כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נופל בין ההגדרות

    התחיל בתור הגדרות למונחים מעולם הפרסום (אם מישהו רוצה לחפור בחמישה פוסטים הראשונים)
    אחר כך ניסיתי להגדיר דברים שמשתוללים אצלי בבטן.
    עכשיו נשברו הכללים.

    כרמלרייטר

    2 תגובות   יום ראשון, 29/4/07, 00:57

     

    אני בדרך כלל לא עושה קניות בשוק הכרמל. עשיתי כבר הרבה חישובים בראש על כמה שזה שווה ועד כמה שהמחירים מצדיקים את ההליכה לצד השני של קינג ג'ורג', אבל אני מתעצל.

    אתמול בכל אופן, במסגרת השוטטות של שישי בצהריים, כשעברתי שם עם חבר, זה היה די נחמד. שתיתי מיץ פירות ולא קניתי יותר מדי - מסביבי כולם נדחפו אבל אני התבוננתי והקשבתי.

    ויצא לי להקשיב למוכר בדוכן פירות, שבאותו הרגע קידם בעקיר את התותים. אחת אחחרי השניה, הפריח הבסטיונר סיסמאות לשיווק תוצרתו:

    "בואו להגיד לתות שלום! כי מחר הוא כבר לא יהיה".

    חייכתי לעצמי - זה הרי מעולה, הבריף הוא סך הכל מבצע עונתי, אבל המוכר יודע איך לשלב במסר אחד גם את ההזדמנות וגם ליצור נחשקות. סחתיין

    ואז הוא זרק עוד סיסמא - "מי שאוכל תות - לא ימות!"

    גדול! גם פרובקטיבי, גם זורם עם טרנד הבריאות, גם שימוש נכון בהגזמה - בלי ליצור אנטוגניזם בגלל חוסר אמינות - כי הרי הבדיחה ברורה.

    ואחר כך - כשמישהו מהעוברים ושבים מישש יותר מדי את הסחורה, הקמונעאי גער בו והצהיר "אני מהעמותה - 'תנו לפירות לחיות!' ". כמעט מחאתי כפיים. המשלה מצויינת וכמעט מטאפורה של הסיטואציה כולה מעולם רלוונטי אחר. יפה מאוד.

     

    אולי הייתי מוסיף כמה אלמנטים שיווקים לפעילות הזו - נגיד לחלק לילדים את הספר "האריה שאהב תות", לקנות את הזכויות להשמיע את "תותים" של אתניקס ברקע, להכניס תוכן שיווקי בסרט "ללקק ת'תות" (זה עם אקי אבני נכון? אני חושב שהוא יעשה קאמבק בקרוב) ואולי איזה באזז קיצוני סביב השיר של יונה וולך.

     

    אבל מבחינת קונספטים קריאטיבים - לא צריך יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      אצלי המצב קיצוני עוד יותר.

      אני גר במרחק יריקה מהשוק אבל משתדל בכל מקרה לצמצם את נוכחותי שם למינימום, ואפילו לא המינימו ההכרחי. כל כך עד שלפעמים אני מוצא את עצמי קונה בצל באם.פם ולא בשוק.

       

      סלוגנים?

      איך אפשר שלא להזכיר את המכשיר המטרטר, המחרחר, המקרקש, הצרוד, הסדוק והמעצבן שמדקלם בריפיטטיביות מונוטונית ללא הפסקה:

      "כל פריט שקל, כל פריט שקל אחד בלבד"

      וחוזר חלילה. 

        30/4/07 00:41:

      יש את הבחור שמוכר את הבייגלים בכניסה לרכבת. אני עוברת שם יום יום- וכל יום יש לו הברקה חדשה. הבנאדם גאון. היום הוא חיבר שם כמה משפטים, אני מוכנה להישבע- יש לו שם התחלה של מחזה, דמויות עגולות והכל.

       אחזור מהעבודה מחר עם ציטוט חדש ומקורי. רק אל תאכזב אותי BagelBoy... 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      טל חן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין