בדרך כלל אני די חשדן לגבי חיפוש צופן אקטואלי בתנ"ך מחפשי הצפנים לוקחים שם אקטואלי, ומריצים עליו חיפוש במקרא. אם הם לא מוצאים, הם הופכים את התנ"ך לתשבץ תפזורת ענקי ומחפשים את המילה גם למעלה למטה ובאלכסון. אם עדיין לא נמצאה מטרתם הם פונים לדילוגי אותיות... לדעתי זה יותר מראה על המוטיבציה של המחפשים מאשר על יכולת ההצפנה של התנ"ך אבל יש מקרים שהתנ"ך מותיר אותך פעור פה.
כך קרה לי בחיפוש אחר השם "יהודי" (י.ה.ו.ד.י) במקרא (לא יהודה, לא יהודית). ובכן בספר ירמיהו מופיע האדם היחיד בתנ"ך ששמו הוא "יהודי”. ואותו יהודי היה בנו של (נקישות תופים) – נתניהו. מופע שמו של ראש ממשלתנו כל כך מפעים עד ששווה לראות את שמו המלא של "יהודי": "יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי". לצורך הקורא המופתע אחזור שוב על מרכיבי השם – יהודי, נתניהו, כושי? מה מרמז לנו החיבור המפתיע בין השם יהודי לשמו של ראש ממשלתנו, וכיצד יהודי ונתניהו מתקשרים לייחוס האפריקאי של אותו בן נתניהו מקראי. יכול להיות שמדובר בציניות נבואית שדווקא נתניהו יהיה האיש שיצליח למנוע מפליטים אפריקאים להגיע לארצנו?
השם יהודי בן נתניהו (בן כושי) מעורר כל כך הרבה תהיות ששווה להרחיב קצת את היריעה על פועלה של אותה אושיה מקראית. ובכן בירמיהו לו' מצווה אלוהים על הנביא ירמיהו לקחת מגילת קלף ולכתוב עליה את דבריו, כדי להשיב את בית יהודה מדרכם הרעה. השמועה על המגילה מגיעה לאוזניו של המלך יהויקים, והוא מצווה על אותו "בן נתניהו" להביא את המגילה המדוברת ולהקריאה באוזניו. והעבד המסור (“יהודי בן נתניהו" אכן מילא את מצוות אדונו: "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי (בן נתניהו) שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה".
שרפת נבואתו של ירמיהו איננה רק התרסת פנים כנגד האל. כזכור, נבואת ירמיהו כללה גם את האזהרה שכדי להציל את מלכות יהודה חייבים להיכנע לממלכת בבל, וההתעלמות מאותה אזהרה הביאה לחורבן ממלכת יהודה. לכן שרפת הנבואה מגוללת גם גאוותנות שלא לומר אטימות שחרצו את גורל עמינו. האם יכול להיות שזהו מסר גם לנתניהו של ימינו?
נראה שהמסר מאותו יהודי מקראי מצריך מאמץ נוסף. לדאבוננו יש כאמור רק אדם אחד הנושא את השם "יהודי" במקרא. בשל המחסור ב"יהודי", נותר לחפש תחת שם האב ("נתניהו") של שורף נבואת ירמיהו. וראה זה פלא התנ"ך מציע לנו "נתניהו" נוסף. גם במקרה זה אנו מכירים את נתניהו דרך בנו: "ישמעאל בן נתניהו", הפעם לא עבד אפריקאי אלא נצר מכובד לבית דוד. וגם לישמעאל בן נתניהו יש תרומה חשובה לעם היהודי, שכן הוא ביצע את אחת הרציחות הגורליות בהיסטוריה של היהדות - רצח גדליהו בן אחיקם.
גדליהו היה אחד מנכבדי ירושלים היהודיים, שכיהן כמאין נגיד היהודים מטעם השלטון הבבלי. ישמעאל בן נתניהו בעל הנפש היהודית הגאה לא יכל להסכים לאימפריאליזם הבבלי, לא כל שכן לנציב שאינו ממשפחת בית דוד. בלהט לאומיותו הוא החליט להסיר את החרפה ונפטר מגדליהו יחד עם "כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ”. מיותר לציין את ההשלכות הטרגיות של הרצח, שהביא לחורבן הישוב היהודי בארץ בתקופת בית ראשון. הטראומה של הרצח והשלכותיו כל כך גדולה עד כדי כך שעד היום היהודים מצווים להתאבל על הרצח בג' בתשרי על ידי צום שנקרא באופן המפתיע "צום גדליה”.
והשאלה היא האם יש כאן מסר מוצפן וחתרני שדפי המקרא מנסים להעביר לנו, כאשר שמו של ראש ממשלתנו משובץ דווקא בשני דמויות שגאוותנותם איימה על העם היהודי? |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קשקוש בלאבוש.
האבא של ביביניהו היה שמו ב'צ מיליקובסקי.
הוא היה הסטוריון מהמעלה הראשונה והכיר את התנ'ך לפחות כמוך.
ב'צ מיליקובסקי היה יהודי ציוני ובחר את השם נתניהו כי זה התאים לו, וליהדותו. כל היתר-- לך למד.
=
בדיוק כמו אותו יהודי פולני בשם ינקל טוכעסלעקער שעבר לאנגליה ושם בחר לו את השם וינדסור. לימים החליט נכדו שהוא משתייך לבית המלוכה ........