בשל בעיות לא מעטות שמתרחשות בתחום הרפואה בישראל, ראוי לעשות סדר אלו מן הבעיות מוגדרות רשלנות רפואית ואלו לא. בגדול, אם הבעיה שקראה לכם נבעה לאחר שהרופא הזהיר שהיא עלולה להתרחש, למשל לפני ניתוח, או כאשר הוזהרתם שאם לא תיבדקו או תיקחו תרופה – הבעיה תתרחש, ואכן לא ביצעתם את הנחיות הרופא – למרות שנגרם לכם נזק, זו אינה רשלנות רפואית. רשלנות רפואית מהווה מצב בו הרופא, האחות או כל סמכות רפואית אחרת – הם שטעו, ובשל הטעות שלהם נגרם לכם נזק רפואי.

מהו הצעד הראשון שעורך הדין יבקש לעשות?

בראש ובראשונה הוא ידריך אתכם לאסוף ראיות. הוא יראה לכם אלו ראיות בדיוק יש לאסוף, ויסייע לכם לאסוף אותן במידת הצורך. הראיות יכללו כל מה שנוגע לטיפול הרשלני שעברתם: קבלות וחשבוניות על תרופות, מרשמים רפואיים, מידע מהתיק האישי שיחולץ בעזרתו של עורך דינכם וכד'. לאחר מכן, הראיות יועברו למומחה רפואי מטעם משרד עוה"ד על מנת שיסייע לגבש חוות דעת משפטית. חוות דעת זו תתורגם לכתב תביעה אשר ישמש את העורך דין הטוען בשמכם – בבית המשפט.

מהו הנושא העיקרי שיש לנסח בכתב התביעה?

הקשר בין סיבה ותוצאה: עובדת היותכם שרויים במצב קלוקל מבחינה רפואית היא בעלת קשר לטיפול רפואי לא תקין שעברתם. הטיפול הרפואי הוא שגרם לכם להיות שרויים במצב זה. עיקר כתב התביעה יעובה בהוכחה זו. איזה כתב תביעה מומלץ שלא לבנות? כתב תביעה שמסתמך בעיקרו על תובנות אמפיריות וסטטיסטיקה במקום על העובדות היבשות. איננו שוללים סטטיסטיקה כלל, אבל לא כנושא עיקרי. בישראל, גם ויכוחים שאינם דיונים משפטיים נוטים להסתיים בניצחונו של מי שהביא עובדות, כאשר ל- "שחקן" הנגדי שהסתמך על סטטיסטיקה יוצא שם של אדם שאינו חד, ובוודאי לא משכנע. מה שכן, סטטיסטיקה והבאת תוצאות של מחקרים יהיו טובות לעיבוי כתב התביעה הקיים, לאחר שהרעיון העיקרי נכתב על בסיס פרטי המקרה.

ניצחנו בתביעה, ומה הלאה?

כעת ניתן לבדוק את זכויותיכם גם בביטוח לאומי: ניתן לבקש בדיקה של וועדה רפואית שבוחנת את מצבכם הרפואי, קובעת לכם אחוזי נכות, ובמידה ומצבכם הוא ברמה של 60% נכות, אולי אף להכיר בכם כנכים: זה לא הסעיף היחידי, ולשם כך ישנם קריטריונים נוספים שקובעת הוועדה. בכל מקרה, ניצחון בדיון משפטי מהווה ראיה חזקה על מנת להשיג הכרה באחוזי נכות או הכרת-נכה מביטוח לאומי.

למידע אודות עורך דין פלילי הכנסו ל-בלוג הצווארון הלבן - עורכי דין בתחום הפלילי