פרשת "שמיני", ובנוסף קוראים

 
"פרשת פרה אדומה".

 
נושאי הפרשה:
א -- הקרבת הקורבנות ביום השמיני שהוא יום הקמת המשכן.
ב -- חטאם ועונשם של נדב ואביהו.
ג -- האיסור לשתות יין ושיכר לכוהנים העובדים במקדש.
ד -- סימני החיה והבהמה המותרין והאסורין באכילה.
ה -- דיני הכשרת כלים ואוכלין לטומאה, ובכלל זה דיני טומאת אוכלין.

כאשר משה ואהרון מקדשים את המקדש יורדת אש משמים ואוכלת  את הזבחים שהונחו על המזבח,

שני בניו הגדולים של אהרון, נדב ואביהוא, מקריבים "אש זרה" על המזבח,  ואש יוצאת מלפני ה' וממיתה אותם. אהרון דומם אל מול מותם.

לאחר מכן, קובעת התורה שורה של כללים הנוגעים ליין ושיכר, למאכלים  אסורים ומותרים, ומדגישה את הזיקה החיונית בין אוכל לקדושה.

שני בני אהרון, שהיו צדיקים גדולים ובמדרגה רוחנית גבוהה, נפטרים לפתע  מן העולם הגשמי. לאחר שהקריבו אש זרה. ישנם מספר פירושים והסברים לסיבת מותם: שהיו שיכורים מיין, שלא היו שלמים מבחינה רוחנית כי לא היו נשואים,
או אולי בגלל ששאפו לרשת את מקומם של משה ואהרון. יתכן שהאש הזרה היתה פשוט אש התלהבותם והשתוקקותם העזה של נדב ואביהוא לטפס עוד יותר גבוה מבחינה רוחנית. אין ספק שמטרתם וכוונתם היתה חיובית אך מעשה זה גרם
לכלות נפשם. החוכמה הגדולה היא לשלב את הקדושה ואת הרוחניות בחיים הגשמיים והמעשיים. צריך איזון ביניהם.

פרשת פרה--:

הפרשה מדברת על לקיחת פרה אדומה תמימ , אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול, על שחיטתה, שריפתה וערבוב אפרה במים. מי אפר הפרה משמשים  לטהר טמאי מתים. דיני פרה אדומה נמסרו למשה ואהרון, כך גם דיני קידוש החודש ודיני הפסח. אפר פרה אדומה בא לכפר על חטא העגל. באה הפרה לכפר על מה שהעגל עשה.

שבת מבורכת