, כייף לקרוא. הציורים מפעימים, אהבתי בעיקר את שלושת הראשונים, נושמים אויר פסגות של תקופתם
        13/3/16 22:05:

      אין כמו אהבתה של בונוס למינוס. צוחק

      מעולה, וגם הציורים.

        13/3/16 20:53:
      תמיד יודעים מי חושב מה בקיבוץ... מתווכחים שם ברחבה מול חדר אוכל ליד האופניים והקטנועים.. סיפור יפה והתמונות יפיפיות מלאות וגועשות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין