חברי מוני כתב על פרשת השבוע "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו", אך נמשיך לעסוק בענייני חודש ניסן ובחג הפסח הקרבים ובאים עלינו. השבת שלפני פסח נקראת גם שבת הגדול ע"ש הנס הגדול שקרה לבני ישראל במצרים. נאמר (שמות יב' ג') "דברו אל כל עדת בני ישראל לאמור בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית". המסורת מלמדת אותנו שיציאת מצרים הייתה ביום חמישי, ולפני כן בעשור לחודש היה שבת שבו נצטווו בני ישראל לקחת את שה הפסח, וקשרו אותו לעמוד המיטה כדי להכין אותו לקורבן הפסח שיבשר על גאולתם מעבדות מצרים. השה היה סמלה של מצרים, של אליליה, של האימפריה המצרית ושל עוצמתה המהוללת. משום כך כשבני ישראל לקחו את שה הפסח הם עשו מעשה מסוכן מאוד וסיכנו את עצמם, אולם ה' עשה נס והמצרים לא הגיבו על כך. אנו לומדים ממסורת זאת שאי אפשר לזכות בחירות ובעצמאות בלי נכונות להסתכן. מעשים אלו של בני ישראל בשבת הגדול הראשונה הם שהבטיחו את גאולתם מעבדות מצרים באותו השבוע. יש גם לשבת הגדול משמעות וחשיבות נוספת ומיוחדת למצב בעולם הכללי ובעולם היהודי של ימינו. שבת הגדול מייצגת את אתחלתא דגאולה, את התחלת התהליך, כל מי שמתבונן במאורעות שפוקדים כיום את אזורינו ואת העולם כולו, חש עד כמה המצב והעולם כולו נמצאים במצב הפכפך. כשרואים את כל המאורעות המכונים "האביב הערבי" שקורים סביבנו, וכשרואים את זרם הפליטים הערבים הנוהרים לעבר יבשת אירופה ולא לעברינו, מתברר שאירופה סיימה את תפקידה בכל מה שנוגע ליהודים. וכן כשרואים את מדינת ישראל שמוקפת אויבים אלימות ואנדרלמוסיה, ובכל זה מצליחה לגדול ולשגשג, אי אפשר שלא לראות בסיטואציה הזאת כהשגחתו של ה' עלינו, וכתחילתו של תהליך שאין אנו מבינים אותו. שבת הגדול צריכה לשמש לנו כהגה מייצב בים הסוער שבו אנחנו מפליגים. מפני שהשבת, על כל גדולתה, עוזרת לנו לשאת את המבט קדימה ובו בזמן גם להתבונן לאחור. היא מסיימת שבוע ומתחילה שבוע חדש. לכן היא "הגדול" – גדולה מכל הימים וקדושה יותר מכל הרעיונות הרגילים. השבת מתחילה תהליך של גאולה ומכוונת אותנו לעבר הגאולה. בלי מעבר דרך שבת הגדול, לא יכול להיות פסח. שכן השגת החירות והחופש, והתכלית, זה תהליך ולא אירוע שמתחרש בין רגע. כשאנחנו שרויים בעיצומם של הימים שהם מתחילים בשבת הגדול ועוברים לימי חג הפסח וממשיכים לחודש אייר לחג העצמאות ומסתיימים במתן תורה בחג השבועות בחודש סיוון, על תהליך זה חובתנו להודות ולהלל ולומר תודה למלך מלכי המלכים ה'. 

בפרשה צ פסוקים = 90, ערכים גימטריים שערכם 90 ומרומזים בפרשה : החיים באביב, בטוב הגנוז, גואלן, גם זה יהודי, מלך, לבבנו, הלב החם.