 ...החושך מסביב...
אבסולוטי...
שומעים רק
את הרעש של המנועים
ואת השקט...
המקום בו השלווה את הלילה מנשקת......
לראות
אי אפשר כמעט כלום,
אין פנסים
בדרך חזרה,
הסימנים היחידים
הם הכתמים על הבגדים
טיפות הצוף שלך,
אלה שאני אף פעם
לא אשבע מלהכיל,
מסמנות לי את הדרך,
ממש כמו הפירורים
של עמי ותמי
על השביל...
הלומה
אבקת פרחים קסומה
בטקסטורה מושלמת
עם הוודקה הנכונה,
כזאת
שאם תלגום אותה לאט,
גם אם בהתחלה
לא תרגיש כמעט...
היא תגיע...
השריפה,
עמוק בנשמה,
בוערת וחמה...
יחד עם זאת,
אם תעשה את זה
נכון,
שלוק אחד מהיר
ישר אל הגרון
תעוף עם הסיחרור
הניואנסים הקטנים,
כרטיס טיסה בטוח,
תנחת בין הסדינים...
אחכה לך שם
בתיזמון המושלם
והפעם, בייבי,
זה יהיה אחר,
יש מצב שזה משפיע,
ניחוח הוודקה המשכר,
לא אתן לך לגעת
ולא למשש,
זכית במשחק המקדים
הכי יסודי שיש...
אעטוף אותך
בשתי ידיים,
אזהה את הנקודות האלה,
אתה יודע,
אלה שיגרמו לך
למתוח את כל הגוף,
להשתגע...
אעצב לך את השיאים
בגוונים אחרים,
האישונים הצלולים
מוכים בסנוורים
וזה לא יגמר,
אמרתי לך...אחר...
וכשארגיש כל שריר בך,
מפרפר,
יתמלא מעיין הערגה שבי סוער,
רטוב,
מוכן ומזמין,
מתקשה להאמין
איך הוא מאופק...
את שפתיך אנשק,
דובדבן מסוכר,
אי אפשר לטעות
בטעם המוכר
שעכשיו ממתין
לזמן הנכון
עד שארגיש
שכמעט זה הסוף
שאתה כבר לא יכול
שמשתנה לך הקול,
מקשיבה לך
מתחנן...
אוקיי, בייבי,
תתכונן,
טורנדו כזה
לא ניראה כבר שנים,
תתפרץ בתוכי,
תרטיב לי את הפנים...
ביחד נגיע,
הכי גבוה שאפשר,
החיוך הזה שלך
פתאום רגוע,
מאושר,
מותיר בתוכי
טיפות גורמה משובחות
מכתימות לי
את המשי של התחתונים...
אלה
שבסופו של דבר
יכוונו אותי
בדרך
אל הדברים
הנכונים... |