כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    אל הלא נודע- גליון אפריל מגזין חיים אחרים

    1 תגובות   יום שבת, 23/4/16, 02:43
    הדרך לחיים יצירתיים ומרגשים חייבת לעבור דרך הסכמה תמידית לשחרר את האחיזה במוכר בכל פעם מחדש. כל טקסט שנכתב, מפגש אנושי, שינוי בחיים, גדול כקטן, עוברים דרך מנהרת אי הוודאות שמשמעה יציאה מאזור הנוחות המוכר כדי לגלות עולמות חדשים
     
    בקלפי אושו זן טארוט יש קלף שכולו שחור, ושמו "אי=גשמיות". מי שפוגשים את הקלפים לראשונה מנסים לזהות בו ציור או אמירה ברורים יותר – אבל אין. זהו רק קלף שחור ובו בקשה להסכים להיות בריק.


    הקלף מבשר שאם נסכים להיות במצב שאינו יודע ונשחרר את האחיזה בעולמות הישנים, נחזה בבריאה של משהו חדש, שלא היה שם קודם. ואולם, המקום של הריק מפחיד כל כך. אנשים מעדיפים להישאר זמן רב מדי, לעתים חיים שלמים, במציאות שאינה מספקת, רק מכיוון שהיא מוכרת וככזו עדיפה על חדשה, שמעמתת עם הלא ידוע.
     
    התבוננות ממבט רענן


    אי=ודאות אינה המטרה, היא הדרך. המטרה היא לחיות חיים יצירתיים שיש בהם מימוש, התחדשות והגשמה. כדי לחיות חיים כאלה, אנחנו מתבקשים לשחרר שוב ושוב את מה שאנחנו נאחזים בו כדי לאפשר לחדש להגיע.


    אי=ודאות לעולם אינה מצב קבוע, אם כך היה, הכאוס היה הופך בעצמו למצב ודאי ויציב. החיים הם גליים, ואנחנו מתרגלים בהם בכל פעם מחדש למצבים קיימים, עד שעולה הבקשה לשחרר את התבניות בכדי להתבונן על הדברים ממבט רענן.
    כשאנחנו צועדים בכל יום באותה דרך הצעידה נהפכת לאוטומטית; איננו מפעילים עוד את החושים כדי לראות את האבנים שבדרך, להריח את הפרחים ולשמוע את הקולות.


    הבקשה ביצירתיות היא לחפש גם בדרך היומיומית את הדברים שלא ראינו בה אתמול או לצעוד בדרך חדשה, שתזמין את החושים ללמוד גם אותה. יצירת ודאות היא צורך טבעי מכיוון שכשהדברים מוכרים יש פחות מאמץ. ואולם, הוודאות הורגת את ההתרגשות ואת אש היצירה.

     

    בין ודאות לכאוס


    על הסקלה שבין החופש שבאי הוודאות ובין ביטחון שנולד מתוך יציבות יש המון אפשרויות, וכל אדם ממקם את עצמו במקום שנכון לו כדי לחיות את החיים הכי טובים בשבילו.

     

    יש מי שחיים באי=ודאות מוחלטת, ללא כל מחויבויות ועוגנים בחיים, ויש מי שנמצאים בקצה השני ומנסים לייצב ככל האפשר את חייהם. כדי לעשות זאת, הם מעניקים את המפתחות לתיבות הוודאות שלהם בידי אנשים אחרים. הם דואגים שמישהו ישלם להם את המשכורת בקביעות ושומרים על מערכות יחסים שבהן הכול ידוע וצפוי, וכביכול מבטיחים את העתיד.


    כדי לא לפגוש בתוכם את הפחד הטבעי מחוסר ודאות, הם משליכים את הציפייה לוודאות על גורמים אחרים. אם מישהו מאלה שהפקידו בידיו את ביטחונם ישנה משהו מהמשתנים, הם יישארו חסרי אונים מכיוון שאין בתוכם העוגנים האישיים כדי להתמודד עם מצבי אי=ודאות. לעתים הם אכן יוכלו לחיות כך חיים שלמים, אבל לעתים אותה מציאות חיצונית תפגיש אותם עם שינויים כגון פיטורים או גירושים, שייתנו להם הזדמנות לשנות ולבחור את חייהם כך שיהיו תלויים בהם.


    בין שבחרנו באי=ודאות ובין שאנחנו מתנגדים לה, החיים לעולם אינם ודאיים ויכולים להשתנות בכל רגע. קבלה של העובדה הזאת מאפשרת להיות בגמישות ובסקרנות לגבי אי הוודאות, ולאפשר לחיים להפתיע עם מצבים חדשים, שכך או אחרת מגיעים כל הזמן.


    בחיים שלי יש בחירה מודעת בחיי יצירתיות עם שפע של שינויים והתחדשות. כך אני עוזבת בכל פעם מחדש את האזורים שהתקבעתי בהם כדי לעבור לשלב הבא. עם זאת, איני בקצה הרחוק של אי=ודאות – יש לי בית שכור, חשבונות, רכב ומחויבויות נוספות. יש לי גם עוגנים רבים – המשפחה והחברים, כישרונות, אהבות, תחביבים – שמעניקים ביטחון ויציבות בחיים. יצרתי מסגרות רבות מתוך בחירה ואני מחויבת להן לגמרי, אבל אני גם מחויבת שלא לראות דבר כמובן מאליו, לא להיאחז בדברים ולאפשר למצבים להשתנות.
     

    לאפשר לדברים להיות


    יצירתיות היא הענווה והאומץ להתחיל בכל פעם מחדש ולהמציא את עצמנו מחדש. זו בקשה להתגבר בכל פעם על הפיתוי להישאר במוכר ובידוע, ולעבור דרך הפחדים שאורבים בפתחה של כל התחדשות כדי לעוף עם פרפרי היצירה אל עולמות לא נודעים חדשים. אחרת אנחנו משחזרים את הקיים והמוכר, פועלים מתוך תבניות ידועות והתוצאה בהתאם – טכנית וחסרת חיים.


    בכל דבר שקורה בתוך היום הבקשה היצירתית היא להסכים להיות במקום שאינו יודע. כך, גם אם עשיתי כבר אלפי כתבות בחיי, הכתבה החדשה שאני עושה עכשיו מפגישה אותי עם צורך להיות במקום שאינו יודע כדי להפוך לצינור נקי שדרכו יזרמו המילים.


    חיי יצירה מבקשים תנועה תמידית בין אמונה לספק כדי לדעת שאנחנו יכולים ושיש בנו את כל הכלים, אבל גם כדי להיות במקום של שחרור האגו מתוך ידיעה שהדברים רק זורמים דרכנו.
    אי=ודאות היא המרחב שבו נולדת יצירתיות. זהו המקום שבו איננו יודעים, משחררים את השליטה ומאפשרים לדברים פשוט להיות, בדיוק כמו שהם. במרחב הזה מתרחשים נסים וקורים דברים שלא היינו יכולים להמציא ולהגות בתוך מגבלת המוח היודע והמכיר.
     

    מסך אי הוודאות


    כולנו פוחדים משינוי – ההדל בינינו הוא בנכונות להתמודד עם הפחד הזה ולחצות אותו. שינוי משמעו יציאה מהמקומות הבטוחים שלנו, שמאפשרים לצפות מראש את המהלכים הבאים. אם נעזוב את המקומות האלה, נפגוש מצבים שהמערכות שלנו אינן מתורגלות ומיומנות בהם – מה שמביא לתחושת חוסר ודאות וחוסר שליטה.


    היצמדות למוכר היא האויב הגדול של השינוי, אבל היא מבטאת צרכים בסיסיים שטבועים במוח. הבעיה היא שהמוח מתוכנת להישאר בקיים גם כשקיימות אפשרויות טובות יותר.

    בעבודתי אני פוגשת שוב ושוב את הצורך האנושי כל כך לדעת בוודאות מה מחכה מעברו השני של השינוי. לכולם ברור שאם רק ידעו, יסכימו לזרום עם רוחות השינוי. אני עונה שהלוואי שיכולתי לדעת. זה היה מאפשר גם לי שלא להיות במצבים המאתגרים של אי=ודאות ולקפוץ מהר יותר לתוך מצבים חדשים.


    גם אני, ברגעים שלפני שינוי, שילמתי ליידעונים בתקווה שישרטטו תמונה מדויקת של מה שמחכה מעברו השני של השינוי. הטובים שבהם חיזקו את המרכז שלי – את הביטחון, את היכולות. הבעייתיים סיפקו בדיוק את מה שרציתי – תשובות נחרצות, אך משהו בתוכי ידע שאי אפשר להאמין להן, כי אין מי שיכול באמת לדעת מה נמצא מעברו השני של מסך אי הוודאות. זה סוד הקסם.
     
    לדלג מעל המשוכות


    סיבה נוספת להיצמדות למוּכר היא שאנחנו מזוהים עמו מול עצמנו ומול שאר העולם, ורבים מהרגלי חיינו התייצבו סביבו. למשל, אם השיחות הקבועות עם החברים עוסקות בחוסר הסיפוק שלנו מהעבודה, הרי שאם נשחרר את העבודה הבלתי מספקת על מה נדבר איתם? מה תהיה זהותנו בלי הסיפור הקבוע הזה? דפוסי החיים הבטוחים והנוחים שלנו מותאמים למי שאנחנו כרגע. שינוי יחייב להגדרה עצמית מחודשת, או למצב העדיף יותר – לכך שנוכל שלא להגדיר את עצמנו עוד מכיוון שאנחנו מכירים בעובדה שאנו משתנים כל הזמן.


    מיומנות כישורי השינוי, כמו כל דבר בחיים, משתפרת עם האימונים. אני משווה את ההתמודדות הזאת למרוץ מכשולים. ככל שנתאמן, נפתח גמישות שמאפשרת לדלג בקלילות ובביטחון מעל המשוכות וגם נלמד ליפול נכון. אלה המיומנויות החשובות בענפי ספורט שונים ובאמנות השינוי.


    שינוי תמיד יפחיד, אבל ככל שנצבור עוד התנסויות חיוביות ב"קפיצות" אל הלא נודע, עם כל הבונוסים שבעקבותיהן, יתחזק בנו צד בטוח שיאזן את זה הפוחד.

     

    לגלות מחוזות חדשים


    הכרתי לא מזמן מישהו שמצא חן בעיניי והתרגשות של חוסר ודאות הדליקה אותי לגלות עוד. הוא מבחינתו ניסה ליצור ודאות בכל דרך. לדעת שאהיה איתו בסופשבוע ובשבוע שאחר כך. לגיטימי מבחינתו. ואולם, הצורך בוודאות והתביעה לדעת שאהיה שם גם בימים הבאים כיבו בי את תחושת ההרפתקה של מסע במחוזות לא נודעים.
    רציתי לנוע בערפל הראשוני והמרגש הזה, להרגיש יותר מאשר לדעת. לפלס את הדרך.
    הוא טען שהדברים הם תמיד "כן" או "לא". אני טענתי ש"לא" הוא מצב ודאי וחד=משמעי, ו"כן" ברור פחות ומזמין גילוי.
    סוד הקסם של מאוהבות, של יצירתיות ושל התרגשות מתמדת הוא באפשרות לעזוב בכל פעם את המרחבים המוכרים כדי לאפשר גילויים חדשים.
    יצירתיות ומאוהבות הן הסכמה להיות במצבים לא נודעים, כמו צינור נקי. תמיד קיים פיתוי לשחזר את המוכר, אבל בדרך הזאת נוכל להגיע רק למקומות שכבר היינו בהם, וככל שנצעד בה יותר פעמים, נפסיק לשים לב לפרחים שמשתנים עם עונות השנה.


    כתרגיל לפיתוח היצירתיות אני מציעה לאתגר את עצמנו מדי יום ולעשות דברים בדרך שונה ממה שאנחנו מכירים. לכתוב ביד שאיננו רגילים אליה, לעשות משהו חדש שלא עשינו קודם, לנסוע הביתה בדרך שונה. התנסויות קטנות ויומיומיות כאלה משאירות אותנו תמיד בתדר יצירתי מכיוון שהן מוציאות את המוח מאזור הנוחות, מפעילות את כל החושים ומאפשרות לגלות אזורים חדשים ולא מוכרים.
     
     
    "יש דברים נסתרים
    לא נבין לא נדע
    נעשה גם דברים
    שנראים בלי סיבה
    לא צריך כל דבר
    לחקור ולשאול
    לפעמים גם מותר
    לא לדעת הכול" 
    ("אל נבקש", זוהר ארגוב; מילים: תמי לוי)
     

     

    מיכל גזית|: מנחה של סדנאות דרך האמן לפיתוח ולביטוי היצירתיות וסדנאות כתיבה, ציור אינטואיטיבי ומדיטציה, יועצת ומלמדת דרך פסיכו=אסטרולוגיה, עיתונאית וכותבת. כתבה את הספרים "דרכים להגשמה עצמית" ו"בחרתי בחיים של אי=ודאות". אתר הבית: https://sites.google.com/site/gazitmichali/home

     

    ''
    ''

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/8/16 22:55:
      קשה במדיה אינטרנטית לקרוא מאמר ארוך וכבד ועוד בלי אינטראקציה עם קהל, אבל צלחתי את המכשול ואני יכל להגיד שזה עדיין קשה אבל מעניין ומרתק ולמרות אורכו אין המאמר מכסה אפשרויות נוספת קיימות. אציין שצלחתי את המאמר למרות אורכו בגלל העובדה שחיי מתנהלים בדיוק כך ומכאן ההזדהות. תודה :)