כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    ועידת פיסגה של 2 מלכות

    0 תגובות   יום רביעי, 27/4/16, 20:37

    עליס בליטנטל

    ''

    ועידת פיסגה של 2 מלכות

     

    תיאטרון הבימה מצוי כעת בנקודת מיפנה. לאחר שנים של הפסדים וכשלונות כספיים, ולאחר החלפת המנהל האמנותי על כל הישגיו האמנותיים שתחל באוגוסט, ניכר בתיאטרון הלאומי שהוא חוזר לשיאו.

     

    הסיבה לכתיבת המאמר הזה, שאינו ביקורת על הצגה כלשהיא, היא הסבת תשומת הלב לשינוי המתרחש בעולם התיאטרון, שמידת השפעתו על תרבות התיאטרון בארץ תוכח בעתיד. והטריגר לכתיבה היא הצגת הקומדיה "מה עושים עם ג'ני", שאת הביקורת עליה נעלה בהמשך.

     

    לאחר ארבעים שנים בהן ליא קניג, אגדה חיה, שהיתה והינה מלכת התיאטרון הישראלי ללא עוררין, (כל אותן השנים בתיאטרון "הבימה"), היא ניצבת במלוא תפארתה וכשרונה שהשמים הם הגבול עבורו, מול שחקנית המשחקת את בתה בהצגה, מאיה מעוז,ושהרקורד שלה משובץ בשלל תפקידים קלאסיים, דרמטיים וקומיים בכל התיאטרונים הרפרטוארים;   ומהמיפגש ההיסטורי הזה מסתמן, שכמו משמיים זימנו את שתי ענקיות הבמה כדי להראות לנו את תמונת העתיד: מי עשויה להיכנס לנעליה הגדולות של ליא, כשזו תחליט לנוח מעבודת הקודש שלה. אם כי, כמו הדמות במחזה הזה, קשה להאמין שהיא תעשה זאת מרצונה.

     

    ליא קניג כבשה את לב כולם בתפקידה כ"אמא קוראז'”, בהפקת הבימה בשנות השבעים, תפקיד שאף אחת לא יכלה לעשות מה שהיא עשתה בו, בכל שאר ההפקות שהיו לאחריה. קולה כשהיא שרה את שירי קורט וייל וברטולד ברכט עדיין מהדהד בזכרון הקולקטיבי. לא היתה עוד אמא קוראז' כמוה מאז ומעולם. כך גם כששיחקה את רוזה, הזונה בדימוס שגידלה ילד ערבי ב"כל החיים לפניו", וכך כששברה את הלב כ"מירל'ה אפרת", וב"סוניה מושקט" - מעט מבין ההצלחות הענקיות שלא תישכחנה. את יכולתה הקומית הוכיחה כשהיא מסובבת על אצבעה הקטנה את הצופים בשלל הצגות כמו "מדריך לתייר בוורשה", "מועדון האלמנות העליזות" ועוד ועוד.

     

    מול טייגרית כזו – קשה להתעמת. ובכל זאת, מאיה מעוז עושה זאת, עדיין צעירה אך עם רקע של משחק בתפקידים ראשיים בתיאטרון חיפה כמו ב"אותלו" כ"דסדמונה", כשחקנית קומית בלהקת השחקנים היהודים ב"להיות או לא להיות", ובתיאטרון הספריה כרעיתו של דניאל ברנבוים חולת מחלת ניוון השרירים, ז'קלין דו פרה, בהצגת "דואט לאחת". אך את עיני היא לכדה ממש כשרק הנצה, בתום לימודיה בבית צבי, כשיחקה את הדודה המבוגרת, זו שאימצה את הילדה הג'ינג'ית בהצגה "האסופית" – בו הדגימה עד כמה גילה הצעיר לא עומד לה למכשול כשהיא משחקת מבוגרת, כל זאת, הודות ליכולות המופלאות שלה, להכנס לכל תפקיד בכל גיל, ולהרשים ולחדור ללב כל צופה במשחקה המופלא.

     

    וכעת, כששתי גראנד דאמות כאלו מתעמתות כאם ובתה בהצגה "מה עושים עם ג'ני", נפרשת תמונת העתיד חיה לנגד עיני הצופים: המלכה כיום מול המלכה שתהיה בעתיד, ולא תבייש את הפירמה. היכולות הדרמטיות המצויות בדמן של השתיים נמזגות לתוך הקומדיה הבלתי פוסקת, ומאירות את עיני הקהל לגרעין האמיתי של מה שהוא זוכה לראות.

     

    ומכיוון שהרעיון בבסיס ההצגה הוא העימות בין הקשישה שמסרבת לקבל את גזר דין הגיל, ולא שועה לרצונות ודאגות בנותיה, ושמה פס על המילה "מוות" כמו אינו קיים כאופציה עבורה , הרי על רקע העימות בין דאגת הבת לאמה שמגיעה לטונים כמעט היסטריים, מתאפשרת החצנת כוחן המופלא של שתי אלו, הממחיש את המושג "וועידת פיסגה של שתי גראנד דאמות". ממש מלכות, בעבר ובהווה ובעתיד.

    בצילום של ז'ראר אלון נראות ליא קניג ומאיה מעוז.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל