בעולם הקשה הזה. כלל מספר אחת - לא סומכים על מי שהוא לא מהמשפחה. אפילו אהבה לפעמים היא אינטרסנטית. 

כלל מספר שתיים - אני, אני ואני. לפעמים לא אפשרי להיות עדיני נפש. זה כמו שיש לך עכברים בבית ואתה טבעוני, לא הורג חיות. 

יש עוד כלל - תמיד לחוס על המסכן ולרמוס את הבהמות. חייבים לפעמים לעמוד על שלך ולא לוותר. זה לא תמיד נעים אבל זה תמיד כדאי. בסוף

=====================

אני כבר לא סופר את הכללים אבל לא משנה - מביבי, תשובה, נוחי ולבייב, כולם לוקחים ולא נותנים כלום. בסוף? אתה זה שידאג לך. 

אח שלי: לפני שאתה מחזיר חובות תדאג שיהיה לך כסף בכיס קודם 

זה אומר: כן, יש חוב נניח של 300 שקל לחברת החשמל, או מים או ארנונה. לא לשלם לפני שקונים אוכל 

מניסיון, אפשר לדחות הכל בשבועיים. שבועיים אחרי שהחשבונות מגיעים 

=====================

ללמוד להגיד את האמת - אחרי הדחיה, פשוט להגיד את האמת: 

"אין לי כרגע מאמי, אפשר לחכות עוד שבוע?" 

בסוף יש אנשים בצד השני 

==================

חייב לציין מספר דברים 

אני היום ממש לא נמצא שם, הייתי פעם, לפני שנים, הומלס על הים ולא נכנעתי לכלום.

הייתי במינוס מאה אלף שקל ולא נכנעתי לכלום 

קמתי מעפר בשביל לנקום 

לא הכל סקס - קמתי ונקמתי. דאגתי שהאנשים הרעים יבינו שלא תמיד משתלם להיות רעים 

המלכודת של העכברים לא עבדה? - תפסתי בידיים 

------------------------------------

היפה זה שלא ויתרתי - הסברתי, התרעתי, איימתי

בסוף הוזמנתי למימונה של השכן ביום שבת. הבינו - הם הבאים בתור אם הם לא יהיו נחמדים אלי. 

אהבה. 

סתם, זה לא מעניין 

:-)

===============

היום הכל הרבה יותר טוב. למדתי לעמוד על שלי ולהיות נחמד. עדיין