כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    שביל ישראל משחרות לתמנע - קטע הסיום

    57 תגובות   יום חמישי, 17/3/16, 17:56

    25-2-2016

    משחרות לתמנע – קטע הסיום של המסע בשביל ישראל.


    מרחק – 32 קילומטרים.
    זמן -   10.5 שעות.

    דרגת קושי – אליפות.

    מזג האוויר – כמעט חם מידי.

    חפץ – חמסה.

    שיר –  נפרדנו כך.

     

    השכם בבוקר, התעוררנו בחאן של עמיר הסמוך לשחרות. כוס קפה, תרמיל על הגב ועם אור ראשון יצאנו לדרך. השביל הוביל אותנו בערוץ הנחל ממערב ליישוב שחרות הממוקם על שפת מצוק ההעתקים 550 מטרים מעל לפני הים. בתי היישוב בנויים בפשטות ובצניעות ומשתלבים בנוף המדברי. 35 משפחות חיות במקום המבודד העונה היטב על ההגדרה "סוף העולם – שמאלה" או בעברית צחה – "חור".

    http://cafe.themarker.com/image/3299049/
     

    המשכנו דרומה על שפת המצוק. נוף דרום הערבה נפרש לרגלינו. ערפילי בוקר כיסו את הערבה בשמיכה מעוננת. הרי אדום נשקפו במזרח ומפרץ אילת בדרום. המשכנו דרומה לאורך המצוק, מתצפית לתצפית נהנים מהנוף עוצר הנשימה ומאויר הבוקר הצח.

    http://cafe.themarker.com/image/3299830/

     

    מישהו הניח בצד השביל בולבוסים – סלעים גדולים ועגולים העשויים מתרכיז קאלציט ובו שאריות חומרים אורגניים. חבורת השביל התייצבה על הסלעים כמו כלי שחמט ניצבים במשחק ענקים.  

    http://cafe.themarker.com/image/3299417/

    בדרכנו דרומה, חצינו שלוחות שכיוונן מזרח –מערב. הלכנו בסגנון של "תפירות" , עלייה וירידה ושוב עלייה ושוב ירידה וחוזר חלילה. נחל עשרון, נחל זוגן הרחב, נחל צאלה ויובליו הזורמים מערבה לבקעת עובדה. על אחת השלוחות עצרנו להפסקת בוקר אל מול נוף הערבה והרי אדום. שקט פה. אין כבישים או רכבים. רק מדבר קדמוני שנותר כבראשית. לעסנו כריכים, ירקות חתוכים, זיתים שחורים מלוחים וקינחנו בכוס קפה. עוד יותר מעשרים קילומטרים לפנינו. היום נסיים את שביל ישראל. התרגשות ואווירה חגיגית.

    קמנו והמשכנו "לתפור" את העליות והירידות, עד שהגענו לפתחה רחבה המכוסה בפריחה מדברית צפופה.

    http://cafe.themarker.com/image/3299751/

    היה זה  הערוץ הרחב של נחל עובדה. מולנו הגיעו מטיילים שיצאו מתמנע בחמש בבוקר בבוקר. שני חיילים בסדיר, עמוסים בתרמילי שטח. הם ישנו בחניון הלילה, שמצפון לתמנע ולפנות בוקר יצאו לדרך. לאיטנו, עלינו מערבה, בשביל מנחל עובדה, לאוכף בגובה של 750 מטרים מעל פני הים. זו הנקודה הגבוהה, בקטע השביל של היום. מכאן יהיו בעיקר ירידות. ירדנו לערוץ נחל שרביט שם פגשנו שתי נערות לפני צבא עמוסות גם הן בתרמילים ענקיים ובחוויות העלייה הגדולה מתמנע. חצינו את ערוץ הנחל הפורח ועלינו לעוד אוכף נמוך משם  ירדנו לנחל מילחאן. המשכנו עוד קילומטר מערבה בערוץ הנחל עד לבאר מילחאן.

    http://cafe.themarker.com/image/3299827/

    בצל עץ אשל, עצרנו להפסקה ארוכה ולמנוחת קפה, תמרים ועוגיות. במקום קיים חניון לילה מסודר עבור המטיילים שמעדיפים לחלק את הקטע הארוך לשני ימי הליכה.  כאן מצאנו ארגז גדול מלא בספרי הגות ופילוסופיה, יוזמת רשות הטבע והגנים ופרויקט "נפגשים בשביל" לרווחת הצועדים. דורון, ארכיונאי השביל הבחין בסמל קטן, כנראה של יחידה צבאית ואסף אותו אל מוזיאון חפצי השביל המלא עד אפס מקום.

    ''

    הבאר גדולה ועמוקה ובה מים מליחים. בעבר שימשה להשקיית צאן וגמלים. כיום היא משמשת כאתר היסטורי וכנקודת ציון למטיילים. גללים יבשים היו פזורים בכל מקום. כנראה שגם כיום באים לכאן להרוות צימאון בעלי חיים.

    את השקט הנהדר פילח רעש טרקטורון מנסר. הוא הגיח מכיוון בקעת עובדה שבמערב ונעצר לידנו כשהמנוע מטרטר. עליו רכבו נהג לבוש בבגדים צבעוניים נוצצים ונערה צמודה מאחוריו.

    "שקט כבר, בבקשה ממך. תכבה את המנוע או שתתרחק."

    "אתם צריכים מים"? ניסה לפייס אותנו הרוכב.

    "תודה, אתה מוזמן לקפה, רק תכבה בבקשה את הרעש".

    הטרקטורון נתן גז, השאיר שובל אבק והתרחק מזרחה להרעיש במרחבי נחל מתק.

    מהבוקר, הלכנו כבר יותר מ- 17 קילומטרים. התחיל להיות חם. נפרדנו מהגן הפורח בערוץ הסמוך לבאר וחזרנו על עקבותינו מזרחה. אחרי כמה מאות מטרים פנינו דרומה לערוץ נחל מתק. חיפשנו את באר מתק ולא מצאנו. המשכנו תחת שמש הקופחת לכיוון צוקי תמנע, בקו גובה אחיד. לפתע הגענו לשפת מצוק.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3299832/

    בצל נקיק, הצטופפה קבוצת מטיילים. מדריך חמוש בקלסר הרביץ בהם תורה וסיפורי דרך. עקפנו אותם וירדנו למטה אל צוקי תמנע.  צעדנו בגובה של 600 מטרים מעל פני הים מזרחה לאורך צוקי תמנע. ממרומי המצוקים אפשר היה להבחין בבקעת תמנע ובגבעות הגרניט הססגוניות המעטרות אותה. החום נתן אותותיו והתחיל להיות לא נעים. חיפשנו צל. הרגשנו כמו ירקות צלויים בתנור. עוד קילומטר ועוד אחד ואין צל. לא הייתה ברירה, אז עצרנו לנוח בתצפית יפה תחת השמש. מים, תה, וקצת מנוחה לרגליים שצעדו כבר לא מעט קילומטרים היום.

    מכאן אפשר כבר לראות  את נקודת הסיום במרכז המבקרים שבתמנע.

    אספנו עצמנו וקמנו כדי לגלות שלאחר מאה מטרים בין הצוקים המזדקרים מצפון יש נקיק חבוי ומוצל היטב. לא היססנו וירדנו להפסקה ארוכה בצל הצוק הגבוה. מי שלא מצא צל במדבר ביום שמש, לא מצא צל במדבר מימיו. הגוף הצטנן, הנפש נרגעה והחיוכים התחילו לבעבע. עוד כמה קילומטרים ונסיים את שביל ישראל.

    http://cafe.themarker.com/image/3299770/

    קמנו ממרבץ הצל הנעים והמשכנו מזרחה. כעבור כמה דקות הגענו ל"מעלה מילחאן". מעלה אכזרי ומתיש עם הפרש גבהים של 500 מטרים מתחתיתו לראשו. למרבית המזל עמדנו למעלה. ירדנו לאט ובזהירות. נהנים מהנוף המדהים של עמק ססגון. רק השבוע התבשרנו כי תכניות הבנייה של מלון ואגם מלאכותי והשד יודע מה, נגנזו סופית עקב מאבק פעילי סביבה. מי לעזאזל חשב לעצמו לפגוע ביופי הזה? שילכו להקים מלון על אדמת המכרות המופרת בתמנע.

    http://cafe.themarker.com/image/3299533/

    ירדנו לאיטנו והשקפנו למטה על  פסגות הגרניט של הר מכרות, גבעת ססגון ועל הרי אבן החול המיוחדים של תמנע. השמש הייתה בגבנו והנוף הואר בצבעים מרהיבים ומיוחדים. אין דברים כאלו.

    לאט ובזהירות הגענו בזה אחר זה, לתחתית המעלה. המשכנו ופסענו על שלוחה רחבה בין נחל ססגון לנחל מנגן. ההתרגשות החלה לגאות.

    "נפרדנו כך, הייתה דממה...." שרנו את השיר שהזדמזם במשך היום, לייצג את קטע השביל האחרון.

    מאילת ועד לתמנע הלכנו כבר בעונות קודמות.

    http://cafe.themarker.com/image/3299834/

    הקפנו את הר מכרות ופנינו דרומה. השיטפונות האחרונים בנחל תמנע סחפו מהערוץ כל מה שנדמה כשביל.

    צמצמנו רווחים והתקבצנו לדבוקה קטנה וצוהלת. שמחים ומלאי התרגשות הגענו לשער מרכז המבקרים בגן הלאומי תמנע.

    כך הסתיימו להן שש עונות הליכה . 12 ימים בגליל, 3 בכרמל, 4 לאורך חוף הים, 15 בשפלה ובהר, ועוד  22 במדבר. בסך הכול 56 ימים.

    ''

    ניצלתי את זכויותיי כסופר השביל והמנכ"ל הפורש מתפקידו והוספתי חפץ לא שגרתי כמוצג כבוד במוזיאון חפצי שביל ישראל. תיק גב.

     לפני יותר מעשרים שנים נפטר אחי אבנר באופן פתאומי. היה בן 28 שנים במותו.  מבין החפצים המעטים שהותיר אחריו, לקחתי את תיק הגב והשתמשתי בו לטיולים רבים.  את התיק הזה, נשאתי על גבי בכל אחד ו אחד מקטעי השביל. זיכרון מאחי, שאילו היה בחיים, קרוב לוודאי שהיה צועד אתנו.

    ''

    הצטלמנו לסיום והתחלנו את הדרך צפונה. במהלך הנסיעה חזרה לשחרות, שאל אותי הנהג שהחזיר אותנו, מה מחבר בינינו להליכה בשביל ישראל?

    הרהרתי ברשת הקשרים וההיכרויות שבינינו. שלומי בן דוד של אשתי. שחר חבר ילדות של שלומי. ניר חבר של שחר. דורון חבר של שלומי. אורי ובני חברים שלי.  אוף, זה מסובך ולא כל כך רלוונטי. הרמתי את ראשי, חייכתי והשבתי.

    "מה שבאמת מחבר בינינו, הוא המסע בשביל ישראל". 

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/17 08:48:

      ביד אומן אתה מעניק לנו כאן חויה רב חושית מדהימה!
      תודה.

        18/2/17 00:20:
      טעם של עוד
        4/5/16 17:53:

      אחאב,
      אוהבת את הטיולים שלך,
      התמונות שאתה מביא והאווירה הנעימה ❤

        31/3/16 18:13:

      .

      ''

      .

      פוסט נפלא. תמונות נהדרות ועוד ועוד.
      תודה לך על השיתוף במסעות בשביל ישראל.
      בזכותך/כם ... זוכה לטעום ממטעמי השביל.
      תבורכו.

        26/3/16 21:59:
      המשיכו להינות.
        22/3/16 09:37:
      כל הכבוד אחאב...מסע יפה מעניין ומרתק.
        21/3/16 20:44:

      צטט: אהובהקליין 2016-03-21 09:18:39

       אחאב היקר.

       

       התיאור  הנפלא של הרשמים- הן במילים והן בתצלומים-

       ממש עונג לעיניים ולנשמה.

       יישר כוח ענק לך!

      תלך מחיל אל חיל.

       המשך שבוע מוצלח ושמח.

       בברכה

       אהובה.

      תודה אהובה :) 

        21/3/16 20:43:

      צטט: kimchid 2016-03-21 07:30:10

      כל סיום הוא התחלה למשהו אחר.....עכשיו שבילי רוחב:-)

      אכן - שביל המעיינות, שביל הגולן...ועוד.

        21/3/16 13:28:
      שאפו על חלק זה של חייך.
        21/3/16 09:18:

       אחאב היקר.

       

       התיאור  הנפלא של הרשמים- הן במילים והן בתצלומים-

       ממש עונג לעיניים ולנשמה.

       יישר כוח ענק לך!

      תלך מחיל אל חיל.

       המשך שבוע מוצלח ושמח.

       בברכה

       אהובה.

        21/3/16 07:30:
      כל סיום הוא התחלה למשהו אחר.....עכשיו שבילי רוחב:-)
        20/3/16 08:58:

      צטט: סוקראטס 1 2016-03-18 09:09:35

      וואו, הפעם הצלחת לרגש אותי מאד

      מסע בן 56 ימים בשביל ישראל עם חבורת חברים שאין לי ספק שבתוך תוכה נוצרו תוך כדי המסעות עוד הרבה מאד סיפורים מרתקים ואחרים

      זה לא דבר של מה בכך

      ברכותי לך ולחברך על סיום המסע

      ותודה לך על שהבאת שיתפת והצלחת לרתק טיפוסים אורבנים שכמוני

      יישר כח לכם

      והרבה תודה

      סוקראטס

      תודה לך. אוסף של גברים עם הרבה סיפורים. 

        20/3/16 08:57:

      צטט: * חיוש * 2016-03-18 09:28:07

      אחאב חברי נשיקה

      הטיולים האלו בשבילי הארץ היו העונג שלכם ושלנו

      אני אישית דרך הפוסטים למדתי על שבילי הארץ למרות שרגלי לא דרכה בהם

      תודה על השיתוף והתמונות הנהדרות.

      התרגשתי מאוד על הזיכרון הזה שאתה נושא בליבך את אחיך זיכרונו לברכה

      וכל סוף הוא התחלה חדשה אני חושבת לא?!

      * כוכב אהבה ממני ושבת טובה ושקטה

      תודה חיוש :) הסתיים המסע בשביל. את יכולה לבנות על כך שמשהו חדש יתחיל. 

        20/3/16 08:56:

      צטט: bonbonyetta 2016-03-18 13:02:14

      אוהבת את כל הנופים, במיוחד של תמנע ושל המדבר, בטח כיף לאללה לטייל אתך. אני רואה רק גברים, והיות שבעוונותי אני לא רק אשה אלא גם לא מיטיבת לכת בדיוק נראה לי שאני אפסיד ומפסידה הרבה.
      תמונות יפות. אני אישית אוהבת לצלם את הנוף בלי תמונה שלי כלולה.
      ארץ יפה יש לנו, חבל שלא מעריכים ומזהמים ומקלקלים כל חלקה טובה, וטוב שיש מי שמטיילים בה ומפיצים את הבשורה.

      תמיד אפשר להתחיל ללכת. אכן מעציב להגיע למקומות קסומים ולגלות שמישהו היה ולכלך וטינף. 

        20/3/16 08:43:

      צטט: חני.א 2016-03-18 07:59:43

      אני חושבת שהמסע הזה שכולכם עשיתם הוא סוג של ציונות.ללכת כל כך הרבה קילומטרים זו אהבה אמיתית לארץ הזו...הרבה תעצומות נפש יש במסע שלך אבל באמת בעיקר אהבה...כל הכבוד לכולכם.

      אכן הרבה אהבה. אהבת הארץ, אהבה לחברים , אהבה לחיים. 

        20/3/16 08:42:

      צטט: נתןפאר 2016-03-17 21:05:22

      כל הכבוד! אותי המחשבה שאני צריך ללכת ברגל
      יותר מ-30 מטר מפחידה...אני זוכר שבצעירותי
      יכולתי "לרוץ" קילומטרים...אחרי עלמות צעירות...
      והיום איני זוכר למה עשיתי זאת...הגיל...אין מה
      לעשות...קריצה

      פשוט לעשות :) אנחנו למשל הפכים לצעירים עם הזמן :) 

       

        20/3/16 08:39:

      צטט: ***ורד*** 2016-03-17 19:23:08

         קבלו מדליה  על המבצע -  
      ותודה רבה  על השיתופים ,תענוג לקרוא  .
        הרגשתי חלק פסיבי  בצעידות שלכם  .
      ''

      תוענק לצועדים בטקס חגיגי

        20/3/16 08:38:

      צטט: n1free 2016-03-17 18:44:57

      גיבורים, חברים, מלח הארץ. כל הכבוד לכם.

      הכתיבה שלך, האח שנשאת את זיכרו איתך לאורך הדרך. השמש והצל - מרגש.

      גיבורים קטנים. עונג צרוף ...זה מה שזה

        20/3/16 08:37:

      צטט: זונות פוליטיות 2016-03-17 18:23:10

       

      ברוטוס:   נפרדנו כך, הייתה דממה

      נטוס:      כל זאת היה אתמול ונדמה שחלפה לה שנה

      היציאה לטיולים בשביל תפסה מקום ונוכחות קבועים בחיים. שלא ייגמר לעולם :) 

       

      ..

       

       

        20/3/16 08:36:

      צטט: michela29 2016-03-18 14:36:39

      המון אהבה, לדרך, לנופים, לאנשים. געגועים. פריחה מרהיבה במדבר. מסמך מרגש של פרק הסיום. מתי מתחילה העונה הבאה והאם אפשר להצטרף? (-:
      העונה הבאה מתחילה עכשיו. בטוחה שבא לך להצטרף לחבורת גברים הוללים בגיל העמידה ? 

       

        20/3/16 08:35:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-03-18 18:15:37

      בכל מקטע ומקטע - הן של הדרך והן של הכתיבה, הצלחת לעורר את געגועי לחבלי הארץ שאיני פוקדת עוד כבעבר... ואגב, תמונת הפריחה כאן - בעבדת, לב המדבר, מפתיעה. תודה.

      זה השביל, יוצאים ומגיעים למקומות מפתיעים

        20/3/16 08:34:

      צטט: P65 2016-03-18 18:54:32

      כול הכבוד, קטע יפה מאוד ואין כמו אווירה של סוף קורס :) תמשיך לטייל , ליהנות ולשתף

      זו פחות או יותר התכנית . תודה לך :) 

        20/3/16 08:33:

      צטט: רונית אברהם 2016-03-18 22:05:21

      נהניתי לעקוב אחריכם, הרגשתי כמעט שותפה לטיול. צר לי על אחיך, מקווה שהתיק ילווה אותך עוד ימים ארוכים ויפים. תודה ששיתפת, מאחלת לחבורה כולה שתמשיכו לטייל ביחד ולהנות.
      תודה לך. את יכולה לבנות על כך שנמשיך לצעוד
        20/3/16 08:32:

      צטט: ג'אן דארק 2016-03-19 08:59:46

      אחאב, אתה מצליח לרתק ולרגש כל פעם מחדש.

      נפלא היה לטייל עימכם יחד בבוקר יפה זה של שבת,

      תודה על הטיול היפה ועל החיבור עם הארץ,

      ג'אן

      תמיד טוב לטייל. תודה :) 

        20/3/16 08:32:

      צטט: שחר י 2016-03-19 18:13:47

      א ל ו פ י ם !!

       

      הנופים, הספורים, המזכרות, החברים, הכתיבה כל כך מדהים. יופי של שביל, יופי של אנשים.

      המזכרת מאבנר אחיך שלבטח היה צועד אתך לאורך השביל.....צובט אבל ראוי.

      תודה על השיתוף.

      תודה על התגובה. שבוע טוב :) 

        20/3/16 08:31:

      צטט: ד. צמרת 2016-03-20 07:38:24

      ספר לנו כמה זוגות נעליים התבלו בשביל ישראל :)

      שני זוגות - טימברלנד ומיראל. 

        20/3/16 07:38:
      ספר לנו כמה זוגות נעליים התבלו בשביל ישראל :)
        20/3/16 06:32:

      עשינו את זה!!!

      ''

        19/3/16 18:13:

      א ל ו פ י ם !!

       

      הנופים, הספורים, המזכרות, החברים, הכתיבה כל כך מדהים. יופי של שביל, יופי של אנשים.

      המזכרת מאבנר אחיך שלבטח היה צועד אתך לאורך השביל.....צובט אבל ראוי.

      תודה על השיתוף.

        19/3/16 14:07:

      חמסה חמסה..מגניבלשון בחוץמופתע
      שלא יגמר לעולם שביל ישראל- אווירה -הליכה- וצילומים!!

        19/3/16 08:59:

      אחאב, אתה מצליח לרתק ולרגש כל פעם מחדש.

      נפלא היה לטייל עימכם יחד בבוקר יפה זה של שבת,

      תודה על הטיול היפה ועל החיבור עם הארץ,

      ג'אן

        18/3/16 22:39:
      פרידה היא דבר קשה, כמעט לא אפשרי, והתרמיל ראיה.
        18/3/16 22:05:
      נהניתי לעקוב אחריכם, הרגשתי כמעט שותפה לטיול. צר לי על אחיך, מקווה שהתיק ילווה אותך עוד ימים ארוכים ויפים. תודה ששיתפת, מאחלת לחבורה כולה שתמשיכו לטייל ביחד ולהנות.
        18/3/16 18:54:
      כול הכבוד, קטע יפה מאוד ואין כמו אווירה של סוף קורס :) תמשיך לטייל , ליהנות ולשתף
      בכל מקטע ומקטע - הן של הדרך והן של הכתיבה, הצלחת לעורר את געגועי לחבלי הארץ שאיני פוקדת עוד כבעבר... ואגב, תמונת הפריחה כאן - בעבדת, לב המדבר, מפתיעה. תודה.
        18/3/16 15:27:
      כל הכבוד אחאב לך ולפוסעים עמך, ותודה עבור התאורים המרתקים. פורים שמח ושבת שלום.
        18/3/16 14:36:
      המון אהבה, לדרך, לנופים, לאנשים. געגועים. פריחה מרהיבה במדבר. מסמך מרגש של פרק הסיום. מתי מתחילה העונה הבאה והאם אפשר להצטרף? (-:
        18/3/16 13:57:
      הרשומה על החלק האחרון במסע הוא מעבר לדרך, כתבת ברגישות על הדברים הקטנים שממלאים את הרווחים.
        18/3/16 13:34:

      פרק יפה ומרגש

      התרמיל של אבנר ומה שמחבר ביניכם לאורך כל השביל בכלל.

      רק תמונה אחת חסרה. התגית שכתבת שהיא החפץ שמייצג את הקטע הזה.

       

       

        18/3/16 13:14:
      עשית לי חשק לחזור למדבר האהוב עלי..
        18/3/16 13:02:

      אוהבת את כל הנופים, במיוחד של תמנע ושל המדבר, בטח כיף לאללה לטייל אתך. אני רואה רק גברים, והיות שבעוונותי אני לא רק אשה אלא גם לא מיטיבת לכת בדיוק נראה לי שאני אפסיד ומפסידה הרבה.
      תמונות יפות. אני אישית אוהבת לצלם את הנוף בלי תמונה שלי כלולה.
      ארץ יפה יש לנו, חבל שלא מעריכים ומזהמים ומקלקלים כל חלקה טובה, וטוב שיש מי שמטיילים בה ומפיצים את הבשורה.

        18/3/16 09:29:
      וואו ...מרגש ומהנה היה לקרוא אותך ולהביט בתמונות.... שאפו!!!!
        18/3/16 09:28:

      אחאב חברי נשיקה

      הטיולים האלו בשבילי הארץ היו העונג שלכם ושלנו

      אני אישית דרך הפוסטים למדתי על שבילי הארץ למרות שרגלי לא דרכה בהם

      תודה על השיתוף והתמונות הנהדרות.

      התרגשתי מאוד על הזיכרון הזה שאתה נושא בליבך את אחיך זיכרונו לברכה

      וכל סוף הוא התחלה חדשה אני חושבת לא?!

      * כוכב אהבה ממני ושבת טובה ושקטה

        18/3/16 09:09:

      וואו, הפעם הצלחת לרגש אותי מאד

      מסע בן 56 ימים בשביל ישראל עם חבורת חברים שאין לי ספק שבתוך תוכה נוצרו תוך כדי המסעות עוד הרבה מאד סיפורים מרתקים ואחרים

      זה לא דבר של מה בכך

      ברכותי לך ולחברך על סיום המסע

      ותודה לך על שהבאת שיתפת והצלחת לרתק טיפוסים אורבנים שכמוני

      יישר כח לכם

      והרבה תודה

      סוקראטס

        18/3/16 07:59:
      אני חושבת שהמסע הזה שכולכם עשיתם הוא סוג של ציונות.ללכת כל כך הרבה קילומטרים זו אהבה אמיתית לארץ הזו...הרבה תעצומות נפש יש במסע שלך אבל באמת בעיקר אהבה...כל הכבוד לכולכם.
        18/3/16 07:41:
      כל הכבוד למתמידים האלופים. שבילי ישראל אכן משהו מחבר.
        18/3/16 07:40:
      מקסים ומרגש. שבת של שלום
        18/3/16 00:07:

      הרווחת חברים טובים לחיים .....

      צילום הפריחה מרהיב :)

        17/3/16 22:37:
      "הדרך" בה אתה מספר הכל והצילומים, עשו את הכל יפה כל כך!
        17/3/16 21:05:

      כל הכבוד! אותי המחשבה שאני צריך ללכת ברגל
      יותר מ-30 מטר מפחידה...אני זוכר שבצעירותי
      יכולתי "לרוץ" קילומטרים...אחרי עלמות צעירות...
      והיום איני זוכר למה עשיתי זאת...הגיל...אין מה
      לעשות...קריצה

        17/3/16 20:45:
      מסע בשביל ישראל, מסע בשבילנו! תודה!
        17/3/16 20:06:
      מרגש הקטע עם זיכרון אחיך..... יפה עשית עם תיק הגב.... כל הכבוד על סיומכם את שביל ישראל ראוי לקנאה והערצה :)
      יפה שסיימתם זו חוויה לכל החיים
        17/3/16 19:23:
         קבלו מדליה  על המבצע -  
      ותודה רבה  על השיתופים ,תענוג לקרוא  .
        הרגשתי חלק פסיבי  בצעידות שלכם  .
      ''
        17/3/16 19:01:

      צטט: זונות פוליטיות 2016-03-17 18:23:10

       

      ברוטוס:   נפרדנו כך, הייתה דממה

      נטוס:      כל זאת היה אתמול ונדמה שחלפה לה שנה


      הזמן טס כשנהנים ..!!

       

       

       

        17/3/16 18:44:

      גיבורים, חברים, מלח הארץ. כל הכבוד לכם.

      הכתיבה שלך, האח שנשאת את זיכרו איתך לאורך הדרך. השמש והצל - מרגש.

        17/3/16 18:23:

       

       

      ברוטוס:   נפרדנו כך, הייתה דממה

       

       

      נטוס:      כל זאת היה אתמול ונדמה שחלפה לה שנה

       

       

      ..

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין