החיים שלי עם פיברומיאלגיה
אני כותבת כאן כבר כמעט שלוש שנים ולאחרונה גם מפרסמת סרטונים. הגורם שהניע אותי לכתוב היה כאב. הרבה כאב לפני כמה שנים עברתי תקופה של כמה חודשים שכללו אשפוז של 8 ימים עד שאובחנתי כחולת פיברומיאלגיה. כמו שהראומטולוג שלי הסביר לי במשפט אחד מה זה פיברו': "ירידה בסף הכאב" אצלי זה מתבטא בעיקר בכאבים במפרקים (מרפקים, מפרק כף היד, מפרקי הירך והברכיים). לאחרונה הבנתי שאני חושבת הרבה על פיברו' ואיך היא משפיעה לי החיים ואיך אני לומדת לחיות איתה. לכן, בלוג זה הומר לסיפור החיים שלי עם פיברומיאלגיה. אני תמיד שמחה לשמוע תגובות ולצרף חברים חדשים.
פוסטים פופולאריים
-
התעמלות - חימום צ'י קונג
19/9/10 | 631 צפיות
-
אוטוביוגרפיה בחמישה בתים
1/7/08 | 1057 צפיות
-
טיפול חדש (אולי) ועדכונים
7/10/10 | 666 צפיות
-
סיור בבית פיברואית אמיתית
27/9/10 | 587 צפיות
-
החתולים האהובים שלי
6/9/10 | 465 צפיות
-
כאב? ומה חדש?
11/8/11 | 912 צפיות
פוסטים אחרונים
- עדכוני חתונה וחדשות משמחות 16/8/11
- כאב? ומה חדש? 11/8/11
- חיפוש עבודה, כתבה על פיברו ועוד 12/7/11
- הטיול שלנו לאנגליה 19/5/11
- שמחה להיות חולה 13/4/11
- צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה 31/3/11
איך שומרים על מוטיבציה?
אני מוצאת את זה קשה,
לשמור על מוטיבציה בעבודה.
אני כבר שנה וארבעה חודשים שם.
יש הרבה רצון טוב מכל מיני מנהלים שונים...
אבל פשוט דברים לא זזים. מה שצריך להשתנות לא משתנה.
הבנתי שזה שואב הרבה אנרגיות...לא רק ממני, מכל מי שסביבי
קשה להילחם בטחנות רוח...
אני תוהה איך אני אמצע את האיזון בין לנסות להבריא ולא להיות כולי מושקעת בעבודה
ללהמשיך להיות ראש גדול ולנסות להניע לשינוי ולבצע תפקידי על הצד הטוב ביותר
לא פשוט.
אבל אני אופטימית!! אני עוד לא נשברת ומוותרת...
מקוה שאצליח להיות חזקה בנפשי אם לא בגופי.
שאצליח להתגבר על העוינות שמגיעה מכל מי שמתנגד לשינויים...
בקיצור, מקוה
|
תגובות אחרונות
-
RONISAGIV
בתגובה על התעמלות - חימום צ'י קונג
-
BenAlias
בתגובה על לימודים ודירה
-
ronino4
בתגובה על דילמות לימודים\t
-
יוניברקוביץ0
בתגובה על החיים עם פיברומיאלגיה...
-
avilevi000
בתגובה על תשישות ועייפות
-
גיל דור
בתגובה על ביטוח לאומי וטיפול חדש
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מזכירה לי את עצמי.התלבטיות אין סופיות.איפה שלא תרצי:
בדרך לעבודה,מהעבודה,לפעמים בסופ"שים.מה לא?
קשה להיות 50-50.
אני החלטתי.הרגשתי מזה טוב אחר כך.את יכולה לנחש...
מה איתך?
תודה לשניכם..
אני נשארת חזקה.
אם הייתי נותנים שישברו אותי הייתי כבר מזמן נשברת תחת הבוסית הקודמת.
לפחות עכשיו הבוס שלי הוא המנכ"ל,
ואין מנהלים כושלים לחלוטין ללא כל הכשרה או כישרון מעליי
אני אמשיך לנסות.
לא קל לשנות, אבל זה אפשרי.
מנסיון שלי השינוי יתבצע רק אם תגרמי לו להתבצע (כל האמצעים כשרים)
ולא ע"י שמשיהו אחר יבצע.(אף אחד לא אוהב רעיונות של אחרים)
לדוגמא: הכנסת מטודולגיה חדשה, תתבצע רק אם את תתחילי לישם אותה בעצמך תוך כדי לימוד הסביבה.
השינוי יתקבל אם הצלחת להוכיח שגרמת ליעול או לעבודה יותר קלה.
כמובן שצריך להשלים עם דברים שלא ניתן לבצע. לוותר על השינוי.
למשל: הכפלת השכר של כל העובדים.
צריך גם להיות ראלי.
אל תוותרי ואל תשברי. "בכדי להיות חופשי ומאושר, עליך להקריב את חיי השעמום - וזה לא תמיד קורבן קל" כתב ריצ'ארד באך. זה או להמשיך ולהאבק או לוותר ואז לא להיות מסוגל להסתכל על עצמך בראי.