כותרות TheMarker >
    ';

    זכרונות מאז ומעכשיו ?

    מה שהגוף זוכר , מה שהנשמה לא שוכחת , מה שהלב...

    0

    בית ירוק?

    0 תגובות   יום שלישי, 26/4/16, 20:08

     

     

    בזמן האחרון גוברת המודעות  "לעולם ירוק" .

    אנשים קיבלו פרסים בין לאומיים על  התייחסות לשלום כדור הארץ,

    וקמו הרבה ארגונים ירוקים המטפלים בנושא ובמיוחד מקדמים את הרעיון

    של שימור ושימוש חוזרבמוצרים.

    כמו כן ממליצים, מעריכים ומקדשים צניעות והסתפקות בפחות.

    יש ,כמובן, גם זרמים אחרים בציבור שחושבים שזו אינה התמונה בשלמותה

    ויש דווקא חשיבות לצריכה מוגברת שמעודדת ובונה

     מקומות עבודה ומניעה את גלגלי הכלכלה.

    ואני עומדת לי באמצע ולבי ושכלי גם עם אלה וגם עם אלה.

    אבל ... אני מתחברת לסבתא  שלי  ז"ל ,החכמה,           

    כל פעם שהציעו לה לפנות למוצרים ישנים, אמרה באידיש : -

    ,"אולט בין איך אלעין" כלומר-זקנה אני בעצמי, על כן " הבו לי מוצרים חדשים "


    ולבי לבי  גם עם הילדה ואפילו עם הנערה שהייתי בזמנו :

    עולה חדשה, בבית שהפרנסה בו לא מצויה בשפע (,בלשון המעטה.)

    למרות ההשקעה הרבה של אמא  לארגן ולתפור לי, בהיותי הבת הבכורה,

     שמלות ופריטי לבוש "מן הגורן ומן היקב "

    ולמרות טריקים ומשחקים של השאלות והחלפות עם חברות ,

    עדיין הרבה מאד פעמים, נעלתי נעלים ולבשתי בגדים "אלטע זאכען "יד שניה.

     קראנו לזה "בגדים מאמריקה" .

    בזמנו קיבלתי את זה כמובן מאליו,אבל היום בבגרותי,

    יש  לי דקירה קלה בלב ורתיעה מ "שמאטעס ".

       על כן, כל כך מפליא ומעורר שאלות, העומס שנוצר בחיי

    ממוצרים ישנים ובלתי נחוצים. הבית עמוס ב" שמונצעס " ו" שמאטעס "

    שאין בי כוחות, לא פיזיים, ובמיוחד רגשיים, לקום ולזרוק הכל.

    כל  "הבוידמים" בבית, עמוסים חלקי רהוט ,אביזרים  ספרים ומסמכים ישנים,

    שאולי עוד נצטרך להם. ועוד המון דברים ישנים שאני פשוט לא מזהה.

    מה זה? של מי זה? מה זה עושה בבית שלנו ולמה?


    ובנוסף  - מגרות מלאות ניירות ומזכרות וקישוטים מכוערים שאף אחד לא צריך.

    כבר  זרקתי הרבה, כבר הבטחתי לעצמי "להוריד יד מהלב"

    להשליך לנקות ולפנות ובטח שלא להוסיף עוד  "חטאים ".

                היום אני שואלת  את עצמי, בחצי - כעס וחצי צחוק 

    "מדוע ולמה לכל הרוחות ,קניתי לפני שנים בשוויץ, פעמון של פרה?"


    כך ברבות הימים הערמות תפחו וככל שקניתי ובניתי עוד ארונות,

    גם הם התמלאו.

     ומה עם כל הספרים הישנים והחדשים?

    הרי לא יעלה על הדעת "לזרוק " ספרים(צריך אולי, גניזה? ).

    ומה עם עיקר העיקרים? ארון הבגדים?

    כמה פעמים החלטתי לזרוק ,למסור ולהיפרד?

    הכנתי שקית גדולה כדי למלא אותה בבגדים למסירה,

    אך בסופו של דבר השקית נשארה די ריקה!

    כך שנה אחר שנה—"הבלון תופח".


    מה עושים? היכן הגבול בין שימור והתחדשות?              

                   היכן הגבולות?

                    האם הם ירוקים או בכלל צבעוניים?

                       מי יודע?                           

       

    אפריל  2016    רחל  ורדי

     


    ''


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      רחל ורדי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין