כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    כל מיני דברים על חירות

    43 תגובות   יום חמישי, 21/4/16, 13:47

    ''

    כל מיני דברים על חירות

     

    פסטיבל הפסח, החירות, באוויר כבר ימים ארוכים. רשתות שיווק העלימו מוצרים שאין להם שוק בפסח ואינם "כשרים", הסוחרים פוצחים במבצעים לפסח לעודד קניות כאילו אין מחר. כולם מתכוננים "לחגוג את החירות", לאכול את ה"קרשים"הללו כגזירה משמיים, וזה עניין של החלטה ודברים אחרי לגמרי. המנהגים והמציאות הללו חוזרים כל שנה כגזירה אחידה לכול, ועצם זה כשלעצמו הרי הפוך מחירות בעצם. 

     

    פרדוכס נוסף לפחות בעיני זה לאכול חלקי בע"ח שחירותם נגזלה מהם, בזמן שאתה "חוגג חירות", סתם כעניין של השקפה והדרך בה אתה רואה את החיים והדברים.

     

    אני מעדיפה "לחגוג" בדרך שונה שמתאימה כנראה רק לי,  ומגבילה את עצמי כמשתתפת פעילה בסערת "חגיגת החירות" הסוחפת בימים אלה את כולם, לניכוי יסודי מאסיבי של התריסים, ויש אצלי הרבה מאד מהם.

    תוצאת תמונה עבור ‪cleaning woman‬‏

    לא משתגעת עם הניקיון בכל הבית בחירוף נפש, לא לא - רק תריסים. בקטע הזה בלבד אני מצטרפת ל"היסטריה הכללית". מודה.

    הקטע, שאני יודעת שכמו בכל שנה סופת האבק תגיע מיד אחרי פסח, אבל כל שנה אני נשברת מחדש, ומצטרפת ל"שעבוד הניקיון הכללי" בסמליות של ניכוי סזיפי ומתיש של מטרים על מטרים של תריסים.


    בבנייה מודרנית אין תריסים לנקות, הם אינם קיימים. במקום זה יש לוחות זכוכית אחידים חלקים, לפניהם "צילונים" או וילונות, שקלים לניכוי. הדירה מבחוץ, מבפנים, והאווירה הכללית של בנייה וריהוט מודרניים כולם נראית לי קרה, פונקציונלית, מעשית מאד, ולא אישית. אולי אני סתם משוחדת כי אינני אוהבת את הבניה המודרנית הרגילה, שפחות "בית" בעיני.


    אנשים "כדרכם בקודש" חושבים שהם "חוגגים" חירות מבלי לשים לב עד כמה ובמה הם עצמם משועבדים, והכוונה לתחומים רבים בחיים, ועד כמה הם משעבדים ונוטלים חירותם של אחרים.

    מזמן ובאופן לא מודע  כולם מתמקדים ב"חגיגה", זלילה, מסורת, מנהגים וכאלה. רק מישהי אחת שאפילו אינני מכירה אישית ממש חוגגת את "חג החירות" בדרך שונה, שאני דווקא אוהבת : עוזבת הכול ויוצאת לטיול שטח, טבע בארץ – יציאה סמלית אמיתית לחירות, לחגוג אותה.

    תמונה קשורה

    אני חושבת על כלבים אומללים ש "על כאילו" יש להם "בית" או "בעלים" אך זה לא זה ולא זה, כי גם אם מתייחסים אליהם כאל "רכוש" והם מוחזקים ללא אהבה ויחס אישי ובהזנחה, איפה החירות שלהם? 

    תמונה קשורה

    ומה זו חירות? מה זה שווה אם הם מוחזקים חופשיים בחצר ולא בבית ? הם אומללים וכאובים. שלא לדבר על בעלי חיים עזובים שגם זה אין להם שאמנם יש להם "חירות" הם חופשיים ברחוב, אך מוזנחים ומורעבים, חשופים למחלות, פגיעות והתעללות - זו חירות?

    או בקר מיובא בתנאים נוראים ב"משלוחים החיים" מאוסטרליה שבועות ארוכים, רק כדי להישחט כאן?, כן, גם על "החירות" של אלה אני חושבת.


    ויש בעלי מוגבלויות גופניות שאנו, החברה, מסתכלים עליהם כעל "כלואים" מבחינה מסוימת, אך עם עצמם אינם מגבילים עצמם בשום דבר, הרבה יותר מכל אחד מאתנו, אז ולדעתי יש להם הרבה יותר חירות מאשר למי שגופו שלם, אך אין לו "חירות בלב" ואינו עושה או מעז לעשות חצי ממה שהם עושים ואין לו יכולת לעשות זאת. אז למי יש יותר חירות? 

     

    ''

    בילי מתיוס בן 8 עם שיתוק מוחין מסיים את התריאתלון  !

    Bailey Matthews aged 8 with Cerebral Palsy finishing Triathlon

    ''

    הוא נכה, נזרק מאוטו ונאלץ לעבור כריתה של שתי הרגליים, היא חולצה ממרתף חשוך

    שם איבדה את הראייה שלה, חיכתה 3 שנים לבית ובגיל 8 זכתה לצאת הביתה.
    יש אנשים שחושבים שהכלב המושלם לא משיר שיער, גזעי, שיהיו לו 2 עיניים, שיהיה קטן,

    ויתאים לדירה... בן בן וג'ורג'י מוכיחים, בד"ש שמח במיוחד מהבית, שהכלב המושלם

    הוא אחד כזה שיש לו שמחת חיים מבפנים. אחד כזה שזכה לצאת מהכלוב.

    הסיפור והמקור כאן

     

    אז מה אם אני נכה?

     

    החירות אני חושבת ההיא בכלל, בחינה מסוימת, מצב נפשי.


    ואנו ? כל אחד מאתנו ששנים על גבי שנים יש לנו בערך אותו סדר יום: לקום בבוקר, אותה עבודה, חוזרים הביתה, עושים משהו, הולכים לישון, ושוב....

    כמה מאתנו באמת יש להם סדר יום משתנה?

    כמה יש להם אותו מקום עבודה שנים על גבי שנים?

    כן, זו המציאות של הדור המודרני התעשייתי הזה, מציאות שאין בה הרבה חירות אם חושבים על זה, אז אולי כדאי לא לחשוב ?

    תוצאת תמונה עבור ‪thinking woman‬‏

    או שאולי לא חייבים לקחת בכל הדברים חלק פעיל, רק במה שבאמת מתאים לנו? לפעמים אנו כל כך רגילים למנהגים מסוימים שאנו שוכחים שלא באמת מוכרחים לנהוג על פיהם, אפשר גם אחרת, גם לגבי חירותנו שלנו בדברים רבים, ובוודאי גם לגבי חירותם של אחרים שאנו גוזלים מבלי דעת, יותר מתוך הרגל ומסורת מאשר מחשבה.


    חג חירות שמח, ויותר חירות לכל אחד מאתנו, ההולכים על שתיים, ועל יותר. 


    תמונה קשורה

     

    רשימות קודמות על חג החירות:


    חג החירות כבר כאן, ומה נשתנה?

     

    על עבדות וחירות, שעבוד עצמי, של אחרים...וגאולה

     

    משמעות מול מציאוּת  - בחג החירות, האביב, ומה עוד?!

     

    עפיפונים וחופש, בחג החירות


    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/4/16 19:42:

      צטט: סגנון 2016-04-30 17:05:03

      צטט: bonbonyetta 2016-04-30 11:37:22

      צטט: סגנון 2016-04-26 20:03:05

         אפשר להוציא את "החירות" לטיול לכל מיני מקומות שנראים לכאורה

      כסוג של חופש ועדיין להשאר תקועים עם עצמנו והרעיונות שלנו על

      העולם והחיים ואיך צריך להתנהג ולמה למציאות יש חיים משל עצמה

      שלא תמיד עונה לציפיותינו, איך לחנך את ילדינו ובכלל אנשים אחרים

      או עמים שוררים, איך עומדים בקצב המאורעות היומיומי ואת זרם

      המחשבות הנשלט לכאורה אך שולט בנו לחלוטין.

       

         אסיר קצת מוזר שנלחם בטחנות רוח, מספר לעצמו שיכנועים שעושה את

      הדבר הנכון ושבאמת המציאות בידיים שלו בזמן שהוא בכלל נמצא בצינוק

      של עצמו ואף פעם לא שם לב לכך.....

       

        אז אולי חירות היא כלפי פנים ואין אחרת ?

      Image result for butterfly divider

      מעניין הדברים שאמרת, צריך לחשוב עליהם.

      משערת שניסית לומר דעתך "בעדינות" לגבי אותם אסירים שנלחמים לדעתך ב"טחנות רוח"?

      זה הכל עניין של השקפה. אני משערת שגם מאות שנים לפני, בזמנים של העבדות, אמרו

      את אותם דברים אנשים מסוימים על מי שלחמו נגד העבדות. בטח גם הם ראו זאת כמלחמה

      דון קישוטית בטחנות רוח....

       

      וגם זה עניין של השקפה, כי יש מי שנלחמים במה שלדעתם עוולה ואינם מוכנים להשלים אתה,

      ומצפונם אינו מתיר להם לשבת בצד בלא לעשות כלום. בין אם יש לזה פחות סיכוי או יותר.

      חשבת על זה?

       

      גם בתורה שלנו נאמר על זה בדיוק דבר מה:
      "לא עליך לגמור את המלאכה ואין אתה בן חורין להתבטל ממנה."

       

      איך אגיד את זה ?

        את יודעת שהאטומים שמרכיבים את הנעל שלי - ברובם

      ריקים (Empty Space).  הם פשוט כל כך קטנים וזזים כל

      כך מהר שהם נראים לנו שמוצק או אוויר או נוזל, אבל 

       תכלס כל מה שראו עינייך עד יום זה - הוא ריק - כלום, את

      רק לא קולטת שזה בדיוק כך, אבל זו המציאות בה אנו חיים.

       

        בדיוק אותו הדבר עם "אנחנו", המושגים שלנו, הפירושים,

      הדיעות, המחשבות, הרגשות, הרצונות, הזכרונות, הדאגות,

      כל הדבר הזה שנראה כמו "אני" סולידי, יחודי ודעתן - זה

      הכל "חלולים חלולים" אבל זה מופיע לנו כאחד שלם. אם

      תקחי כל מחשבה שעוברת בראשך ותלכי עמה אחורה

      למקורותיה, את תגיעי ל"כלום". זה לא שאנחנו חיים בשקר,

      כי שקר הוא "משהו", אנחנו חיים בכלום שנראה מציאותי

      ובחוויה הזו אנו שבויים. אז אפשר להמשיך את חיינו כפי

      שהם, בחירות או בשבי, מבחוץ אי אפשר יהיה להבחין,

      רק מבפנים.

      Related image

      נראה לי שבעניין הזה כדאי יהיה להסכים שאנו "חלוקי דיעות" וזהו, כי נוכל להתפלמס לנצח, וכשמגיעים למצב כזה, לרוב זה אינו מביא תועלת ולא מגיעים לעמק השווה, ראה כל הויכוחים והדיונים באקטואליה למשל. 
      אך ברם אולם כתבת שבחירות או בשבי מבחוץ אי אפשר יהיה להבחין, רק מבפנים - אז איך אפשר יהיה להבחין אם במפנים זה רק האדם עצמו והוא לא תמיד אובייקטיבי? האם דעתו ותחושתו לגבי עצמו צודקים ונכונים?

      תעזוב, מה שכן, אני באמת מודה לך על ההתיחסויות השונות שלך, בין אם הן לדעתי או לא, כי ברור לי שהן התיחסויות ענייניות, עם מחשבה, מאתגרות - ואני אוהבת כאלה ומודה עליהן.

      תודה

       

        30/4/16 19:37:

      צטט: נומיקן 2016-04-30 11:41:25

      תמיד כואב ומרגש אצלך, ומזכיר, ... אחרי חג שמח

      Image result for smile divider

      חג שמח חברה, מה ? לא נתקלת ב"שמחים" ו"מחייכים אותך"?  מרגישים שלא קראת וביקרת אצלי המון זמן.....

        30/4/16 17:05:

      צטט: bonbonyetta 2016-04-30 11:37:22

      צטט: סגנון 2016-04-26 20:03:05

         אפשר להוציא את "החירות" לטיול לכל מיני מקומות שנראים לכאורה

      כסוג של חופש ועדיין להשאר תקועים עם עצמנו והרעיונות שלנו על

      העולם והחיים ואיך צריך להתנהג ולמה למציאות יש חיים משל עצמה

      שלא תמיד עונה לציפיותינו, איך לחנך את ילדינו ובכלל אנשים אחרים

      או עמים שוררים, איך עומדים בקצב המאורעות היומיומי ואת זרם

      המחשבות הנשלט לכאורה אך שולט בנו לחלוטין.

       

         אסיר קצת מוזר שנלחם בטחנות רוח, מספר לעצמו שיכנועים שעושה את

      הדבר הנכון ושבאמת המציאות בידיים שלו בזמן שהוא בכלל נמצא בצינוק

      של עצמו ואף פעם לא שם לב לכך.....

       

        אז אולי חירות היא כלפי פנים ואין אחרת ?

      Image result for butterfly divider

      מעניין הדברים שאמרת, צריך לחשוב עליהם.

      משערת שניסית לומר דעתך "בעדינות" לגבי אותם אסירים שנלחמים לדעתך ב"טחנות רוח"?

      זה הכל עניין של השקפה. אני משערת שגם מאות שנים לפני, בזמנים של העבדות, אמרו

      את אותם דברים אנשים מסוימים על מי שלחמו נגד העבדות. בטח גם הם ראו זאת כמלחמה

      דון קישוטית בטחנות רוח....

       

      וגם זה עניין של השקפה, כי יש מי שנלחמים במה שלדעתם עוולה ואינם מוכנים להשלים אתה,

      ומצפונם אינו מתיר להם לשבת בצד בלא לעשות כלום. בין אם יש לזה פחות סיכוי או יותר.

      חשבת על זה?

       

      גם בתורה שלנו נאמר על זה בדיוק דבר מה:
      "לא עליך לגמור את המלאכה ואין אתה בן חורין להתבטל ממנה."

       

      איך אגיד את זה ?

        את יודעת שהאטומים שמרכיבים את הנעל שלי - ברובם

      ריקים (Empty Space).  הם פשוט כל כך קטנים וזזים כל

      כך מהר שהם נראים לנו שמוצק או אוויר או נוזל, אבל 

       תכלס כל מה שראו עינייך עד יום זה - הוא ריק - כלום, את

      רק לא קולטת שזה בדיוק כך, אבל זו המציאות בה אנו חיים.

       

        בדיוק אותו הדבר עם "אנחנו", המושגים שלנו, הפירושים,

      הדיעות, המחשבות, הרגשות, הרצונות, הזכרונות, הדאגות,

      כל הדבר הזה שנראה כמו "אני" סולידי, יחודי ודעתן - זה

      הכל "חלולים חלולים" אבל זה מופיע לנו כאחד שלם. אם

      תקחי כל מחשבה שעוברת בראשך ותלכי עמה אחורה

      למקורותיה, את תגיעי ל"כלום". זה לא שאנחנו חיים בשקר,

      כי שקר הוא "משהו", אנחנו חיים בכלום שנראה מציאותי

      ובחוויה הזו אנו שבויים. אז אפשר להמשיך את חיינו כפי

      שהם, בחירות או בשבי, מבחוץ אי אפשר יהיה להבחין,

      רק מבפנים.


       

        30/4/16 11:51:

      צטט: קנולר 2016-04-27 20:09:43

      את מדברת על כלבים תתבונני באמהות ובאבות עם עגלת תינוקות הלב נכמר. יד אחת מחזיקה בעגלה וכל הגוף שקוע בטלפון. יום אחד "נדרסתי" על ידי אחד כזה שגער בי על שאני לא מסתכלת לאן אני הולכת. אמרתי לו כי הוא זה שמוליך חפץ מסוכן וצריך להזהר אבל בלב חשבתי על הפעוט המסכן שלו.

      Image result for butterfly divider

      אני משערת שזה עניין של אחריות. הורים שמטיילים עם התינוק שלהם, מדברים בסלולר ולא עירניים מספיק לסביבה, זה אכן נראה קודם כל מסוכן לתינוק.

      לא בדיוק הבנתי איך זה קשור לחירות, כוונתך לכך שהאב משועבד לסלולר שלו?

      אם כן, רואים זאת בכל מקום וזה אכן גם צורה של שעבוד.


        30/4/16 11:41:
      תמיד כואב ומרגש אצלך, ומזכיר, ... אחרי חג שמח
        30/4/16 11:37:

      צטט: סגנון 2016-04-26 20:03:05

         אפשר להוציא את "החירות" לטיול לכל מיני מקומות שנראים לכאורה

      כסוג של חופש ועדיין להשאר תקועים עם עצמנו והרעיונות שלנו על

      העולם והחיים ואיך צריך להתנהג ולמה למציאות יש חיים משל עצמה

      שלא תמיד עונה לציפיותינו, איך לחנך את ילדינו ובכלל אנשים אחרים

      או עמים שוררים, איך עומדים בקצב המאורעות היומיומי ואת זרם

      המחשבות הנשלט לכאורה אך שולט בנו לחלוטין.

       

         אסיר קצת מוזר שנלחם בטחנות רוח, מספר לעצמו שיכנועים שעושה את

      הדבר הנכון ושבאמת המציאות בידיים שלו בזמן שהוא בכלל נמצא בצינוק

      של עצמו ואף פעם לא שם לב לכך.....

       

        אז אולי חירות היא כלפי פנים ואין אחרת ?

      Image result for butterfly divider

      מעניין הדברים שאמרת, צריך לחשוב עליהם.

      משערת שניסית לומר דעתך "בעדינות" לגבי אותם אסירים שנלחמים לדעתך ב"טחנות רוח"?

      זה הכל עניין של השקפה. אני משערת שגם מאות שנים לפני, בזמנים של העבדות, אמרו

      את אותם דברים אנשים מסוימים על מי שלחמו נגד העבדות. בטח גם הם ראו זאת כמלחמה

      דון קישוטית בטחנות רוח....

       

      וגם זה עניין של השקפה, כי יש מי שנלחמים במה שלדעתם עוולה ואינם מוכנים להשלים אתה,

      ומצפונם אינו מתיר להם לשבת בצד בלא לעשות כלום. בין אם יש לזה פחות סיכוי או יותר.

      חשבת על זה?

       

      גם בתורה שלנו נאמר על זה בדיוק דבר מה:
      "לא עליך לגמור את המלאכה ואין אתה בן חורין להתבטל ממנה."

       

        30/4/16 11:23:

      צטט: eladunger8 2016-04-26 11:57:16

      לחירות פנים רבות ויפה שהדלקת זרקור מילתי על חלקן ובצורה כלכך מרתקת

       

      ''

      תודה רבה, אתה מוזמן לבקר ולהשאיר עקבות תמיד

        30/4/16 11:20:

      צטט: סאלינה 2016-04-25 12:07:04

      יפה כתבת וכל כך נכון...אבל עם השנים נוטים לפחות ופחות ממה שעשינו פעם....חג שמח!

      ''

      יש מי שאצלו זה הפוך יקירה, או אולי אפשר להגדיר זאת שונה. זה לא שעושים פחות, עושים את הדברים שונה, בצורות אחרות, כל אחד מה שיכול. וזה בכל שטחי החיים, וזה טבעי.

        30/4/16 11:18:

      צטט: ליריתוש 2016-04-24 15:11:16

      היי בונבושית, מטבעי הכי התחברתי לחירות של הנכים, שהיא כמו שתביני, ניצחון בלתי נגמר.............ושתהיה לכל אחד מאתנו תמיד החירות לחיות לפי מנהגיו בלי לפגוע בחירותו של האחר!חג שמח!

      Image result for flower divider

      אמן. והלוואי וכל אחד מאתנו יהיה מודע יותר לחירותו של האחר באשר הוא, בין אם הוא יפה או כעור, חכם או טיפש, הולך על שתיים או יותר, ולזכות לחירות ולחיים ללא סבל .


        29/4/16 20:48:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-04-24 13:49:10

      עמי צודק למרות שזו "הגדה" מלשון הגדת לבנך (ולמעשה אפשר פשוט לספר ביציאת מצרים - לקרוא את הפרק בשמות למשל-  וגו').

       

      חירות היא נושא בעייתי - אני נתקלת בפנסיונרים שמצפים לרגע השחרור מעבודה - אבל מיד אחר כך גודשים את יומם במטלות בלי סוף - כי הורגלנו להתרוצץ...

       

      אז הבה נאחל לכל אחד חירות במובן הרצוי לו... ומניחה שתסכימי אתי . 

      Image result for smile divider

      המנהגים ביסודם טובים ונהדרים, אלא שהתאימו לזמנים של אז, ושנית כיום עושים מהם יותר הכרח מאשר מינהג. אז לא היתה דרך אחרת "להגיד זאת לבנך" ולהעביר את הסיפור והידע, זו היתה הדרך היחידה. כיום כמובן זה לא המצב ואין לכן הכרח לשמר זאת בדיוק באותה צורה, באם שומרים על העקרון והכוונה.

        29/4/16 20:44:

      צטט: flora2001 2016-04-23 23:56:35

      אלף כוכבים הייתי נותנת לך . צודקת כשכותבת : עבודת הניקיון = עבדות. יש ל רק מי ש-"עוזבת הכול ויוצאת לטיול שטח, טבע בארץ " ,אלא גם כאלה שבורחים לחו"ל. ריגש אותי עד לדמעות הילד הנכה המנצח .נופל וקם ,נופל וקם ,ואין מאושר ממנו ! גם הכלב בלי שתי רגליו ,מסתדר ומאושר . כצימחונית , אין לי נקיפות מצפון . אני עדיין בעבדדות ואין לי כוח לצאת לחירות בלי שום עזרה. בבית המשותף ,שמעתי שירה של חג אצל שכנים ,אבל אף אחד לא הזמין אותי.שכנים כאלה "אכפתיים" יש לי ☺ בלב ובנשמה אני יצאתי לחירות. חג שמח !

      Image result for smile divider

       

      איזה מזל . תארי לעצמך שאם היו מזמינים אותך היית צריכה לשבת אתם שם שעות על גבי שעות, לקרוא ולשיר שעות את כל המזמורים הללו, ולהכריח את עצמך להישאר עירנית וחייכנית עד הסוף.

      האמת, אני לא מחזיקה מעמד, ואצלנו במשפחה לא זוכרת מתי קיימו את המנהג הזה עד תומו.


        29/4/16 20:41:

      צטט: סוקראטס 1 2016-04-23 22:02:35

      צטט: bonbonyetta 2016-04-23 20:52:10

      צטט: סוקראטס 1 2016-04-23 19:13:24

      דעה אחרת

      יקירתי, זה יפה וזה נכון, ובמידה לא מבוטלת גם מוסרי, ובעיקר אפילו מחובתו של כל אדם ואדם באשר הוא

      לדאוג לרווחתם של בעלי החיים, לכלבים, פרות, עופות, ווהשד יודע מה

      אבל זה בלתי אפשרי לדחוף את זה כל הזמן על כל פיפס ושעל. בסופו של דבר הנושא הזה מתפספס. ועובר ליד אוזנו של האדם כאותו הזמזום שאומנם הוא מטריד אבל התרגלנו אליו.

      חרות ברמה האישית היא דבר יחסי בחיים, חרות היא טרמינולוגיה בעלת משמעות שונה אצל כל אדם ואדם על פני הכדור ההזוי הזה

      תפיסת החרות ומשמעותה  תלויה ביחס ישיר למחויבויותיו, לאחריותו, ובמידה לא מבוטלת גם באנשים התלויים בו והספונים לשולחנו

      לכל אדם יש לעתים את הרצון לזרוק הכל ולצאת ולעשות מה בא לו ואיך שבא לו מבלי לתת חשבון לא לעצמו ולא לאף אחד אחר, עד יום מותו, במילים אחרות חרות אישית פארק סלאנס

      מאידך

      חרות חברתית גם היא דבר יחסי, מה בדיוק הם הגבולות לחרותה של חברה שלצורך העניין נגדיר אותה כחלק ממארג שלם המרכיב מדינה

      עד כמה חברה שכזו יכולה להעניק לעצמה את אותו החופש המתוייג תחת הקטגוריה של חרות

      ואני מניח שפה אין צורך להרחיב משום שהרעיון נהיר

      ועוד דבר

      לפני שאנחנו הופכים לכרוז העולמי בדבר עוולות חברתיות כאלה ואחרות, הנוגעות לחרות בחברות אנושיות בעולם

      טוב נעשה באם נתמקד עם מבט פנימה אל תוכנו, וננסה לתקן, לא לצעוק או לנסות להטיף מה לא תקין אלא פשוט לנקוט יוזמה עצמית ולתקן

      סוקראטס

      -

      תודה לדיעה אחרת, מעריכה כאלה לא פחות.


      לדאוג לרווחת בעלי חיים באשר הם זה אכן חיובי וכדומה, אך מי שפועל בתחום, יותר משזה נחשב מוסרי לגביו, זו השקפת עולם, דרך חיים. יותר מאשר הוא דואג "לרווחת בעלי חיים" הוא רואה זאת כזכויות שמופרות ונרמסות כשגרה ומקובלות חברתית וחוקית, ואינו חושב שיש לו זכות לעשות זאת.


      מי שזה מציק לו עד שהוא משווה זאת לזמזום טורדני שבסוף מתרגלים אליו, כנראה זה נגע בנקודה רגישה, ועדיין הוא מעדיף להתרגל לזמזום מאשר לחשוב על זה אובייקטיבית ולשנות הרגלים ודיעות של שנים.


      לפסקה אחרונה, על זה שהופכים לכרוז עולמי לגבי עוולות שונות בצעקות והטפות:

      לצערי זה מראה שאינך מכיר לא אותי די ולא את הדרך בה אני כותבת.

      הכתיבה ודרך החיים שלי והעשייה בתחום רחוקים למהיות כאלה, כפי שתיארת כאן, והם אינם "רק צעקות והטפות" כלשונך.


      האמת שהכי הפריעה צורת הביטוי שלך, שאתה כמדומה רואה בנושא סבלם של יצורים חיים, כתיבה, ודיבור עליהם - "יתוש טורדני"

       

      /////

      כתבתי מראש דעה אחרת

      אז מה? אי אפשר לכתוב נעים יותר? כם אם וכשזו דיעה אחרת?

      ולענ"ד למה שכוונתי אכן התרחש. הזמזום הטורדני בא להבהיר שבעצם יש כאן פספוס, הווה אומר כשמעלים את אותו נושא על כל צעד ושעל. אם קשר בלי קשר בסופו של דבר ההתייחסות הנאותה אליו מתפספסת.

      מעלים על כל צעד ושעל או אני מעלה? כי זו פעם ראשונה שאתה בכלל מגיב אצלי הרי. אז איך על כל צעד ושעל? וגם אם כוונתך שמעלים כולם כללית לא רק אצלי, עדיין המילים בהן בחרת והצורה בה זה כל כך מפריע לך שאינך יכול להתעלם מזה אומרים משהו.

      גילוי נאות, אני לא נמנה עם אוכלי הבשר למנייהם ולא מטעמים אידאולוגיים כלל, פשוט עניין של החך, מאידך לא פוסל את חובבי הבשר, וחובב בעלי חיים מושבע ומי שנחשף אלי יודע שדרים איתי הרבה מאד כאלה לסוגיהם, ובכל זאת...

      גם אני כך, אינני אוכלת בעלי חיים או פוסלת חלילה את אוכליהם, אלא שכנראה השקפותינו שונות

      וחבל שהתייחסות לתגובה מאד רחבה הצטמצמה בקביעה , שאני רואה בסבלם של יצורים חיים יתוש טורדני

      גם על ההגדרה הזאת יצורים חיים שהיא מאד כללית ברמה של כותרת יש לי הרבה מאד מה להגיד אבל נסתפק בזה

      אם אינך רואה בסבלם של יצורים חיים יתוש טורדני, במה אתה רואה כך? בהתייחסות והזכרת הנושא? בסבל שלהם? מה שלמעשה די דומה, כי אדם מדבר על דברים מעסיקים אותו, מתוך עולמו שלו, ודרך המשקפיים שלו. כל אחד רואה זאת אחרת, דרך משקפיים שלו, ויכול לדבר ולכתוב על איך שהוא רואה זאת.

      Image result for smile divider

        29/4/16 20:27:

      צטט: * חיוש * 2016-04-23 19:36:23

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      תודה על הפוסט המעורר מחשבה וכן....

      אנחנו משועבדים בדרך זו או אחרת   (-:

      היה מרגש לצפות בשני קטעי הוידאו על מתיוס והנכה והעיוורת

      ולגבי חג הפסח - תמיד אני אומרת שבליל החג כולם יושבים לליל הסדר

      עייפים ותשושים....

      השכנים שלי מלמטה גידלו תרנגול, לפנות בוקר הייתי מתעוררת לקול הקריאות שלו

      וזה היה מרגיז ומייאש

      וכעת קולו נדם...... ( כניראה ש"נישללה ממנו חירותו" )

      ואני מוצאת את עצמי מתעוררת לפנות בוקר בימים האחרונים ומתגעגעת לקול קריאותיו.

      * כוכב אהבה ממני,  חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך הגדול

      ומאחלת לך יקירה, לכל אהובייך, ולכל בית ישראל

      חג אביב שמח, מלא אור שמחה בריאות ואושר

      הצלחות, התחלות חדשות,  ריגושים והנאות

      שנצא משעבוד לגאולה אמיתית , שנזכה לראות גם ברע את הטוב

       חג של נחת ותיקווה, חום ואהבה

      -------

      אהלן חיוש

      האמת הצחקת אותי....

      "נשללה ממנו חירותו", ולא רק גם חייו.

      וכמובן זו לא דוגמא יחידה למרבה הצער, רבות הדוגמאות והמקרים שאנו בכלל לא נותנים את הדעת עליהם, ועל המשמעות של מה שאנו עושים.

      מאחלת גם אני לך, לאהובייך, לכולנו, הולכי על שתיים ועל ארבע ובכלל - אביב שמח וחירות אמיתית וראויה.

       

      קצת על ה"חירות" בחינוך....

      ''

        28/4/16 21:15:

      צטט: חני.א 2016-04-23 09:27:47

      ברור שאנחנו משועבדים!! לנורמות ותכתיבים מהעבר מההווה מהתחייבויות שלא תמיד אנחנו בוחרים לעצמנו.החירות מבחינתי זה להיות שלם ושלמות זה משהו שצריך לעשות דרך כדי להגיע אליו.זה דורש זמן ועבודה..ותריסים הם דבר יפה גם עם טיפונת אבק.... חג שמח יקירה ותודה על פוסט מלא חירות לומר בדיוק מה שרצית

      --

      תודה חברה.

      הרגשתי צורך עז לדבר על זה, באפשרות שכאן במילים. הפריע לי שאנשים כל שנה חוגגים וקונים קניות כאילו לשנת בצורת ואין מחר לחגיגות חירות, ובפועל מודעים לזה כמו חמור למרק פירות. כשכל הכוונה באמת לזכור ולחשוב על החירות, לא לשעבד אנשים עוד ועוד שעבודים, אם הם מסחריים, של מנהגים וטכסים שחוזרים על עצמם בקנאות ודברים אחרים.

      התריסים, כל שנה בפסח, הם הדרך שלי להזכיר לעצמי, שאין דבר אבסולוטי בחיים, גם חירות לא, שיש כפי שאמרת עוד דרך ארוכה לעשות, ובודאי ההתחלה שלה להיות יותר מודעים לדרך בה אנו גוזלים חירות של אחרים, כדי שנהיה קרובים יותר להפסקה כל המנהג הפסול הזה.

      Image result for ‫"ניקוי תריסים"‬‎

        27/4/16 20:09:
      את מדברת על כלבים תתבונני באמהות ובאבות עם עגלת תינוקות הלב נכמר. יד אחת מחזיקה בעגלה וכל הגוף שקוע בטלפון. יום אחד "נדרסתי" על ידי אחד כזה שגער בי על שאני לא מסתכלת לאן אני הולכת. אמרתי לו כי הוא זה שמוליך חפץ מסוכן וצריך להזהר אבל בלב חשבתי על הפעוט המסכן שלו.
        27/4/16 11:24:
      עפיפונים וחופש נשמע מעולה.
        27/4/16 09:57:
      חג שמח
        26/4/16 20:41:

      צטט: באבא יאגה 2016-04-23 08:40:44

      אתמול השתתפתי בפסח בקיבוץ, זה ממש היה כמו פעם, עם ילדים ושיבלים ועוד . אחד החברים שאתו הגעתי לקיבוץ החליט שהוא לא מסב לסדר ולא הגיע לארוחת החג, בגלל העוצר המוטל בזמן הסדר על הפלסטינים,

      Image result for flower divider

      חשבון שלו.

      אין זה הגיוני לערב פולייטיקה בכל דבר.

      אני מדירה רגלי מהנושא הזה, ומגיבה ובדיעות עניינית לפי המקרה.

      יכול להיות נחמד לאללה סדר כזה, אבל זה לוקח המון זמן לטעמי, לא מחזיקה מעמד עם כל הצרמוניה הזו, גם לא אוהבת אותה.

        26/4/16 20:37:

      צטט: נסים גבאי 2016-04-23 06:28:43

      זה שאנחנו מסכימים על מוטו החיים זה לא חדש, ולכן מעבר ללייק, כוכב והפעם ב"שיא"... הוספת תגובה, אומר: החירות היא בתוכנו. באה לי פתאום מחשבה... אני בטוח שהיו עבדים כושים (בתקופה האפלה) שבתוכם היו חופשיים ומאושרים. מלאי צלקות חיצוניות, אבל שמחים בתוכם. אה? איך זה? ככה אני... לא רק עשיר כשמח בחלקו אלא מתגלגל מצחוק כאשר פסיכים חותכים אותי בכביש או מישהו מנסה "לשים לי רגל" בחיים. זו חירות אמיתית.

      Image result for flower divider

      אהבתי מאד את התגובה שלך, היה שווה לחכות כל כך הרבה זמן שתשאיר "עקבות" אצלי.

      יש בדברים משהו, בהחלט.

      לא התייחסת לחלק בו איננו מתייחסים כראוי וגוזלים חירותם של אחרים, מאמללים אותם וגורמים להם סבל רב.

      תודה, וחג שמח

       

        26/4/16 20:30:

      צטט: boby28 2016-04-22 21:36:56

      צודקת. אנחנו כל הזמן מוצאים מסגרות שמשעבדות אותנו, והחכמה היא אולי לחשוב מחוץ לקופסה קצת אהבתי את מה שכתב על הזו שיוצאת לטיול שטח בארץ.חג חירות שמח שנהיה קצת יותר חופשיים ומשוחררים משעבוד גם ההולכים על שניים וגם ההולכים על ארבע.

      --

      תודה.

      חג שמח גם לך.

      שנהיה יותר ערניים ומודעים לחרויות ולשעבודים שאנו מקיימים על עצמנו, ובעיקר על אלה שאנו כופים על יצורים חיים אחרים, ללא הצדקה.

      תמונה קשורה

        26/4/16 20:26:

      צטט: קלועת צמה 2016-04-22 10:22:32

      מסגרות וחוקים מצמצמים את החרות אך במקביל מאפשרים סדר ושפיות. החכמה היא כמו תמיד באיזון. ולנו, עדיין, ולמרות החוקים, יש מרחב לא קטן של חופש בחירה. ישנם מקומות שהוא כל כך מצומצם עד כדי לא קיים. אז נברך על הקיים ונעשה, כל אחד בדרכו, למצות מה שניתן עד אותם גבולות שנקבעו.

      --

      ברור יקרה, הכוונה חלילה לא לקטר, ממילא כל אחד עושה את החרות, החופש, והשעבודים שלו למה שמתאים ונראה לו, כפי שאמרתי בתגובה קודמת, גם זה יחסי.

      האמת, אינני יודעת אם יש חרות אבסולוטית. אפשר לעשות כל אחד מה שהכי מתאים לו.

      תמונה קשורה

        26/4/16 20:24:

      צטט: rossini 2016-04-22 05:50:49

      יפה אמרת וגם נכון.

      משועבדים לחג.

      אפילו הילדים שרים : עבדים הינו לאמא במטבח.מגניב

      --

      כל אחד בוחר את החרות שלו, העבדות שלו, וגם אלה כמובן יחסיים כנראה להמון פרמטרים.

      תמונה קשורה

        26/4/16 20:23:

      צטט: עמי100 2016-04-21 19:40:32

      ואגב אני לא פולני..

      -

      מותק, פולני זה לא מוצא, זה אופי  תמונה קשורה

        26/4/16 20:03:

         אפשר להוציא את "החירות" לטיול לכל מיני מקומות שנראים לכאורה

      כסוג של חופש ועדיין להשאר תקועים עם עצמנו והרעיונות שלנו על

      העולם והחיים ואיך צריך להתנהג ולמה למציאות יש חיים משל עצמה

      שלא תמיד עונה לציפיותינו, איך לחנך את ילדינו ובכלל אנשים אחרים

      או עמים שוררים, איך עומדים בקצב המאורעות היומיומי ואת זרם

      המחשבות הנשלט לכאורה אך שולט בנו לחלוטין.

       

         אסיר קצת מוזר שנלחם בטחנות רוח, מספר לעצמו שיכנועים שעושה את

      הדבר הנכון ושבאמת המציאות בידיים שלו בזמן שהוא בכלל נמצא בצינוק

      של עצמו ואף פעם לא שם לב לכך.....

       

        אז אולי חירות היא כלפי פנים ואין אחרת ?

        26/4/16 11:57:
      לחירות פנים רבות ויפה שהדלקת זרקור מילתי על חלקן ובצורה כלכך מרתקת
        25/4/16 12:07:
      יפה כתבת וכל כך נכון...אבל עם השנים נוטים לפחות ופחות ממה שעשינו פעם....חג שמח!
        24/4/16 15:11:
      היי בונבושית, מטבעי הכי התחברתי לחירות של הנכים, שהיא כמו שתביני, ניצחון בלתי נגמר.............ושתהיה לכל אחד מאתנו תמיד החירות לחיות לפי מנהגיו בלי לפגוע בחירותו של האחר!חג שמח!

      עמי צודק למרות שזו "הגדה" מלשון הגדת לבנך (ולמעשה אפשר פשוט לספר ביציאת מצרים - לקרוא את הפרק בשמות למשל-  וגו').

       

      חירות היא נושא בעייתי - אני נתקלת בפנסיונרים שמצפים לרגע השחרור מעבודה - אבל מיד אחר כך גודשים את יומם במטלות בלי סוף - כי הורגלנו להתרוצץ...

       

      אז הבה נאחל לכל אחד חירות במובן הרצוי לו... ומניחה שתסכימי אתי . 

        24/4/16 13:23:

      צטט: עמי100 2016-04-21 17:28:29

      לא סתם השם של הספרון הזה בפסח נקרא אגדה...הכל שם סיפורי אגדות..ובאמת לא מבין את עם ישראל שפשט על כל סןפר אפשרי וחיסל את תכולתו..ואני כבר כתבתי שיצאתי מחרות לעבדות...כמה שאני מתגעגע למדבר שלי...חג אביבי שמח לך!!

      ----

      כן, הקטע הזה עם הקניות לפני פסח באמת מצחיק. אפשר לחשוב שלא יהיה יותר מה לקנות חודשים....

      המדבר אכן מקום ראוי לימים אלה, ובעצם בכלל, בכל זמן שהוא.

      חבל שאינני יכולה להעביר זאת לשלב ביצוע.

       

       

      עבורך בטח תהיה תמונה זו כמו עוגה וכוס קפה הכי טובים בעולם

      Image result for ‫מדבר סהרה‬‎

        23/4/16 23:56:
      אלף כוכבים הייתי נותנת לך . צודקת כשכותבת : עבודת הניקיון = עבדות. יש ל רק מי ש-"עוזבת הכול ויוצאת לטיול שטח, טבע בארץ " ,אלא גם כאלה שבורחים לחו"ל. ריגש אותי עד לדמעות הילד הנכה המנצח .נופל וקם ,נופל וקם ,ואין מאושר ממנו ! גם הכלב בלי שתי רגליו ,מסתדר ומאושר . כצימחונית , אין לי נקיפות מצפון . אני עדיין בעבדדות ואין לי כוח לצאת לחירות בלי שום עזרה. בבית המשותף ,שמעתי שירה של חג אצל שכנים ,אבל אף אחד לא הזמין אותי.שכנים כאלה "אכפתיים" יש לי ☺ בלב ובנשמה אני יצאתי לחירות. חג שמח !
        23/4/16 22:02:

      צטט: bonbonyetta 2016-04-23 20:52:10

      צטט: סוקראטס 1 2016-04-23 19:13:24

      דעה אחרת

      יקירתי, זה יפה וזה נכון, ובמידה לא מבוטלת גם מוסרי, ובעיקר אפילו מחובתו של כל אדם ואדם באשר הוא

      לדאוג לרווחתם של בעלי החיים, לכלבים, פרות, עופות, ווהשד יודע מה

      אבל זה בלתי אפשרי לדחוף את זה כל הזמן על כל פיפס ושעל. בסופו של דבר הנושא הזה מתפספס. ועובר ליד אוזנו של האדם כאותו הזמזום שאומנם הוא מטריד אבל התרגלנו אליו.

      חרות ברמה האישית היא דבר יחסי בחיים, חרות היא טרמינולוגיה בעלת משמעות שונה אצל כל אדם ואדם על פני הכדור ההזוי הזה

      תפיסת החרות ומשמעותה  תלויה ביחס ישיר למחויבויותיו, לאחריותו, ובמידה לא מבוטלת גם באנשים התלויים בו והספונים לשולחנו

      לכל אדם יש לעתים את הרצון לזרוק הכל ולצאת ולעשות מה בא לו ואיך שבא לו מבלי לתת חשבון לא לעצמו ולא לאף אחד אחר, עד יום מותו, במילים אחרות חרות אישית פארק סלאנס

      מאידך

      חרות חברתית גם היא דבר יחסי, מה בדיוק הם הגבולות לחרותה של חברה שלצורך העניין נגדיר אותה כחלק ממארג שלם המרכיב מדינה

      עד כמה חברה שכזו יכולה להעניק לעצמה את אותו החופש המתוייג תחת הקטגוריה של חרות

      ואני מניח שפה אין צורך להרחיב משום שהרעיון נהיר

      ועוד דבר

      לפני שאנחנו הופכים לכרוז העולמי בדבר עוולות חברתיות כאלה ואחרות, הנוגעות לחרות בחברות אנושיות בעולם

      טוב נעשה באם נתמקד עם מבט פנימה אל תוכנו, וננסה לתקן, לא לצעוק או לנסות להטיף מה לא תקין אלא פשוט לנקוט יוזמה עצמית ולתקן

      סוקראטס

      -

      תודה לדיעה אחרת, מעריכה כאלה לא פחות.


      לדאוג לרווחת בעלי חיים באשר הם זה אכן חיובי וכדומה, אך מי שפועל בתחום, יותר משזה נחשב מוסרי לגביו, זו השקפת עולם, דרך חיים. יותר מאשר הוא דואג "לרווחת בעלי חיים" הוא רואה זאת כזכויות שמופרות ונרמסות כשגרה ומקובלות חברתית וחוקית, ואינו חושב שיש לו זכות לעשות זאת.


      מי שזה מציק לו עד שהוא משווה זאת לזמזום טורדני שבסוף מתרגלים אליו, כנראה זה נגע בנקודה רגישה, ועדיין הוא מעדיף להתרגל לזמזום מאשר לחשוב על זה אובייקטיבית ולשנות הרגלים ודיעות של שנים.


      לפסקה אחרונה, על זה שהופכים לכרוז עולמי לגבי עוולות שונות בצעקות והטפות:

      לצערי זה מראה שאינך מכיר לא אותי די ולא את הדרך בה אני כותבת.

      הכתיבה ודרך החיים שלי והעשייה בתחום רחוקים למהיות כאלה, כפי שתיארת כאן, והם אינם "רק צעקות והטפות" כלשונך.


      האמת שהכי הפריעה צורת הביטוי שלך, שאתה כמדומה רואה בנושא סבלם של יצורים חיים, כתיבה, ודיבור עליהם - "יתוש טורדני"

       

      /////

      כתבתי מראש דעה אחרת

      ולענ"ד למה שכוונתי אכן התרחש. הזמזום הטורדני בא להבהיר שבעצם יש כאן פספוס, הווה אומר כשמעלים את אותו נושא על כל צעד ושעל. אם קשר בלי קשר בסופו של דבר ההתייחסות הנאותה אליו מתפספסת.

      גילוי נאות, אני לא נמנה עם אוכלי הבשר למנייהם ולא מטעמים אידאולוגיים כלל, פשוט עניין של החך, מאידך לא פוסל את חובבי הבשר, וחובב בעלי חיים מושבע ומי שנחשף אלי יודע שדרים איתי הרבה מאד כאלה לסוגיהם, ובכל זאת...

      וחבל שהתייחסות לתגובה מאד רחבה הצטמצמה בקביעה , שאני רואה בסבלם של יצורים חיים יתוש טורדני

      גם על ההגדרה הזאת יצורים חיים שהיא מאד כללית ברמה של כותרת יש לי הרבה מאד מה להגיד אבל נסתפק בזה

        23/4/16 20:52:

      צטט: סוקראטס 1 2016-04-23 19:13:24

      דעה אחרת

      יקירתי, זה יפה וזה נכון, ובמידה לא מבוטלת גם מוסרי, ובעיקר אפילו מחובתו של כל אדם ואדם באשר הוא

      לדאוג לרווחתם של בעלי החיים, לכלבים, פרות, עופות, ווהשד יודע מה

      אבל זה בלתי אפשרי לדחוף את זה כל הזמן על כל פיפס ושעל. בסופו של דבר הנושא הזה מתפספס. ועובר ליד אוזנו של האדם כאותו הזמזום שאומנם הוא מטריד אבל התרגלנו אליו.

      חרות ברמה האישית היא דבר יחסי בחיים, חרות היא טרמינולוגיה בעלת משמעות שונה אצל כל אדם ואדם על פני הכדור ההזוי הזה

      תפיסת החרות ומשמעותה  תלויה ביחס ישיר למחויבויותיו, לאחריותו, ובמידה לא מבוטלת גם באנשים התלויים בו והספונים לשולחנו

      לכל אדם יש לעתים את הרצון לזרוק הכל ולצאת ולעשות מה בא לו ואיך שבא לו מבלי לתת חשבון לא לעצמו ולא לאף אחד אחר, עד יום מותו, במילים אחרות חרות אישית פארק סלאנס

      מאידך

      חרות חברתית גם היא דבר יחסי, מה בדיוק הם הגבולות לחרותה של חברה שלצורך העניין נגדיר אותה כחלק ממארג שלם המרכיב מדינה

      עד כמה חברה שכזו יכולה להעניק לעצמה את אותו החופש המתוייג תחת הקטגוריה של חרות

      ואני מניח שפה אין צורך להרחיב משום שהרעיון נהיר

      ועוד דבר

      לפני שאנחנו הופכים לכרוז העולמי בדבר עוולות חברתיות כאלה ואחרות, הנוגעות לחרות בחברות אנושיות בעולם

      טוב נעשה באם נתמקד עם מבט פנימה אל תוכנו, וננסה לתקן, לא לצעוק או לנסות להטיף מה לא תקין אלא פשוט לנקוט יוזמה עצמית ולתקן

      סוקראטס

      -

      תודה לדיעה אחרת, מעריכה כאלה לא פחות.


      לדאוג לרווחת בעלי חיים באשר הם זה אכן חיובי וכדומה, אך מי שפועל בתחום, יותר משזה נחשב מוסרי לגביו, זו השקפת עולם, דרך חיים. יותר מאשר הוא דואג "לרווחת בעלי חיים" הוא רואה זאת כזכויות שמופרות ונרמסות כשגרה ומקובלות חברתית וחוקית, ואינו חושב שיש לו זכות לעשות זאת.


      מי שזה מציק לו עד שהוא משווה זאת לזמזום טורדני שבסוף מתרגלים אליו, כנראה זה נגע בנקודה רגישה, ועדיין הוא מעדיף להתרגל לזמזום מאשר לחשוב על זה אובייקטיבית ולשנות הרגלים ודיעות של שנים.


      לפסקה אחרונה, על זה שהופכים לכרוז עולמי לגבי עוולות שונות בצעקות והטפות:

      לצערי זה מראה שאינך מכיר לא אותי די ולא את הדרך בה אני כותבת.

      הכתיבה ודרך החיים שלי והעשייה בתחום רחוקים למהיות כאלה, כפי שתיארת כאן, והם אינם "רק צעקות והטפות" כלשונך.


      האמת שהכי הפריעה צורת הביטוי שלך, שאתה כמדומה רואה בנושא סבלם של יצורים חיים, כתיבה, ודיבור עליהם - "יתוש טורדני".

      תמונה קשורה

        23/4/16 19:36:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      תודה על הפוסט המעורר מחשבה וכן....

      אנחנו משועבדים בדרך זו או אחרת   (-:

      היה מרגש לצפות בשני קטעי הוידאו על מתיוס והנכה והעיוורת

      ולגבי חג הפסח - תמיד אני אומרת שבליל החג כולם יושבים לליל הסדר

      עייפים ותשושים....

      השכנים שלי מלמטה גידלו תרנגול, לפנות בוקר הייתי מתעוררת לקול הקריאות שלו

      וזה היה מרגיז ומייאש

      וכעת קולו נדם...... ( כניראה ש"נישללה ממנו חירותו" )

      ואני מוצאת את עצמי מתעוררת לפנות בוקר בימים האחרונים ומתגעגעת לקול קריאותיו.

      * כוכב אהבה ממני,  חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך הגדול

      ומאחלת לך יקירה, לכל אהובייך, ולכל בית ישראל

      חג אביב שמח, מלא אור שמחה בריאות ואושר

      הצלחות, התחלות חדשות,  ריגושים והנאות

      שנצא משעבוד לגאולה אמיתית , שנזכה לראות גם ברע את הטוב

       חג של נחת ותיקווה, חום ואהבה

      ''


        23/4/16 19:13:

      דעה אחרת

      יקירתי, זה יפה וזה נכון, ובמידה לא מבוטלת גם מוסרי, ובעיקר אפילו מחובתו של כל אדם ואדם באשר הוא

      לדאוג לרווחתם של בעלי החיים, לכלבים, פרות, עופות, ווהשד יודע מה

      אבל זה בלתי אפשרי לדחוף את זה כל הזמן על כל פיפס ושעל. בסופו של דבר הנושא הזה מתפספס. ועובר ליד אוזנו של האדם כאותו הזמזום שאומנם הוא מטריד אבל התרגלנו אליו.

      חרות ברמה האישית היא דבר יחסי בחיים, חרות היא טרמינולוגיה בעלת משמעות שונה אצל כל אדם ואדם על פני הכדור ההזוי הזה

      תפיסת החרות ומשמעותה  תלויה ביחס ישיר למחויבויותיו, לאחריותו, ובמידה לא מבוטלת גם באנשים התלויים בו והספונים לשולחנו

      לכל אדם יש לעתים את הרצון לזרוק הכל ולצאת ולעשות מה בא לו ואיך שבא לו מבלי לתת חשבון לא לעצמו ולא לאף אחד אחר, עד יום מותו, במילים אחרות חרות אישית פארק סלאנס

      מאידך

      חרות חברתית גם היא דבר יחסי, מה בדיוק הם הגבולות לחרותה של חברה שלצורך העניין נגדיר אותה כחלק ממארג שלם המרכיב מדינה

      עד כמה חברה שכזו יכולה להעניק לעצמה את אותו החופש המתוייג תחת הקטגוריה של חרות

      ואני מניח שפה אין צורך להרחיב משום שהרעיון נהיר

      ועוד דבר

      לפני שאנחנו הופכים לכרוז העולמי בדבר עוולות חברתיות כאלה ואחרות, הנוגעות לחרות בחברות אנושיות בעולם

      טוב נעשה באם נתמקד עם מבט פנימה אל תוכנו, וננסה לתקן, לא לצעוק או לנסות להטיף מה לא תקין אלא פשוט לנקוט יוזמה עצמית ולתקן

      סוקראטס

        23/4/16 09:27:
      ברור שאנחנו משועבדים!! לנורמות ותכתיבים מהעבר מההווה מהתחייבויות שלא תמיד אנחנו בוחרים לעצמנו.החירות מבחינתי זה להיות שלם ושלמות זה משהו שצריך לעשות דרך כדי להגיע אליו.זה דורש זמן ועבודה..ותריסים הם דבר יפה גם עם טיפונת אבק.... חג שמח יקירה ותודה על פוסט מלא חירות לומר בדיוק מה שרצית
        23/4/16 08:40:
      אתמול השתתפתי בפסח בקיבוץ, זה ממש היה כמו פעם, עם ילדים ושיבלים ועוד . אחד החברים שאתו הגעתי לקיבוץ החליט שהוא לא מסב לסדר ולא הגיע לארוחת החג, בגלל העוצר המוטל בזמן הסדר על הפלסטינים,
        23/4/16 06:28:
      זה שאנחנו מסכימים על מוטו החיים זה לא חדש, ולכן מעבר ללייק, כוכב והפעם ב"שיא"... הוספת תגובה, אומר: החירות היא בתוכנו. באה לי פתאום מחשבה... אני בטוח שהיו עבדים כושים (בתקופה האפלה) שבתוכם היו חופשיים ומאושרים. מלאי צלקות חיצוניות, אבל שמחים בתוכם. אה? איך זה? ככה אני... לא רק עשיר כשמח בחלקו אלא מתגלגל מצחוק כאשר פסיכים חותכים אותי בכביש או מישהו מנסה "לשים לי רגל" בחיים. זו חירות אמיתית.
        22/4/16 21:36:
      צודקת. אנחנו כל הזמן מוצאים מסגרות שמשעבדות אותנו, והחכמה היא אולי לחשוב מחוץ לקופסה קצת אהבתי את מה שכתב על הזו שיוצאת לטיול שטח בארץ.חג חירות שמח שנהיה קצת יותר חופשיים ומשוחררים משעבוד גם ההולכים על שניים וגם ההולכים על ארבע.
        22/4/16 10:22:
      מסגרות וחוקים מצמצמים את החרות אך במקביל מאפשרים סדר ושפיות. החכמה היא כמו תמיד באיזון. ולנו, עדיין, ולמרות החוקים, יש מרחב לא קטן של חופש בחירה. ישנם מקומות שהוא כל כך מצומצם עד כדי לא קיים. אז נברך על הקיים ונעשה, כל אחד בדרכו, למצות מה שניתן עד אותם גבולות שנקבעו.
        22/4/16 05:50:

      יפה אמרת וגם נכון.

      משועבדים לחג.

      אפילו הילדים שרים : עבדים הינו לאמא במטבח.מגניב

        21/4/16 19:40:
      ואגב אני לא פולני..
        21/4/16 17:28:
      לא סתם השם של הספרון הזה בפסח נקרא אגדה...הכל שם סיפורי אגדות..ובאמת לא מבין את עם ישראל שפשט על כל סןפר אפשרי וחיסל את תכולתו..ואני כבר כתבתי שיצאתי מחרות לעבדות...כמה שאני מתגעגע למדבר שלי...חג אביבי שמח לך!!

      ארכיון