כותרות TheMarker >
    ';

    נתן חופשי על הבר...

    הכל מכול וכול

    מפלי האיגואסו...חוויות עולם המשך

    21 תגובות   יום רביעי, 16/3/16, 12:28

    בפוסט הקודם תארתי את הביקור בצד הארגנטינאי של מפלי האיגואסו והביקור

    בעירה פוארטו איגואסו...כולל ארוחת צהריים...בסיום הארוחה עלינו לרכב ונפרדנו

    לשלום מארגנטינה...כמובן שברדיו התנגן  באותו רגע  השיר....

    "DON'T CRY FOR MY ARGENTINA...נו באמת...אתם הרי לא מאמינים שזה

    אכן נכון...אבל זה עבר לי בראש...כמחווה ארגנטינאית על 500 הדולרים שהשארנו...

    למיטב זכרוני הגענו למלון בשעות אחר הצהריים המאוחרות...בטרם עליתי לחדרי

    שאלתי את פקיד הקבלה על פאב-מסעדה מומלץ בערבו של יום..."רפאיין"...אמר...

    מופע וארוחה ברמה...ממליץ... עלינו לחדר, מקלחת ומנוחה...למען הדיוק נפלתי על

    המיטה ונרדמתי עוד בטרם הספקתי לסגור את העיניים...בסביבות 7 העירה אותי

    אשתי בצעקות...כבר 10 דקות אני מנסה להעיר אותך! לא באנו פה לישון! צודקת...

    בחוסר רצון מופגן קמתי...לאחר כ-15 דקות נפגשנו בלובי וקיבלנו הסבר כיצד להגיע

    למועדון...לא מסובך...באמצע הדרך לשדה תעופה על הכביש הראשי...נסיעה של

    10-15 דקות...ואכן לאחר כ-10 דקות ראייני את שלט המועדון מעבר לכביש...

    פרסה וחנינו...החניון ריק! אנו הרכב היחיד...כרגיל שלחתי את האישה למשימה...

    אני לא רוצה שחלילה יווצר הרושם שאני שובינסט...אבל יש מטלות שאישתי מצטיינת

    בהם ואני מפנה לה את הבמה...לאחר שיחה של מספר דקות שהתנהלה בכניסה

    למועדון האישה חזרה...אז ככה:

    הכניסה רק משעה 8 ...וכיוון שלא הוזמנו מקומות נצטרך להסתפק בשולחן צדדי...

    בר סלטים ואסדו חופשי...שתייה מזמינים..."שרפתי" סיגריה בהמתנה...לבנתיים הגיעו

    עוד מספר רכבים...נכנסנו...חתיכת אולם! לפחות 250-300 מקומות..."נזרקנו" לפינה

    רחוקה מהבמה...אבל לא אני האיש שאוותר...קראתי למלצר הראשי ו"שלפתי" שטר של

    20$ בתקווה לשיפור המיקום...להפתעתי השטר עשה קסמים...הוזמנתי לשולחן ל-4

    בקידמת הבמה...השלט "שמור" שהיה על השולחן נעלם כלא היה...בדומה לשטר 20 בדולר...

    אט אט האולם התמלא...המזנון אכן היה עשיר...מיני מיני סלטים...ומגוון בשרים...

    זה הזכיר לי את החתונות בארץ הקודש...להבדיל איש לא נדחף או נעמד לפניך...

    אני בוש ונכלם אך אני מודה..."עשיתי" 3 סיבובים באזור המזנונים...מה לעשות...היה טעים...

    נזכרתי באומצת 750 גרם שאכלתי בצהריים...ולא קמתי לסיבוב רביעי...ההופעה החלה...

    להקת רקדניות ורקדנים ומספר זמרות וזמרים  במוזיקה דרום אמריקאית מכל ארצות היבשת..

    מלהיב ומהנה...גם בקבוק המרלו שהזנמו עשה את שלו...יין מעולה...בדקתי מהיכן...צ'ילה!  

    זכרתי...בהמשך בכל מקום בו ביקרתי ביבשת ביקשתי יין תוצרת צ'ילה...כיצד נהוג לומר...

    כאשר אתה נהנה הזמן עף...אחרי חצות חזרנו למלון...למחרת בבוקר חזר הריטואל של

    בוקר האתמול...יופי של ארוחת בוקר והקפה...אוי הקפה...עלינו לרכב לכיוון הצד הברזילאי

    של המפלים. כיוון שהטיסה שלנו לסלבדור דה בהיה אמורה לצאת ב- 16.00 תכנננו לבקר

    גם בסכר איטאיפו ובמפגש הגבולות בצד הברזלאי וקפיצה לפרגוואי לעירה הסמוכה...

    להבדיל מהצד הארגנטינאי הצד הברזילאי נמצא ממול המפלים...מדובר בשביל של

    3-4 ק"מ בהם ניתן לראות ממול את המפלים לכל אורכם ולהתרשם מגודלם ומכמויות

    המים הנשפכים...הנני מודה שהצד הארגנטינאי היה מלהיב יותר...שלא נזכיר שוב

    את כושרי הירוד...ירוד...לאחר קרוב לשעתים של "גרירת רגליים" סיימנו את המסלול.

    רכב הסעות החזיר אותנו לחניה...קדימה למפגש הגבולות בצד הברזילאי...

    להבדיל משכנתה ארגנטינה שציינה את מפגש שלושת המדינות ב-3 עמודים, עמוד

    בדגל של כל מדינה, הברזילאים העמידו רק עמוד בצבעי דגל ברזיל...וכמובן חנות

    מזכרות צמודה...רכשתי בה ראש אינדיאני מגולף בעץ...ועוד אינדיאני "קטן", בהמשך

    גרם לי האינדיאני לא מעט צרות...הגדול..

    כמה תמונות למזכרת והמשכנו לסכר איטיפו. סכר איטייפו נבנה על נהר פרנה בשנות

    ה-70 של המאה הקודמת במטרה להפיק חשמל הידרואלקטרי. הוא נבנה על הגבול

    בין שתי המדינות ברזיל ופאגוואי ובנייתו הושלמה בשנות ה- 80. במקום 20 גנרטורים

    שמספקים 14,000 מגה ואט. מאחוריהסכר נמצא אגם איטייפו בשטח מעל 1300 קמ"ר.

    הסכר מספק לפרגוואי 90% מצריכת החשמל ואת השאר היא מוכרת לברזיל.

    לברזיל מספק סכר 20% מצריכת החשמל. הסכר נבחר בשנת 1994לאחד מפלאי

    העולם המודרני. במקום מגרש חניה ענקי ממנו נכנסים לאולם גדול בו רואים סרט

    על הפרויקט. מכאן נוסעים לסכר. הסיור מאד מעניין מה גם שהוא בחינם...

    מרשים לראות את כמויות המים הזורמים דרך הטורבינות ואת האגם עצום מימדים.

    לא ראיתי סכר במימדים כאלה עד היום...חזרנו לפוז לארוחת צהריים. כיוון שתכננו המשך

    ביקור בפרגואי ל"עיר המזרחית" הסתפקנו בפיצה וקולה...נאמר לנו להיזהר...

    מדובר במחוז של חיזבאללה...

    עברנו את הגשר המפריד ללא שום מעבר גבול. זה היה כמו להכנס לעזה!

    תאמינו לי שהכרתי את עזה היטב...כל העירה שוק אחד גדול...כל שלבך חפץ...

    במחירים חבל"ז...קנינו כמה מזכרות...שילמתי 5 פזו לילדים ששמרו לנו על הרכב וחזרנו

    למלון בפוז...העמסנו את המזוודות והמשכנו לשדה תעופה...בדרך מלאתי דלק ואת הרכב

    החזרנו ללא בעיות...זוכרים את האינדיאני?

    ההוא שרכשתי במפגש הגבולות בברזיל...לצערי היו לו 2 נוצות שבלטו כמו 2 פיגיונות...

    לא נותנים לי לעלות איתו למטוס...לא הייתי מוכן לוותר...בסוף הגיע מנהל שדה התעופה...

    הגענו להסדר. האינדיאני יבלה את הטיסה בתא הטייס וימסר לי אחרי הנחיתה בסלבדור...

    וכך היה...תם ונשלם הביקור במפלי האיגואסו. חוויה של פעם בחיים...

     

     מועדון "רפאין" בפוז

     

    ''

     

     בשר רבותי...בשר

     

    ''

    ''

     

    הבר...

     

     

    ''

     

    סלטים...

     

     

    ''

     

    ההופעה...

     

     

    ''

     

    ההופעה...

     

     

    ''

     

    עוד קצת..

     

     

    ''

     

    מפגש הגבולות...

     

     

    ''

     

    סכר איטיפו...

     

     

    ''

     

    עוד...סכר איטיפו

     

     

    ''

     


    העיר המזרחית...פראגוואי

     

    ''

     

     

    עוד...העיר המזרחית בפארגוואי...

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      נתןפאר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין