מאמר חז"ל שבכותרת אומר שמנהיגי הציבור אמנם הולכים בראש אבל מביטים ללא הפסק אחורה כדי להבין מה הציבור חושב ולפעול בהתאם לרצונו. בדיוק כפי שהכלב הולך תמיד לפני בעליו אך מסתכל אחורה כדי להבין לאן רצונו ללכת ולפנות לשם. זו אחת הסיבות שהמנהיגים הפוליטיים של ישראל פונים כל הזמן ימינה. כאמור זו סיבה אחת אך לא החשובה.

הסיבה החשובה היא שהציבור הבין בחושיו הבריאים שהפלסטינים, כל הפלסטינים ללא יוצא מן הכלל, הם נגד קיום ריבונות יהודית כאן. חלקם, כמו זוהיר בהלול, אומרים זאת ברכות - "זכותו של עם כבוש להתנגד לכיבוש". חלקם, כמו אחמד טיבי, אומרים שהם בעלי הארץ כולה והיו כאן לפני היהודים. חלקם, כמו חנין זועבי ועזמי בשארה, לא אומרים אלא עושים מהשי חבלה נגד המדינה. וחלקם, כמו איסמעיל האנייה העזתי, אומרים את האמת לאמיתה: הם רוצים להשמיד את מדינת ישראל ("הישות הציונית") ולהחזיר לעצמם כל גרגיר אדמה של פלסטין שלהם.

הציבור של אזרחי ישראל היהודים מתחיל להבין, אמנם לאט מדי, את המציאות הקשה. נצטרך לחיות על חרבנו עוד דורות רבים. זאת ועוד דבר החשוב מכל: במאבק, במלחמה מנצח מי שמחזיק מעמד עוד דקה אחת אחרי שאויבו התמוטט. רוב הציבור התחיל להבין את המציאות: זאת הסיבה להליכה הפוליטית ימינה. דבר דומה קורה בימים אלה באירופה שם האיסלם המיליטנטי החל להראות לאירופאים אוהבי החיים הטובים והנוחים - "מאיפה משתין הדג". 

בישראל יש משבר מנהיגות מאז שהדינוזאור של הרביזיוניזם ההיסטורי, מישה ארנס, שלח לכאן את בנימין נתניהו - מי שהורס את המדינה כבר יותר מעשור והפך אותה לביצה של ריקבון מוסרי. נתניהו, איש לא הגון, שקרן פתולוגי, נהנתן על חשבון זולתו, קמצן ונשלט על ידי אשתו, הלא היא מיס פיגי, שתלטנית שבעלה רועד מפניה. החלטות מדיניות ופוליטיות בנימין נתניהו מקבל על פה שאשתו אוהבת או לא.

כאשר בית המשפט יפסוק בעניין תביעת הדיבה שהגיש הזוג נתניהו נגד עיתונאי "ידיעות אחרונות" יגאל סרנה - שכתב ששרה נתניהו זרקה את בעלה מהרכב באמצע כביש מס' 1 - תבינו על מה אני מדבר.

אין היום בישראל איש פוליטי שיכול להפיל את שלטונו האסוני של בנימין נתניהו. זו הסכנה למדינה, לא הפלסטינים, נג דם יש לנו כוח שאובייקטיבית יכול להגן על ישראל מפניהם.