כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    חיבוק

    0 תגובות   יום חמישי, 14/4/16, 07:09

    הילד נתן לי יד, הנחתי את היד שלי על שיכמה במין שאלה של חיבוק, היא הניחה את ידה על המותן שלי בתשובה.  הלכנו מחובקים והילד מקפץ לידנו, מטלטל את ידי בקפיצות קטנות של אושר.  בעדינות הצמדתי אותה לצדי, והיא העמיקה את החיבוק.  הים בהק באור השמש מעבר לצוקים, והשביל התפתל לאורכם, ממש מהעבר השני.  אני לא יודע אם זה היה מקדש, מצפה או אולי מגדלור קטן אבל המבנה בראש הצוק הצופה אל הים, סנוור בלובנו וסקרן את הילד.  הוא משך את ידו ורץ לשם בריצה של ילדים, מלאת שמחת חיים.  חייכנו, והבטנו איש בעיני רעותו.  הרגשתי רעב ואת החיבה הזו לחיים.  משכתי אותה אלי והנחתי את שפתי על שפתיה, רכות, חמות, תוהות.  לרגע הרגשתי בה רגשות סותרים, שפתיה לא ממש נענות.  לעוד שנייה היא היססה ואז עצמה את עיניה, שפתיה התרככו למגעי והיא חיבקה אותי חזרה.  אושר הציף אותי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין