כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    שירה

    0 תגובות   יום שישי , 6/5/16, 11:02

    הוא הלך, היא שואלת. כן. אני אומרת. והוא לא חוזר יותר, לא. אני אומרת, לא חוזר. אני מביטה בה והעיניים שלה הם ים. והם צדפים. והם מרחבים של שקט. והם חול של חוף עוד בטרם השמש הספיקה לצרוב את גרגיריו. שירה אני קוראת לה, שירה. והיא מתקרבת לאט לאט אלי, שולחת בהיסוס את ידה הקטנה לאחוז בידי. אני מביטה בה ומבטה רחוק מימני, רחוק מכאן. היא שם, חיה בתוך אלבום תמונות שצבעיו החלו כבר לדהות מזמן. אנחנו צועדות בשקט לעבר הספסל שצופה לים. מתישבות. גופה הילדי הרך והחם מתקרב אלי. וכמו המגע מחזיר את שתינו לכאן. זה ניגמר אני אומרת. ולא יחזור יותר, לעולם. עיניה הגדולות מסתכלות בי צורבות קלות את פני, התום היופי והטוהר נארגו לתוך חייה, והיא כולה צלקת והיא כולה אור. מלאך שומר על שירה והיא כולה שריפה והיא כולה יופי. ואני רוצה להגיד לה, אני חזקה עכשיו אבל המילה הזו,כמה טומאה יש בה שהיא נשלפת מתוך תמונות חיי. ואני רוצה להגיד לה, לעולם לא...ואת מוגנת... אבל הגרון חנוק ואף הד צליל של מילה אינו מצליח להבליח את דרכו החוצה.  ואני מביטה בה שוב והיא בי והעיניים מספרות סיפור שאף מילה לעולם לא תוכל להתחרות בו.

     

    ורק השיר הזה חוזר ומתנגן חוזר ומתנגן ואני שומעת אותו כאילו נישא אלי מעל גלי הרוח...

     

    דברי עכשיו ילדה אני שומעת, 
    כל העולם מקשיב למלמולך. 
    דברי, מלאך שלי, אני יודעת 
    שלא תמיד הקשיבו לקולך. 

    תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך. 
    סיכת פרפר קשורה בשערך. 
    תהיי קטנה מאומה לא יברח לך. 
    אני אהיה גדולה גם בשבילך. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין