כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    המיניבר

    0 תגובות   יום שלישי, 29/3/16, 12:12

    ''

     

    כך חולפת תהילת עולם

    קטע

    כשישה חודשים לאחר הפגישה שבה נחרץ גורלו לפרישה, סקוט נשלח על ידי חברת הביטוח הניו יורקית שבה הוא הועסק, לנהל בדיקה שגרתית בת יומיים בחברת הבת בוושינגטון. הוא פגש את מנהל חברת הבת והשתתף בפגישה היומית של סגל חברת הבת, ובשעה אחת עשרה ארבעים וחמש בערך הוא ירד לסעוד צהרים בבר סמוך. הוא בחר במיניבר סמוך למוזיאון הריגול של וושינגטון לא מתוך נוסטלגיה חלילה; אלא מתוך תחושה תת הכרתית בהצלחתו לשרוד משבר אקוטי בחייו הצעירים.

    מיד לאחר שחצה את סף המיניבר הוא הבחין בפנים מוכרות, בחלק המרוחק של האולם הצר. היה זה ריי טורסטון הוא נוכח מופתע. הבוס לשעבר שלו ישב בגפו אך ייתכן והוא ממתין לאורח כלשהוא, ובאפשרות זו הרהר סקוט והיה משוכנע שכך הם פני הדברים. הוא התעכב ליד דוכן הבר והזמין משקה, והמתין כרבע שעה בהתאם לכללים שהיה רגיל אליהם בעבר, ועדיין לא שכח אותם; על מנת להיווכח אם אומנם אורח כלשהו יצטרף לשולחנו של טורסטון, מהלך זמן זה דמה לסקוט ארוך כנצח. הוא הציץ בשעונו פעם נוספת בתום הזמן הקצוב והניח לטורסטון שתי דקות נוספות ליתר בטחון. הוא לא היה מסוגל להאמין שהבוס הנערץ שלו שנשא במשרה כה בכירה בארגון, יבזבז את זמנו היקר בישיבה בבר אפרורי ונידח.

    'תקשיב לי רגע  אני הולך להצטרף לשולחנו של האדם הזה בפינה המרוחקת.' סקוט פנה לברמן. 'אם אני אתן לך סימן תביא לנו שני דבל אולד קרואוז עם קרח.'

    'אין בעיות ובהצלחה.' השיב לו הברמן בחיוך.

    מיד כשסקוט פנה לכיוונו של טורסטון, הוא פגש במבטו הנוקב של ראש האגף לשעבר שלו.

    הוא זיהה אותי מיד כשנכנסתי לבר. חלפה המחשבה במוחו של סקוט, בעודו ממשיך לעבר שולחנו של טורסטון.

    'הי אני יכול להזמינך למשקה?' הוא שאל את הבוס לשעבר שלו בעודו עומד סמוך לשולחנו.

    'בוודאי גרג והואיל לשבת.' השיב לו טורסטון מכנה את סקוט בשם הקוד הישן שלו בארגון.

    סקוט התיישב, הפנה את פניו לברמן והניף את זרועו.

    'אז איך אתה מסתדר סקוט?' טורסטון שאל אותו.

    'מאה אחוז אדוני, יש לי משרה מעולה ושכר טוב, החיים נמשכים.'

    הברמן הגיע עם כוסותיהם הניחם על השולחן בחיוך אדיב, ועזב מיד.

    הם הרימו את הכוסות בברכה אילמת ובמנוד ראש, ולגמו כמה טיפות משקה.

    סבר פניו הקשוח של טורסטון בעבר דומה והשתנה והפך עגום עד מאוד, ונראה לסקוט כפניו של אינדיאני בן שבט הלקוטה לאחר התבוסה ב- "וונדד ני". כך לתדהמתו של סקוט נראו פניו חרושי הקמטים של הבוס לשעבר שלו.

    'אז מה קורה לאחרונה בארגון אדוני?" סקוט לא ציפה לתדריך מפורט כמובן, אולם לא מצא כל דרך אחרת להתחיל בשיחה עם טורסטון.

    'אני אזרח שומר חוק רגיל כמוך סקוט, עשיתי את חלקי וצאצאיי ונכדיי שמחים לשובי הביתה.'

    אם כך לא פוטרתי בגלל קיצוצי תקציב, סקוט הסיק מופתע ונרעש. מורגן טען ככל הנראה שאינני מתאים...

    אז אני הייתי הסלע שנעקר כדי לגרום למפולת, ומורגן סגנך החליף אותך כראש האגף.' סקוט טען בלהט כעסו אך בלא הרמת קול.

    'זה לא עניינך סקוט!' טורסטון הזהירו בקול עייף אך נחוש. 'אני מצפה לבואו של מישהו, אני אשלם את החשבון...' הוא הוסיף תוך כחכוח בגרונו. לא מותיר לסקוט כל ברירה אחרת אלא לעזוב את חברתו ולצאת את הבר.

    © חיים קדמן 2016 – כל הזכויות שמורות.

     

    #mystery #suspense #thrillers #love #absorbing #read #novels by  author Haim #Kadman

    www.amazon.com/Haim-Kadman/e/B009Z7XL8C

    דרג את התוכן: