כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (11)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      3/1/19 10:55:

    נראה מדהים ובהחלט עושה חשק

     

     

    טיולים מאורגנים לאיסלנד : טיול מאורגן ליפן

      22/7/16 22:27:

    צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-04-07 19:47:38

    אהבתי את הפוסט רק התפלאתי - מה, לא קראת את "נוריקו סאן הילדה מיפן"? אבל זה כנראה עקב ה"שנתון", בדור שלי הכרנו את יפן דרך הספר הזה...

     

    שלום מכבית

    אני מניחה שגם ראית את הסרט שעשתה דבורית שרגל על הספר שאת מזכירה. 

    כל טוב

    ש

    https://www.facebook.com/dvorit.shargal?fref=ts

      5/5/16 17:18:
    לגמרי לא באתי למצא את אמריקה ביפן, ואת שיעורי הבית שלי עשיתי. לא התלהבתי מיפן, זה הכל...תודה על התגובה!
      1/5/16 18:34:
    לפני שנוסעים למקום כלשהו, צריך ללמוד אותו. את התרבות, המנהגים, מעט היסטוריה... מראה עיניים וטעם האוכל לא מספיקים, כי לראות מקום או אתר זה גם בשכל, בידיעה וגם בלב ובנשמה. אם באים לחפש את אמריקה ביפן, זה קשה, אפשר להשאר באמריקה, ליפן באים כדי להכיר את יפן, וזה משהו אחר לגמרי וצריך להיות מוכנים לכך. איני בא להוכיח או ללמד, זו רק דעתי ואפשר לזרוק אותה לפח בחצר...
      11/4/16 04:24:
    "לא נהניתי" זאת לא הגדרה מתאימה פה. לא נפלתי ולא התלהבתי מיפן.. זה הכל!
      9/4/16 06:18:
    דעתי היא שיפן מדהימה, מדהימה מדהימה. הבעיה היא שפעם ראשונה במזרח לא מתחילים ביפן. מצטער בשבילך שלא נהנית.
      7/4/16 21:17:
    ברור שקראתי..:) אחאב ומכבית :) ורד, זה לא היה מצב הרוח או ציפיות, זאת היתה הרגשה של מקום..דרך אגב, נהניתי מעצם העובדה שטיילתי עם האיש שלי, מעצי הדובדבן, מקיוטו...בונבוניטה, תודה על התגובה!
      7/4/16 20:22:

    צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-04-07 19:47:38

    אהבתי את הפוסט רק התפלאתי - מה, לא קראת את "נוריקו סאן הילדה מיפן"? אבל זה כנראה עקב ה"שנתון", בדור שלי הכרנו את יפן דרך הספר הזה...

    באותה התקופה סיפרו לנו שהיפנים מסתבנים יבשים ורק אז נכנסים להתקלח..

    אהבתי את הפוסט רק התפלאתי - מה, לא קראת את "נוריקו סאן הילדה מיפן"? אבל זה כנראה עקב ה"שנתון", בדור שלי הכרנו את יפן דרך הספר הזה...
      7/4/16 13:34:
    היי, כמו בכל מקום, תלוי איזה מקומות בוחרים לבקר, באיזה עונה של השנה ( ושל המצב רוח :) , תלוי מה הציפיות, מניחה שגם בארץ יש לנו פערים יש את אוהבי המדבר, יש את אוהבי הצפון, אוהבי הערים, זכית, חווית, נחשפת לעוד תרבות, בחרת לאמר באמת שזה פחות מתאים לך- וזה טוב, פעם הבאה, מקום אחר, חוויה אחרת, הנאה אחרת, תהני,
      7/4/16 13:04:

    *

    תודה על הכנות, חייבת לומר שאחותי למשל חזרה כולה בעננים מיפן ומטוקיו, ואחרי שקראתי את החוויות שלך, נראה לי שאחוש משהו בדומה לך יותר.

    חוץ מפריחת הדובדבן שזה אכן מהמם.

    חבל לי עם זאת שאת עצמך לא נהנית ככה.

    איך אומרים על יפן?

    בדיוק כמו על אפריקה (כך אמר המדריך בפעמים הרבות שנסעתי לשם)

    או שאוהבים מאד, משתגעים עליה,

    או 

    שממש לא.

     

    0

    חוויה יפנית – לא מה שחשבתם

    11 תגובות   יום רביעי, 6/4/16, 23:05

    לפני מספר ימים שבנו מיפן. זאת היתה הפעם הראשונה שלי במזרח. בעשרה ימים חווינו את קצה המזלג של יפן, ואני מודה על האמת, "לא נפלתי מהכסא", ובמילים פשוטות, לא ממש התלהבתי מיפן. כל כך הרבה שמעתי על יפן הטכנולוגית, המודרנית, על האוכל המדהים שלה (בגדול היה די איכס, אבל פה ושם אכלנו טוב), על היופי שלה (רוב רובה של יפן בנוי בצפיפות, בניינים אפרוריים וצפופים),

    ''
    על האנשים שלה (האמת היא שהם די נחמדים, אבל מרובעים וסגורים בקופסאות תרבות נוקשות), ובקיצור לא התלהבתי ולא התאהבתי, אבל למדתי כמה דברים על העולם סביב, והיה די מעניין. 
    ''

    את הימים הראשונים של הטיול בילינו בטוקיו, כך גם את הלילה האחרון. טוקיו עיר גדולה, כל כך גדולה, שקשה להבין היכן היא מתחילה והיכן היא מסתיימת. טוקיו בנויה מערים קטנות וכפרים שחברו להם יחדיו. טוקיו צפופה, ולמבקר מבחוץ נראית ממבט ראשון מאוד מערבית. במבט שני אפשר לראות את האותיות היפניות על בתי העסק, את מודעות הפרסום, שברובן מציגות עיניים מלוכסנות, אבל רק כך, פחות או יותר, הבנתי שהיגעתי ליפן. במרכז העיר בנייני ענק צפופים, והאנשים שמסתובבים ברחובות במשך השבוע לבושים בחליפות שחורות ומשמימות. המראה די מדכא, למען האמת, לא היתה כל כך צבעוניות ברחובות, כזאת שפוגשים במרכזי ערים אחרות בעולם. עובדה מעניינת היא שהרחובות מצוחצחים למשעי, ואפשר לראות אנשים מטאטאים את הכניסה לבתיהם במין מטאטא קצר, שובר גב...עובדה חשובה אחרת על טוקיו וערים אחרות ביפן היא שאפשר להסתובב בביטחון גמור בכל שעות היום והלילה. עובדה זאת היתה נעימה. 

    ''

    היו הרבה דברים שהפליאו אותי, ואף הצחיקו אותי. ראשית, מתן שירות. הגענו למלון מאוחר בלילה, השוער רץ אלינו כדי לקחת את המזוודות, סירבנו לתת לו לסחוב אותן ורק עכשיו אני מבינה שכנראה הבכנו אותו. את כרטיס האשראי לקחו מאיתנו בשתי ידיים ובראש מכופף, כאילו מקטינים עצמם האנשים מולנו, זה מיד נתן לי להרגיש לא בנוח. בהמשך נתקלנו פעמים רבות במצב שבו נותן השירות מקטין עצמו מול מקבל השירות, ליפנים זה נראה כנראה כהכנסת אורחים או אדיבות, ולי זה נראה היה כהתבטלות מול אחרים. 

    ''

    את הימים הראשונים בילינו בשיטוט ברחובות שנראים מאוד דומים. הרבה מבנים, מעט מאוד שטחים ירוקים, ואם יש שטח ירוק הוא מפוצץ בבני אדם (בעיקר תחת עצי הדובדבן שפרחו לכבודנו), האוכל זיעזע אותי עד עמקי נשמתי. ארוחת הבוקר היפנית איומה. היא כוללת מרק מיסו ודגים, על סלט של חסה שפכו רוטב בלתי מזוהה. ריח של מרק מיסו מריחים כל שעות היום ברחובות העיר, זה היה יותר מידי בשבילי. באופן כללי ניתן לומר כי רוב המזון מבוסס על דגים ואטריות, וכשאוכלים את זה שלוש פעמים ביום...

    ''

    את תשומת ליבי תפסה העובדה שהיפנים רזים וקטנים. כשנכנסתי לחנויות בגדים הסתבר לי שהמידה הכי גדולה לנשים היתה 6 אמריקאי, משהו כמו 36 ישראלי...אני חיה בארצות הברית, כך שהפער בין הגדלים של בני האדם מאוד צרם לעיני.

    ''

    ביום השלישי יצאנו מהעיר הגדולה והמשכנו לכפר קטן (מאוד תיירותי וצפוף כמובן, מבחינת מבנים ומבחינת מספר האנשים שהסתובבו בו), הנמצא בפאתי טוקיו. הזמנו לילה במלון שיש בו מרחצאות והוא מארח בסגנון של אירוח יפני מסורתי הכולל טבילה במרחצאות ושתי ארוחות. הגענו לחדר בסביבות הצהריים המאוחרים, עייפים מג'ט לג, אבל לא היה מקום להניח את הראש.

    ''
    החדר היה כולו חשוף, רק שולחן נמוך ושני כסאות נמוכים עם משענת גב נכחו בו. ויתרנו על המנוחה ויצאנו לשוטט בכפר שהיה חביב למדי, נהר זרם באמצע הכפר והיו בו המון חנויות מבקרים, וכמובן שריח של מרק מיסו עמד באויר. חזרנו לארוחת הערב שהוגשה בכלים קטנים.
    ''
    המון מנות קטנטנות, מזוויעות ובלתי אכילות הוגשו לנו ואני לא יכולתי להתאפק ופרצתי בצחוק..בעלי הצטרף לצחוק המתגלגל שלי ובאיזה שהוא שלב אמר משהו כמו "נראה לי שנתתי ביס למגבת.." פשוט גם המגבת נראתה כחלק מהאוכל.
    ''
    לא זוכרת מתי צחקתי כל כך הרבה, כמובן שנשארתי רעבה, בעלי טעם את המזון והשביע את רעבונו אחרי הארוחה עלינו למרחצאות שנמצאו בקומה הששית, מן אמבט עמד בחדר פתוח וחשוף לחלוטין, קור אימים, גשם ורוח...נכנסנו למים החמים ואחרי חמש דקות ארוכות מיציתי את החווייה הזאת.
    ''

    אל החדר הזמנו מס'אז זוגי, ופה כנראה קיבלתי את מה שהגיע לי מהיפנים..אל החדר נכנסו שני אנשים, איש ואישה. האיש ניגש אל בעלי ועיסה את גבו, תוך חמש דקות האיש  נרדם, בעוד אני חוטפת מכות רצח מהמסאזיסטית האלימה ששלחו לי..גם כאן, היה לי קשה מאוד לעצור את הצחוק שלי..

    את הלילה בילינו על מזרן דקיק...ממש קמפינג יפני..כמובן לילה ללא שינה, ובבוקר הוגשה שוב ארוחת זוועות, ובזאת מיצינו את החווייה היפנית..היה מעניין, לא רוצה לחזור על זה שוב J ...

    ''

    למחרת טיילנו בטבע סביב, היה יפה ומרגיע, הצלחנו לצלם אפילו את חלקו העליון של הר פוג'י שהציץ מבין העננים.

    ''
    משם המשכנו לקיוטו, שהיא עיר הבירה של יפן. לפני שאספר על קיוטו, חייבת לציין את העובדה שמערכת הרכבות היפנית מרשימה מאוד. נסענו ברכבות מהירות  - 300 קמ"ש, נקיות, מצוחצחות ונעימות.

    את קיוטו חיבבתי. העיר הרבה פחות עמוסה, ולא מאיימת מבחינת הגודל שלה. אהבתי את השיטוט ברחובות העיר המאוד חיה הזאת, אהבתי את המקדשים היפים והמעניינים הפזורים בה, והכי הרבה נהניתי לטייל בשדרת הפילוסופים, שבה פרחו עצי הדובדבן.

    ''

     

    ''

    מקיוטו יצאנו לטיול יום להירושימה. ביקרנו ב"פארק השלום", המקום שבו נפלה הפצצה האטומית והחריבה את העיר.

    ''
    רק כשעומדים במקום הזה אפשר להבין את עוצמת ההרס וההחרבה שארעה בה. המראות היו מזעזעים ועצובים, בעיקר נושא הילדים, אינני מסוגלת אפילו לתאר לעצמי כמה נוראים היו המראות שראו אלה ששרדו, שלא לדבר על כל אלה שאיבדו את חייהם. לעולם לא יותר, ככה אני מקווה. לעולם לא.
    ''

     

    את הטיול סיימנו בטוקיו, בה חגגנו את יום הולדתי.

    ''

    מודה על האמת, שמחתי לחזור הביתה אל העיר הצבעונית שאני חיה בה...המשפחה האהובה שלי חיכתה לי בה, כמו גם חברי, והאביב בא והפציע במלואו..

     

    שהטוב ימלא את עולמכם. 

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      חוזה לך ברח
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין