כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר איתמר כוכבי

    0

    חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים

    0 תגובות   יום שלישי, 3/5/16, 15:16

     ''

     

     

     

    ''v

    חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים

     

    ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

    הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

    מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

    מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

    אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

     

    שיעורי מבוא

    חוקים קוגנטיים

     

    חוק קוגנטי הינו חוק אשר לא ניתן להתנות עליו, שכן החוק הינו בעל אופי כופה. החוק הקוגנטי, אינו מאפשר לאדם ויתור על זכות המוענקת לו מאחר ואין תוקף לוויתור. בחוקים קוגנטיים, חתימת האדם והסכמתו בטלה ומבוטלת מאחר והחוק הינו כופה. כך, לדוגמא: אדם אינו יכול להסכים שיבצעו כלפיו עבירה פלילית. כל הפרה של הוראה במשפט הציבורי כמו, למשל, בסדר הדין הפלילי, תגרור סנקציה עונשית. (כתב אישום יוגש: מדינת ישראל הינה המאשימה ומבצע העבירה הפלילית הינו הנאשם).

    חוקי המגן בדיני העבודה הינם חוקים קוגנטיים אשר מטרתם להגן על זכויות העובד הן מפני המעסיק והן מפני ויתור העובד עצמו על זכויותיו הבסיסיות. מכאן עולה כי לעובד לא קיימת הזכות לוותר, על הזכויות המוקנות לו מתוקף חוקי המגן, ועל מעביד מוטלת החובה החוקית להעניק לעובד תנאי עבודה מינימליים מסוימים אשר נקבעו בחוקי המגן. החוזה האישי ואף ההסכם הקיבוצי, אינם מתירים או מאפשרים לעובד לוותר על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקי המגן. הסכם אישי והסכם קיבוצי, יכולים להוסיף ולשפר את תנאי העובד, אך אינם יכולים לגרוע או להרע מחוקי המגן אשר הוענקו לעובד. ההיגיון וההבנה של חוקי המגן הינם, שיחסי עובד-מעביד אינם שוויוניים שכן, המעביד הינו גוף חזק ובעל אמצעים מול העובד, ויש צורך להגן על העובד מפני עמדת מיקוח חלשה כאשר הוא נמצא מול המעביד. משכך, רווחת התפיסה כי במרבית המקרים, הסכמתו של העובד לעניין גריעה מזכויותיו על פי חוק, אינה הסכמה או ויתור של ממש אלא חשש למקום פרנסתו, תוך הפעלת לחץ וכפייה מצד המעביד. המסקנה העולה היא, שבחוקי המגן שהינם קוגנטיים, לחתימת העובד על ויתור כלשהו, אין תוקף, וחתימה זו בטלה ומבוטלת שכן החוק הינו בעל אופי כופה.

    עמדה על כך כב' השופטת דוידוב-מוטולה בפסק הדין ע"ע 110/10 רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח, כדלקמן: 

    "ההנחה הבסיסית של משפט העבודה היא כי אין להתנות על קיומם של יחסי עובד – מעביד, כמו גם על חלותם של חוקי המגן. הדבר נובע מנקודת מוצא כי העובד מצוי – במרבית המקרים – בעמדת מיקוח חלשה משל המעסיק, ולכן אין ליתן תוקף לוויתורו על זכויות בסיסיות. לכך מתווספת ההכרה כי כוח העבודה אינו "מצרך" ולכן נדרשת התערבות המחוקק לצורך הנחלת ערכים סוציאליים בסיסיים שהחברה בחרה להגן עליהם."

    בישראל, החוקים הקוגנטיים מוסדרים במספר חוקים: במשפט הציבורי – דיני עונשין וסדר דין פלילי, במשפט העבודה - חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק שכר מינימום, חוק פיצויי פיטורים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד.

    חוקים דיספוזיטיביים

    חוק דיספוזיטיבי הינו חוק אשר ניתן להתנות עליו שכן, החוק הינו בעל אופי מרשה. החוק הדיספוזיטיבי הינו הנחיה שאינה כופה, כלומר ניתן להסכים לוותר עליה. בחוק דיספוזיטיבי המעביד יכול ליצור הסכם בינו לבין עובדו השכיר המסכים כי העובד לא יקבל הטבה כזו או אחרת. היות החוק דיספוזיטיבי, מאפשר שינוי בהסכמה הדדית של הצדדים המעורבים. כך למשל, בחוק שהוא דיספוזיטיבי יהיה רשום: אלא אם כן נקבע אחרת וכד´. אם אדם חותם מרצונו ומוותר על הזכות, חתימה זו, הינה בעלת תוקף. המסקנה העולה היא, שחוק דיספוזיטיבי הינו חוק גמיש, המאפשר לצדדים לסטות ממנו לפי רצונם (בניגוד מוחלט לחוק קוגנטי).

    בישראל, החוקים הדיספוזיטיביים מוסדרים במספר חוקים, אשר העיקריים שבהם הינם: דיני חוזים, דיני נזיקין. כך, למשל, בדיני חוזים – חוק המכר הינו חוק דיספוזיטיבי החל על רוב סוגי העסקאות המאפשרות שינוי, וויתור בהסכמה.

     

     

    הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

     

    הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

    במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

    מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

       e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      איתמרכוכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין