להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1003 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3018 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2479 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1340 צפיות
פוסטים אחרונים
ערך החיים
לפני חודשים אחדים עברתי ניתוח ברגלי השמאלית. הליך כירורגי שנועד לשפר במידת מה את הליכתי כמו גם להקל על כאב ממנו סבלתי תקופה לא מבוטלת.
מס' שעות לפני הניתוח הוכנס לחדרי חייל צעיר אשר איבד את השליטה על האופנוע שעליו רכב. עוצמת הנפילה גרמה לו לחבלות שטחיות בחלקי גופו והערכות הרופאים הצביעו על עובדה ברורה שהיה לו מזל רב שכן אם היה נפגע בגזע המוח, סביר להניח שהוא היה סובל משיתוק בפלג גופו התחתון.
רק כאשר הנך מגיע למקומות כמחלקה אורטופדית בבית החולים, אתה מתחיל להבין עד כמה מזערי המרחק בין חולי לבריאות, בין תלות לעצמאות. במהלך ימי החלמתי יצא לי לחשוב על הקלות הבלתי נסבלת שבה נפצעים ונהרגים אנשים. לצערנו בכל יום ישנו מבזק חדשות המכיל ידיעות מזעזעות על קטטה בין נערים שנסתיימה במותו של אחד מהם, על אונס נערה תמימה שביקשה להגיע לביתה ועלתה על טרמפ אותו לא תשכח לעולם, על זיהוי מוטעה של דמות פלילית ואשר הוביל לרציחתו של רופא בכיר, ועל עוד ידיעות מזעזעות, ביניהם על זוג אוהבים שטיילו עם כלבם בטיילת בחיפה, טיול מול שקיעה בו נרצח הבעל לאחר שכלבו התרועע עם כלב אחר. בעליו שלף סכין ודקר למוות את בן הזוג לעיני אשתו חסרת האונים. כמה פשוט ככה מזעזע.
אין יום שאיני שומע על הרוגים נוספים שגבה הקטל בכבישים, על אנשי משפחה שנפלו קורבן לנהגים מטורפים שחושבים שאלוהים נתן להם בעלות על כבישי הארץ והפקיד בידם רישיון לזלזל בחיי אדם.
ההליכה היומית שהיוותה חלק מהשיקום שדרש ניתוח כמו זה שעברתי, הפגישה אותי עם מקרים מחרידים אליהם נחשפתי בעודי צועד עם ההליכון לאורכה של המחלקה האורטופדית, רובם הגדול הגיעו לאשפוז כתוצאה מתאונות הדרכים ההולכות וגוברות. עם רדת ערב ולאחר תום שעות ביקור החולים יצא לי לחשוב על מערכת המשפט המקלה להחריד, על הענישה המגוחכת, על עסקאות הטיעון הנרקמות בתוך כותלי בתי המשפט ועל המציאות המזעזעת שתוביל שוב את אותם עברייני תנועה אל מגרש ההרג הביתי שלהם.
לפני מס' חודשים עלה נהג משאית על מכונית פרטית והרג שניים מבני המשפחה (לנהג אגב, 190 עבירות תנועה), לפני שנתייםהתנגש עו"ד מכובד ברכב שעמד כחוק ברמזור אדום ומעך למוות אם ובנה, לפני מס' חודשים חצה נהג מכונית פרטית צומת באור אדום במהירות מטורפת והרג חמישה חברי אגד שהותירו משפחות שלמות אבלות וכואבות. בגופו של הנהג נמצאו כמויות לא מבוטלות של סמים ואלכוהול.
אני שוכב אי שם בבית חולים בצפון הארץ, חושב על אותם מקרים כמו גם רבים אחרים שקצר הדף מלהכיל את כולם, משתהה על המרחק המזערי הזה בין חיים למוות ומבין שכל יום הוא מתנה מדהימה שיש לנצלו עד תום.
הכאב שהולך ומתגבר לקראת חצות מאלץ אותי לקרוא בביישנות יתרה לאחות על מנת שתביא לי כד סטרילי בו אוכל להשתין שהרי ולקום לנוחיות לא בא בחשבון בכלל. העצמאות הזו שנגזלת ממני זמנית מאלצת אותי לקרוא שוב לאותה האחות שתיקח ממני את אותו כד מלא ולאחר צאתה מן החדר אני חושב על אותן הפעמים בהן נסעתי במהירות מופרזת, לא חגרתי חגורה, עליתי על פס לבן, לא עצרתי עצירה מוחלטת ב"עצור" ועוד עבירות תנועה כאלה ואחרות שרק גרמו לי לקוות שיהיו בי האומץ והנחישות לעמוד במלוא חוקי התיאוריה אשר העניקו לי את רישיון הנהיגה לפני שנים לא מעטות.
תובנה :
בפעם הבאה בה הנכם נכנסים לרכבכם שאלו את עצמכם שאלה פשוטה : "כמה שווים חייכם כמו גם חיי קרוביכם ?" סעו כחוק, חגרו חגורת בטיחות ו-וודאו שבני משפחתכם חגורים, שמרו על אדיבות, עקפו בבטיחות, הימנעו מסיכונים מיותרים, נהגו בחכמה משום שהעובדה שאתם צודקים כבר מזמן לא מעניינת את שופטי התחבורה, חכו עוד דקה או שתיים ברמזור או בצומת הקרובה וזכרו כי הכביש אינו מגרש משחקים וכי המרחק בין החיים למוות לעתים יכול להיות דק כחוט השערה.
מודעות אישית מתחילה בראש ובראשונה בכבוד ובאדיבות כלפי הזולת. האמינו לאדם שלפני חודשים תמימים לא יכל ואף התבייש לעשות לבדו פעולה כל כך פשוטה וטריוויאלית - להשתין. |
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דוריני,
.
הצטערתי לשמוע...מקווה שאת חשה טוב יותר.
תני לי לנחש .... הוא קיבל אזהרה ושוחרר לביתו
למרות שיש לו ים של עבירות תנועה ... נכון ?!
מעניין איך היה מגיב השופט לו בתו היתה במקומך
מערכת משפט מזורגגת....באנגליה הוא היה יושב 4 שנים
לפחות + שלילה ל-10 שנים.
שרק נהיה טובים...גם בכביש.
אוהב לא פחות ושולח איחולי החלמה.
טולי,
.
זה מתחיל בנו, באנשים הקטנים...כל אחד לוקח משהו,
מפנים, ובתקווה שגם מיישם. ממש כמו שפאזל הופך
לתמונת מופת עם הזמן....
שרק נמשיך לכתוב על זה, לדבר על זה, לצעוק את זה,
עד שמערכת המשפט תתעשת ותכיר בעונשים המגוחכים
שלה.
אני ואת נשנה את העולם....ננסה לפחות :)
תודה על מילותייך.
אייל יקירי,
ביום חמישי בלילה בדרכי מירושלים הביתה, פגע בי נהג שיכור חזיתית, נפגעתי בראש ובצוואר ואושפזתי עד היום בצהריים בבית חולים,
שניה אחת של אי שפיות שגרמה לכל כך הרבה כאב,
הפוסט שלך נותן כוח,
אוהבת לקרוא אותך, אוהבת אותך
אני בהחלט מסכימה אם כל מילה שכתובה כן
רק חבל שלא מיישמים את זה בשטח :(
בכל מקרה בגלל האופטימיות שלי קבל כוכב לאט לאט אולי נשנה משהו?!?!
"אני ואתה נשנה את העולם..."(בתקווה שיהיו עוד כמה כאלו)
Think pink
היי אורני ד.
ברוכה הבאה אל מילותיי. אני לא רוצה לדמיין בכלל מה עבר עלייך באותם רגעים.
שרק נהיה טובים. באמת. ויותר מכך, רכב - הוא סוג של כלי נשק. אם אתה לא יודע כיצד לנהוג בו - אל תעלה עליו.
תודה על המילים שהנחת כאן.
עצוב מה שכתבת כאן. אני בעצמי איבדתי קרובים בקטל בכבישים, ולצערי אין יום שאני לא עד לאנשים שתופסים בעלות על הכביש.
פשוט מזעזע. זה הכל תלוי בחקיקה, ענישה, ואכיפה. וכאשר הענישה תהיה חמורה, כך גם תשתנה כאן תרבות הנהיגה.
תודה על מילותייך.
"לפני מס' חודשים עלה נהג משאית על מכונית פרטית והרג שניים מבני המשפחה (לנהג אגב, 190 עבירות תנועה), "
הייתי עדה לתאונה ההיא...
המראה, כמו שאומרים בקלישאות הכי נכונות - לעולם לא יימחה מזכרוני.
מאז, גם בנהיגה האחרונה לאילת, לא עברתי על המהירות המותרת. לא עוקפת ...
אפילו לא ממש מבינה, איך היה קודם.
במהלך השנים איבדתי אנשים שונים קרובים יותר ופחות בתאונות דרכים.
אפילו שלא באשמתי נפגעתי לפני חצי שנה קל בתאונה שעד היום אני חשה אותה על צווארי.
תודה על העלת הנושא החושב !
אין לך במה להתבייש, במציאות היום יומים כשלנו, השטויות האלה מאפשרות לנו לשמור על שפיות.
שבת מבורכת,
אייל.
המון תודה יקירה.
סופ"ש פורה,
יולי.
כוכב,
תודה
יולי , זה שם הכינוי שלך ?
היי לך
הצלחת לרגש אותי ולרתק אותי לכתוב.
מכיוון שעבודתי מחייבת אותי להיות בכבישים כל היום
אני לוקחת את התובנה שלך איתי לדרך ומודה לך על כך.
מעתה אנהג בזהירות רבה יותר בזכותך.
עלה והצלח יש לך יכולות מדהימות
מילים כדורבנות.
תודה על מי שאת יקירה.
סופ"ש נעים,
יולי.
יפה כתבת,
הבעיה היא שאנו לא מעריכים את מה שיש לנו עד שאנו מאבדים אותו, או חלק ממנו.
החוכמה היא לדעת לשמוע תמיד על מה שיש, להעריך מה שיש מבלי שייגרם לו נזק כלשהו לפני כן.
מי שיודע לעשות זאת היטב, בכל ההיבטים. צפויים לו חיים מלאים, מאושרים ואיכותיים.
תודה יקירה.
לפני שעות ספורות שבתי מירושלים. הרצאה מול מנהלי המוסד לביטוח לאומי. ספרתי אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמי.....עד שבשלב מסוים הפסקתי לספור את המטוסים שעקפו אותי ולא בשמיים. כמה שלא ידברו על זה, כמה שלא יכתבו על זה, כמה שלא יזעקו את זה, כנראה שמוסר הנהיגה כאן יישאר כמו שהוא, עד אשר מערכת המשפט והענישה המחורבנת שלנו - תעבור בעצמה קורס נהיגה מונעת.
אייל.
הפעם הראשונה שהבנתי כמה שבירים החיים, היתה בביקור במכון הפתולוגי באבו-כביר, במסגרת הלימודים.
שני ילדים מתאונת דרכים, הפנים לא נפגעו, נראים ישנים בשלווה מלאכית, ורק הגוף מרוטש לחלוטין. עוד לא ראו כלום, וכבר הזדכו על הציוד.
אנשים לא מבינים כמה זה כל כך בקלות יכול להיעלם. לא רק תאונות. הכל.
כתבת נכון.