כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    הרשימה השחורה

    37 תגובות   יום שישי , 22/4/16, 01:45

    אם מדברים על ניקיון פסח, מה יותר טוב מתקופה זו כדי לנקות את הרשימה השחורה שאנו מחזיקים? יש הרבה רשומות שחורות במגוון נושאים ודמויות, אני בחרתי בפסח הזה לנקות את הרשימה השחורה שבה רשומים אויבי.
     
     
    ''
     
    ראיתי אותם באופן פתאומי עומדים בשורה ארורה, זה טוב, זו הזדמנות ללכת אתם ראש בראש. נגד כל אויבי.
     
    הראשונה שמופיעה זו הילדה שהציקה והרביצה לי בבית הספר היסודי. בעונג רב, אני חושבת כמה קל יהיה להביס אותה עכשיו, אבל בצעד הראשון כמעט נפלתי, אני שמה לב שגופי התכווץ וקיבל את ממדיו של ילדה. הקרב בכוחות שווים ואכזרים עכשיו, כולל נשיכות, שריטות ובעיטות במקומות פסולים. אני יכולה להביס אותה, בפעם הראשונה בחיי אפילו שזה עולה לי בפנס בעין למזכרת.
     
    הגדילה הפתאומית גורמת לי לקצת סחרחורת ופצעי הבגרות מפתיעים אותי בזמן שאני מביטה במורה לחשבון אדלה. אדלה המכשפה כפי שקראנו לה בתקופה ההיא, הפכה את חיי לגיהינום בכל שיעוריה ובכל מבחן. אני נהנית מהנקמה: עם אינטליגנציה מוזרה שבי, אני מסוגלת לענות לכל שאלותיה, להקדים את ציפיותיה השחורות ולתקן אותה. אין לה שום ברירה, אלא לקבל את טענותיי ואת השפלתה מול כיתה מלאה. אני משלימה את נקמתי בתוספת בעיטה לתחת הרופס שלה.
     
    בין צחוק וסיפוק, אני מרגישה את השינוי הבא: פצעי הבגרות נעלמים כמעט לגמרי וזוג ציצי מתחיל לפרוח בעוד אני מרגישה נוכחות זכרית. הדממה שוררת שוב כאשר מול עייני מתהווה דמותו של אהבתי הראשונה. אני עוצרת לרגע  של כאב כאשר אני חשה שוב איך שבר את לבי, לב של נערה מתבגרת. אבל אני מתעשתת מיד ועכשיו אני מסוגלת לומר לו שמה שהיה בינינו, מעולם לא היה יותר מפלרטוט נעורים בוסר, שהאהבה האמתית, העמוקה ובעלת שורשים, הכרתי הרבה זמן אחריו, ועכשיו אני מאושרת. עכשיו אני מתענגת לנטוש אותו, ואני מודה שהסיפוק הזדוני שלי מרקיע שחקים כאשר אני מבחינה בדמעותיו שמנסה להסתיר.
     
    טרם הספקתי ליהנות מהסיטואציה הזו וכבר צץ מולי האויב הבא: אדישות הורי. תמיד שקועים בבעיותיהם האישיות או הזוגיים, במריבות, ויכוחים ושקרים. שקרים שהכריחו אותי לשקר, בגללם ובשבילם, לעולם לא דאגו לברר מה אני צריכה באמת. עכשיו הם שוב שם, בסלון הבית, מתווכחים ושופכים טענות וזוהמה אחד על השנייה.
    האתגר הזה דורש ממני יותר כוחות נפש משלושת הקודמים, אך אני אוזרת אומץ, הפה שלי נפתח כמו זעקה לנצח והם שומעים את קולי כמו שמעולם לא שמעו אותו. מילותיי פוקחים את עיניהם ומביישות אותם. הם עומדים על רגליהם, מביטים אחד בשנייה, מאיימים להתחבק, אבל הם שמים לב שזו אני הזקוקה לחיבוק. אני דוחה אותם בתנועת יד, עוצרת אותם ובורחת מביתי עם תחושת השלמה שסוף סוף סגרתי אתם חשבון כבד.
     
    הזירה הבאה מופיעה מבולבלת: בין אורות וצללים אני צריכה להלחם נגד אויבים אבסטרקטיים שבאיזה אופן הם תמיד נוכחים.
    עם חרב קצרה אני עורפת את ראשי האנרגיות השליליות ומזימות של אחרים, אני מניחה את חזי כמגן על מכשולי גורל, מולקת את צווארי הכישלון, היאוש והאכזבה. חלק מהמפלצות האלה מופיעים בפרצופים מוכרים: בוסים ושותפים לשעבר, זבנים, שכנים, עמיתים לעבודה, ועוד שורה של אנשים אקראיים שהחיים הביאו אותם לאופק קיומי. את כולם אני רוצחת ללא רחמים: תולשת איברים, יורה להם בין העיניים, תוקעת גרזן בעורפם ומציתה אש על מה שנשאר. חיסול ממוקד.
     
    לאחר חוויה כל כך אופורית, לבי דוהר בטירוף. בלי להרגיש המשכתי לגדול ולצמוח בזמן שנלחמתי נגד האויב ההמוני, ועכשיו אני מוצאת את עצמי עם גופי הנוכחי. בזמן שאני מוחה את הדם ממצחי אני מביטה בשורה שהצטמצמה. נשארו רק שלושה. שלושת האויבים הקשים ביותר.
     
    הראשון שקופץ מולי, זה ההוא שרבים סבורים שהוא האויב הגרוע מכולם: אתה עצמך. אני סובבת מול עצמי, מודדת את תנועותיי, אבל נראה לי בלתי אפשרי לנצח את עצמי/אותה.  כל פחדי, חרדותיי וחוסר ביטחוני, נוטעים כוחות ביריבה שלי, שלא מהססת לתת את המכה הראשונה. אני נופלת. אבל מהר מאוד אני מתאוששת ויודעת שמהנפילות האלו בדיוק אני לומדת ומחייכת בהערכה עצמית: ליפול זה לא יותר מאשר הוכחה שאני מסוגלת לקום שוב. התחושה הזו נותנת לי להרגיש בלתי מנוצחת. אני קמה על רגליי בזמן שהיריבה אני עצמי מבינה את הצעד שעשיתי ובחיוך מתוק היא נעלמת.. או מתבססת בעצמי.
     
    לאחר שהבסתי את גבולות עצמי, אני מתמלאת בביטחון כדי להתמודד מול האתגר הבא. אך ברגע שעיני קלטו אותו, אני משתתקת. איברי מתחילים לרעוד ולהיחלש. אני מתחילה לקלוט את כוחו העצום של יריבי החדש: הזמן. ההוא שנחשב למורה הטוב מכולם, זה שמרפא הכל, אבל אומרים גם שיש לו פגם גדול: לבסוף הוא הורג את תלמידיו. וזה בדיוק מה שהוא עושה כרגע איתי: הוא מניח יד על מצחי ומוביל אותי במסילות הזמן במהירות מופרזת. מן הקרקע, אני רואה את ידיי מתקמטות, השער מאפיר ושיניי מתנדנדות. עם זאת, כאשר נראה שהובסתי, אני לומדת שיעור חדש: כוח הרצון שלי עדיין שלם ולא משנה מה גילי, אלא האש שבוערת בתוכי. הרצון לחיות הוא חזק יותר מכל שעון גשמי ומדויק. יותר מאשר כל רצון בעולם.
     
    אני מתרוממת בקפיצה קלילה, מרגישה כחדשה. עכשיו אני כן מוכנה להתמודד עם אחרון אויבי. המפחיד ביותר על פני האדמה. דמותו השחורה נעה באטיות לעברי, נושא בגאווה את החרמש  המנצנץ שלו. זה המוות בכבודו עצמו. אני מניחה שאף אחד אינו יכול להכניע ולהביס את המוות ואני מרגישה כאן את סופה של הרפתקה זו. ללא התנגדות מצידי אני מרכינה את ראשי בזמן שהתליין שלי מנפנף בחרמש המאיים. אבל.. לא, זה לא יכול להיות הסוף, לא אחרי כל מה עברתי, התמודדתי, ניצחתי והבסתי, לאחר שהתקדמתי וצמחתי. החיים לא יכולים להיגמר כך באופן בלתי נמנע! אני מרימה את פניי ומביטה עמוק לתוך עיניו. ושם אני מבינה את האמת: המוות הוא רק שינוי. והשינוי הוא זה שגורם לנו לגדול ולצמוח. מאושרת, אני נוטלת את ידו של אחרון אויבי.. אבל הוא מנער אותי ממנו ואומר לי ללא מילים: כן, אני רק שינוי והפחד ממני הוא כאלף מיתות.
     
    לא תאמינו כמה שהניקיון הזה משחרר. מגניב
    חג שמייח לכולם!

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/16 23:16:

      צטט: שמבוכל 2016-04-22 07:28:20

      מותק של פוסט (:
      -----
      תודה רבה! איזה כיף שאהבת :)
        7/5/16 23:16:

      צטט: שרון קדם 2016-04-22 09:05:29

      איך אני אוהב אגדות עם הפי אנדינג :-)

       

      חג שמח יקרה

      ----

      חחח, גם אני :)

      שבוע טוב שרון!

        7/5/16 23:15:

      צטט: א ח א ב 2016-04-22 10:03:50

      חג שמח. שאוייבייך יהפכו לאוהבייך!!
      ---------
      אמןןן. שבוע טוב יקירי!
        7/5/16 23:14:

      צטט: Zvi Hartman 2016-04-22 13:49:52

      התחשבנות קשה יש לך. אבל לעשות אותו, ולצאת לשדות המוריקים של האביב
      ----
      תודה רבה צבי יקירי!
        7/5/16 23:14:

      צטט: ורד:) 2016-04-22 14:01:23

      וואחד ניקיוןן עשית, ואני רק קושיה אחת, לחכות עד עכשיו לניקיון כזה? אז עכשיו שעשית ביעור חמץ פרטי ואת נקייה משוחררת ומלאה תובנות , את מוכנה ומזומנה לקבל את הכשר ואת האביב ולהגיד יפה במה נשתנה שהשנה הבאה את ממאנת ומסרבת לאמץ אוייבים ומתפנה לעשייה טובה לך לעצמך, בהצלחה רבה, צמיחה מוצלחת, חג שמייחחחח
      ----------
      תודה רבה יקירה מגניב
      לקחתי בשתי ידיים את ההמלצות שלך!
        7/5/16 23:13:

      צטט: ~בועז22~ 2016-04-22 19:22:54

      ובעצם..., הכתיבה (ובמיוחש זאת היוצאת מהקישקס...) עוזרת בניקיון. היינלין אמר שאחר-כך צריך לשטוף את הידיים, ותודי שגם זאת הצעה שיש לה שתי מטרות, הגם שהן קשורות זו בזו: הראשונה, ניקיון (אלא מה...) והשנייה - אותה הערכה עצמית הסובלת לעיתים מעודף הערכה עצמית וכך הכתיבה מניחה את המילים על הדף ומעמידה תמונת-מראה ממשית, כזאת שאינה מתיפיפת אלא אומרת את האמת (הכול יחסי, ברוררר...) דירקט בפנים..., חג שמח יקירתי!!! (:
      ---------
      תודה יקירי, שמחה שאהבת! :)
        7/5/16 23:12:

      צטט: זונות פוליטיות 2016-04-23 15:27:21

       

       

      ברוטוס:   איך זה עוד לא בראש המומלצים?

       

       

      נטוס:      גם להנהלת הקפה יש חופשת חג, אחי

       

       

      ..

      -----

      זה בסדר יקירי, אני מקבלת די והותר קידומים :)

       


        7/5/16 23:11:

      צטט: shimenben 2016-04-23 15:37:58

      תענוג (יש גם קצת הרגשה של אדי אקונומיקה)
      ----------
      לגמרי. תודה רבה יקירי!
        7/5/16 23:10:

      צטט: HagitFriedlander 2016-05-02 19:24:48

      הייתי מוסיפה עוד משהו לרשימה שלך אבל היא שלך ואת כותבת נפלא! תענוג !
      ==========
      תודה רבה חגית! :)
        2/5/16 19:24:
      הייתי מוסיפה עוד משהו לרשימה שלך אבל היא שלך ואת כותבת נפלא! תענוג !
        1/5/16 23:06:

      צטט: חני.א 2016-04-23 20:26:44

      הכתרתי אותך לאבירה ברגע זה. פוסט כלבבי.. הבסת את כל אוייבייך ביד נטויה חג גדיא חג גדיא.. חג שמח לגמרי ונקי
      ---------
      תודה רבה!! :)

      שמחה שאהבת :)
        1/5/16 23:06:

      צטט: עמנב 2016-04-24 16:00:16

      נהניתי מהתמודדותך ומכתיבתך.
      האויב הלפני אחרון - הזמן, המקדים את האחרון - המוות.
      בכתבים ההודיים הזמן נקרא "קאלה". לעתים הוא מופיע כאחד מעוזריו של אל המוות, אך בכתבים היותר מאוחרים, הוא הופך שם נרדף למוות.
      כשחושבים על כך, הזמן הוא נתיב קבוע, שבהתמדה מוביל אותנו אל נקודת הסיום. הוא תהליכי, והסוף הוא נקודתי, אך אין פלא שלפעמים הם מתאחדים.

      הרבה בריאות ומועדים לשמחה, עמוס.

      --------------

      תודה רבה על האינפורמציה עמוס יקר, הרבה בריאות גם לך! :)

        1/5/16 23:05:

      צטט: שחר י 2016-04-24 23:36:00

      הייתי מעדיף לנקות את כל אלו שיבואו, שרובצים לפתחנו.
      =====
      אכן, גם תורם יגיע :)
        1/5/16 23:04:

      צטט: day-dreamer 2016-04-25 21:18:21

      Nice. Big like
      -------------
      תודה רבה, שמחה שאהבת :)
        1/5/16 23:03:

      צטט: באבא יאגה 2016-04-26 12:07:23

      לא רעים הנקיונות שלך, פרסומת אינטליגנטית לסנו, קלין ועוד כמה מגניב

      עכשיו יכול להיות רק שמייח

      ========

      תודה רבה יקירה, הצחקת אותי צוחק

        1/5/16 23:03:

      צטט: שושנה13 2016-04-26 18:58:11

      כתיבה יפה. כמה עלבונות והשפלות סופגים במהלך החיים !
      -------
      נכון, סופגים הרבה ומצד שני זה מחזק ומחשל אותנו :)
        1/5/16 23:02:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-04-27 18:50:31

      אוףףף מנסה להעלות image של "כל אשה בוחרת אמה כל אשה יודעת למה" , ולא מצליחה...
      =========
      תודה רבה מותק! מאוד אוהבת את הפרסומת הישנה הזו :)
        1/5/16 23:00:

      צטט: חלי בארץ הפלאות 2016-04-28 11:57:59

      כתיבה סוחפת. מקסים
      =======
      תודה חלי, שמחה שאהבת! :)
      כתיבה סוחפת. מקסים
      *** לא מצליחה אבל אולי אתם כן: https://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/u295/laam___!.jpg&imgrefurl=http://www.israelhayom.co.il/article/366103&docid=GyQlB2Sc0SWKmM&tbnid=te9Ney0Sr0F7xM:&w=800&h=533&hl=en&bih=919&biw=1680&ved=0ahUKEwjGhY2ila_MAhUKjSwKHUxDB0MQMwgjKAgwCA&iact=mrc&uact=8

      ***

      לגבי  הניקיון, בעיני העייפות הוא משחרר כמו ... שהעבודה משחררת . נשמר לי הסוס אחרי שעתיים עבודה. אבל , אבל!  ממש נעים כשנקי.

      אוףףף מנסה להעלות image של "כל אשה בוחרת אמה כל אשה יודעת למה" , ולא מצליחה...
        26/4/16 18:58:
      כתיבה יפה. כמה עלבונות והשפלות סופגים במהלך החיים !
        26/4/16 12:07:

      לא רעים הנקיונות שלך, פרסומת אינטליגנטית לסנו, קלין ועוד כמה מגניב

      עכשיו יכול להיות רק שמייח

        25/4/16 21:18:
      Nice. Big like
        24/4/16 23:36:
      הייתי מעדיף לנקות את כל אלו שיבואו, שרובצים לפתחנו.
        24/4/16 16:00:

      נהניתי מהתמודדותך ומכתיבתך.
      האויב הלפני אחרון - הזמן, המקדים את האחרון - המוות.
      בכתבים ההודיים הזמן נקרא "קאלה". לעתים הוא מופיע כאחד מעוזריו של אל המוות, אך בכתבים היותר מאוחרים, הוא הופך שם נרדף למוות.
      כשחושבים על כך, הזמן הוא נתיב קבוע, שבהתמדה מוביל אותנו אל נקודת הסיום. הוא תהליכי, והסוף הוא נקודתי, אך אין פלא שלפעמים הם מתאחדים.

      הרבה בריאות ומועדים לשמחה, עמוס.

        23/4/16 20:26:
      הכתרתי אותך לאבירה ברגע זה. פוסט כלבבי.. הבסת את כל אוייבייך ביד נטויה חג גדיא חג גדיא.. חג שמח לגמרי ונקי
        23/4/16 15:37:
      תענוג (יש גם קצת הרגשה של אדי אקונומיקה)
        23/4/16 15:27:

       

       

      ברוטוס:   איך זה עוד לא בראש המומלצים?

       

       

      נטוס:      גם להנהלת הקפה יש חופשת חג, אחי

       

       

      ..

       


        22/4/16 19:22:
      ובעצם..., הכתיבה (ובמיוחש זאת היוצאת מהקישקס...) עוזרת בניקיון. היינלין אמר שאחר-כך צריך לשטוף את הידיים, ותודי שגם זאת הצעה שיש לה שתי מטרות, הגם שהן קשורות זו בזו: הראשונה, ניקיון (אלא מה...) והשנייה - אותה הערכה עצמית הסובלת לעיתים מעודף הערכה עצמית וכך הכתיבה מניחה את המילים על הדף ומעמידה תמונת-מראה ממשית, כזאת שאינה מתיפיפת אלא אומרת את האמת (הכול יחסי, ברוררר...) דירקט בפנים..., חג שמח יקירתי!!! (:
      שמעי נא, אם יש לך כוח לכתוב פוסט ערב פסח, מצבך טוב. לי אין זמן/כוח לקראו במלואו, אבל משפט אחד שמהדהד בכל זאת בראשי מחמת חריפותו, מזמן לך המלצת קריאה בפרטי, אז הנה רצה לשם, מאחלת לך חירויות מוקדמות ככול האפשר.
        22/4/16 14:01:
      וואחד ניקיוןן עשית, ואני רק קושיה אחת, לחכות עד עכשיו לניקיון כזה? אז עכשיו שעשית ביעור חמץ פרטי ואת נקייה משוחררת ומלאה תובנות , את מוכנה ומזומנה לקבל את הכשר ואת האביב ולהגיד יפה במה נשתנה שהשנה הבאה את ממאנת ומסרבת לאמץ אוייבים ומתפנה לעשייה טובה לך לעצמך, בהצלחה רבה, צמיחה מוצלחת, חג שמייחחחח
        22/4/16 13:49:
      התחשבנות קשה יש לך. אבל לעשות אותו, ולצאת לשדות המוריקים של האביב
        22/4/16 10:03:
      חג שמח. שאוייבייך יהפכו לאוהבייך!!
        22/4/16 09:05:

      איך אני אוהב אגדות עם הפי אנדינג :-)

       

      חג שמח יקרה

        22/4/16 07:28:
      מותק של פוסט (:

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין