את השלטון של ביבי משרתים שלל מגוון של אנשים. לכל אחד מהם הוא הטיל משימות על פי תכונותיו ואישיותו.

אופיר אקוניס למשל הוא הכי פשוט, חסר תחכום מבין משרתיו הפוליטיים של ביבי. הוא יכול לעמוד על דוכן הנואמים של מליאת הכנסת כמה זמן שדרוש, ללעוס שוב ושוב, הלוך וחזור את  סט שטויותיו הרפטטיבי, עד שמעצב השער של הבוס יסיים את מלאכת הסירוק וההכחלה בתת גוון סגלגל של שערותיו כדי שיוכל להיכנס לאולם המליאה ויסתלק משם במהרה אחרי הצבעת האמון השבועית.

אחרי אקוניס - זאב אלקין, הפוליטיקאי לכ אפנה בפוליטיקה, פעם שמאל ("קדימה"), פעם מרכז, עד שהוא מוצא את המקום שם החמאה מרוחה על פרוסת הלחם שלו - הימין המתון או הנשכן או הקיצוני החשוך - הכל לפי צרכי השעה והבוס, יעמוד זאב אלקין על דוכן הנואמים במליאה ויקריא מדף נייר סטטיסטיקה שדופה ומשעממת  על " ירושלים שחוברה לה יחדיו, בירתו הנצחית של עם הנצח שבחר בורא-עולם", כשמעל רעמת שערותיו כיפה סרוגה מאובטחת היטב בשלשה אטבי מתכת.

אחרי זאב אלקין יש לביבי פסאודו-אינטלקטואל, בעל דוקטורט בפילוסופיה, שמכר את כישוריו לביבי ומשמש אותו כתוכי החוזר על עמדותיו ודבריו, מה שביבי כנראה אוהב מסיבה לא ברורה. מומחיותו העדכנית של יובל שטייניץ היא להרצות על מתווה הגז ולהפליג בהגזמה על "כמה עם ישראל ירוויח " אם לא יפריעו לממשלה "להוציא את הגז מן האדמה"

יריב לוין הוא איש המשימות המיוחדות של ביבי בדמות הנחש השורק, נושף, לוחש ומלחש את הרעל שביבי הטיל עליו לשלח ביריביו. כאשר הוא מעל דוכן המליאה בכנסת בתפקידו כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, הוא יקרא לכל השנואים של ביבי בשם "ידידי", יפליג בשבחם ויטיף להם שהצעות האי-אמון שהם יוזמים בכל יום שני בכנסת הם מיותרות, יש לממשלה רוב של בטון מזוין, אי אפשר להפיל את הממשלה שרק מיטיבה עם העם, לא בטווח הנראה לעין. אבל כשהוא מופיע בטלוויזיה בפאנלים הדנים במעשי  הממשלה - התפקיד שביבי הטיל עליו הוא הכי בזוי שנראה על המסכים. תפקידו של יריב לוין מסתכם בכך שברגע שהוא מזהה טיעון אמתי על מעשי האיוולת של הממשלה, עליו להתחיל להיכנס לתוך דבריו של מי שמשמיע אותם בצרחות מחרישות אוזניים שלא מאפשרות לצופי הטלוויזיה לשמוע אף לא מילה אחת מן הטיעונים. שום מנחה דיונים בטלוויזיה לא הצליח להשתיק את יריב לוין כדי שדברי הביקורת על הממשלה יוכלו להגיע אל אוזניהם של הצופים. בעיני, זה התפקיד הכי בזוי מבין תפקידי כל משרתיו הפוליטיים של בנימין נתניהו. מה שלי ידוע על יריב לוין הוא, שמנחם בגין עליו השלום היה סנדקו של יריב לוין בטקס ברית המילה שלו. בעיני רוחי אני רואה את בגין המנוח, איש הגון, דמוקרט למופת, אדם ישר כסרגל, מתהפך בקברו על מעשיו הנלוזים של יריב לוין. זאת כמובן בנוסף על מעשהו של בנו המשרת בממשלתו של השקרן הלאומי.