בתביעות לפיצויים בשל נזקי גוף עקב תאונה (תאונת דרכים, תאונת עבודה, נפילה ברחוב ועוד), קיימת חשיבות עצומה למסמכים הרפואיים. לאחר הפגיעה בתאונה מקבל הנפגע טיפול- לעתים הטיפול הראשוני יינתן על ידי צוות אמבולנס, לעתים הנפגע יפנה באופן עצמאי לבדיקה וטיפול בבית חולים או בקופת חולים. המידע שימסור הנפגע לגורמי המטפלים בו מיד לאחר התאונה הינו בעל חשיבות רבה: נסיבות הפגיעה, סוג הפגיעה, אילו איברים נפגעו.

המסמכים הרפואיים נערכים על ידי הגורמים המטפלים בנפגע לאחר התאונה. הגורמים המטפלים מודעים לחשיבותו של התיעוד הרפואי ובדרך כלל מקפידים לרשום את הנאמר להם, אך לא תמיד נרשמות העובדות החשובות מבחינה משפטית, והנפגע הוא זה אשר חייב להקפיד, כי הרישום ישקף את המציאות.

העיקרון המנחה הוא- מה שלא כתוב- לא קיים!

כאשר אדם נפגע בתאונה, ונגרמות לו פגיעות במספר איברים, קיימת נטייה להתרכז בפגיעות הדחופות ביותר או המציקות ביותר, ולהזניח את ההתייחסות לפגיעות שנדמה כי הן שוליות יותר. אלא שלעתים מתברר בחלוף הזמן, כי הפגיעות הדחופות או המציקות יותר טופלו ונרפאו, ואילו הפגיעות שהוזנחו בהיותן פחות דחופות- הפכו לפתע לנושא המרכזי, המעיב על בריאותו של הנפגע. כך למשל, אדם נפגע בתאונה ונגרמו לו שברים ברגל וביד, וכן נחבל בכתף. השברים ביד וברגל טופלו, והנפגע לא הקפיד להתלונן על הפגיעה בכתף. אמנם זו הציקה לו, אך הוא התמקד בטיפול בשברים. את הכאבים בכתף סבל בשקט... כעבור מספר חודשים, משהחלימו הפגיעות ביד וברגל, מבין הנפגע שהפגיעה בכתף היא זו שכעת מציקה לו יותר מכל. רק אז הוא טורח לגשת לרופא ולהתלונן על כאבים ועל הגבלות בתנועות הכתף. יחלפו עוד מספר חודשים עד לביצוע בדיקות ההדמיה, בהן יאובחן לעתים נזק משמעותי כגון קרע בגיד. כאשר הנפגע יתבע פיצויים בשל נזקי גוף עקב אותה תאונה, עלולה חברת הביטוח להכחיש כל קשר סיבתי בין הפגיעה בכתף ובין התאונה, משום שלא נרשמו תלונות על כאבים בכתף כבר בסמוך לאחר התאונה! גם המומחים שיבדקו את הנפגע, כדי לקבוע את דרגת נכותו עקב התאונה, לא בהכרח יקשרו בין הממצאים בכתף ובין התאונה, באם לא יימצא תיעוד רפואי על תלונות של הנפגע על פגיעה בכתף בסמוך לאחר התאונה.

אנשים רבים נמנעים מלגשת אל הרופא ולהתלונן על כאבים או בעיות רפואיות (או בעיות נפשיות) אחרות, ועושים כן רק בשלב מאוחר מאד. העדר רישום בתיק הרפואי עלול לשמש נגדם, משום שלא יוכלו בעת הצורך להוכיח, כי סבלו מבעיה רפואית כבר זמן רב קודם לפנייתם הראשונה אל הרופא.

גם פניה בתלונה אל הרופא, שבעקבותיה אין המשכיות של טיפול רפואי ואין תלונות חוזרות- עלולה להיחשב כאירוע חד פעמי, שאין מאחוריו בעיה מתמשכת.

נפגעים רבים טוענים, כי לא פנו אל הרופא מפני שלא היה להם זמן לכך, לא נעים להם לחזור ולהתלונן, או משום שנאמר להם כי אין מה לעשות... כל הנימוקים האלה לא יסייעו להם, כאשר המחסור במסמכים ובהם תיעוד קיומה של בעיה רפואית, ישמש נגדם ויפגע בסיכוייהם למצות את זכויותיהם.

מי שנפגע בתאונה- חייב להקפיד ולהתלונן על כל פגיעה, כאב, הגבלה או אי נעימות. בהעדר תיעוד רפואי מלא- לא יוכלו הרופאים לספק טיפול רפואי מלא, ובעת הצורך- לא יוכל הנפגע למצות את זכויותיו בעקבות פגיעה בתאונה.

גם תיאור נסיבות הפגיעה במסמכים הרפואיים הוא בעל חשיבות עצומה. לא פעם נתקלתי במקרים בהם לקוח מספר לי כי נפגע בתאונה, ואילו במסמכים הרפואיים הרישום שונה: אדם הרים חפץ כבד בעבודה וחש כאב חד בגבו. כשהגיע לקופת חולים, התלונן על כאב גב, ולא טרח לציין שמדובר באירוע שאירע תוך הרמת חפץ כבד בעבודה...מכאן ועד להכחשת התאונה על ידי חברת הביטוח- הדרך קצרה.

אישה מעדה בבור במדרכה ונפגעה. הרופאה בקופת חולים כתבה: "נפלה במדרגה"... שינוי באות אחת עלול לגרום לדחיית תביעתה של הנפגעת, משום שבתיק הרפואי נרשמה לכאורה גירסה שונה מגירסתה באשר לנסיבות הפגיעה!

לעתים אין הרופא מקפיד על רישום תיאור התאונה כפי שנמסר לו על ידי הנפגע, ולעתים זהו הנפגע שאינו מקפיד לציין מה היו נסיבות הפגיעה. בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לתיאור התאונה במסמכים הרפואיים, בפרט כשמדובר במסמכי הטיפול הראשונים, ולכן חייב כל נפגע להקפיד על מסירת הפרטים לגורמים המטפלים, לא רק באשר למהות הפגיעה אלא גם באשר לסיבת הפגיעה, ולוודא כי אמנם דבריו נרשמו בצורה נכונה.

לא אחת, חלה טעות ברישום תאריך התאונה במסמכים הרפואיים. במקרה כזה, רישום תאריך שגוי עלול לגרום לדחיית תביעתו של הנפגע! כאשר טוען אדם כי נפגע בתאונה בתאריך מסויים, ובתיק הרפואי נרשם כי נפגע בתאריך מוקדם יותר או מאוחר יותר, עלול הנתבע לטעון מאוחר יותר, כי לכאורה הנפגע היה מעורב במספר תאונות שונות בתאריכים סמוכים, או לחילופין כי ריבוי הגירסאות בנוגע לתאריך התאונה, פוגע במהימנות טענת הנפגע כי בכלל אירעה תאונה.

לסיכום: לאחר פגיעה בתאונה יש להקפיד למסור לצוות הרפואי את כל המידע הנוגע לנסיבות התאונה, לפרט את כל הפגיעות, גם אלה שנדמה כי הן פחות חשובות, להקפיד על רישום נכון של תאריך התאונה ונסיבותיה, להקפיד כי כל התלונות יירשמו בתיק הרפואי, ולהמשיך להתלונן על כל בעיה רפואית שהופיעה עקב התאונה, גם אם נטען על ידי הרופא כי "אין מה לעשות" בנוגע אליה.