קרני סער כסופות,

חצופות,

מסתננות

מבין שלבי התריסים

וצובעות עפעפיי אור נגוהות.

בדקות האלה,

המעירות אותי משנתי

אני מצליחה לראות עצמי

ערה לחלוטין

אצלך בחלומות.

עיניך העצומות

נפקחות לצידי

כאילו אתה כאן,

ערוך ומוכן,

מתגעגע,

כבר הרבה זמן שאתה לא שבע...

קורי שינה זהובים

מחברים את המרחק האינסופי,

את גופך לגופי,

כאילו אין הרים בינינו

וכבישים ארוכים,

אהבתנו, איש שלי,

לא יודעת מרחקים.

אנסמבל מושלם

של ריחות מעורבים,

פשתן וילונות

על רקע תכלת עבים,

שלהבות שעווה

משמרות אהבה

נטולת מיצרים

שלא יודעת גבולות.

החדר שלנו בבוקר,

המקדש בלילות...

ממתינה,

מוכנה,

כוהנת לבנה...

הפמוטים הכבדים מסודרים בשורה,

גופי משומן ניחוח יערה.

אני ערה.

מרגישה אותך

נושם

בעיניים עצומות

ועד שאטעם

ממך

לצידי,

אשאר ערה

אצלך

בחלומות.