הצרה של המעצבים היום היא שהרבה יותר נוח להיות מעצב, להרוויח יופי של כסף ולהתעסק כמעט במה שאתה רוצה באמת. (במונחים של פעם היינו לדעתי לא יותר משולייות של אמנים מפורסמיםאו מעטרי אריחים).

ומכל הלחץ של להספיק ולעשות את הכי טוב שאתה יכול - נשכחת האמנות, ונוצר דור שלם של אמנים בסתר שלא יוצרים אמנות.

קצת מתסכל אבל מתרגלים...

1. נפש פואטית ולא מיוסרת...

2.מיואש ולא אובססיבי

3.נא לא להעליב אף אחד מהחברים שלי, הם נבחרו בקפידה.

4.גם אני רוצה להראות שאני יודע עוד דברים חוץ מלשתות בשסק.

5.קצת תרבות לא הרגה אף אחד.

יום טוב וכל הכבוד לצהל.

צחי יא פאתט! ממך לא ציפיתי.. מילא אבא שלי.. אבל אתה? ומה הקטע עם מיכל ינאי? "תנו לי הר קצפת, אני רוצה להיות מוצפת"? נו באמת.. ובקשר למיכאלנג'לו, אתה נפש פואטית ומיוסרת. ואני אוהבת את זה ומזדהה. שמור על עצמך ועל בני משפחתך. להתראות בשמחות. (או שמא בשסק?)