כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      15/5/16 18:34:

    נדמה לי שבתיכון מתמקדים באמת שלנו. נדמה לי שמה שיפה בתרומה הרומית לסיפור מצדה הוא שהאמת שלנו לא יכולה הייתה להתקיים ללא היכולת הטכנולוגית של מי שאנו לומדים לשנוא אותו (למען אותה אמת). 

     

    צטט: philia 2016-05-12 21:16:42

    בתיכון לומדים הרבה דברים. לפני הרומאים היו היוונים. כתבת על מים. תאליס כבר אמר שמים הם הכל. ומלחמה. במלחמה תעשה לך תחבולות. כל אחד מאיתנו מכיר. אידע זה כח אחדות גם. נראה לי לפחות, אכזריות בצורה כזו או אחרת קיימת בכל עת ואצל כולם,

      15/5/16 18:27:

    כן גם אני זוכר את הדרך שבה רומי מוצגת בתרבות שלנו מלכות הרשע. לכן קיבלתי שוק תרבותי כאשר קראתי על השלום הרומאי - שנחשב לא רק כאחת התקופות המשגשגות בהיסטוריה האנושית אלא גם כאחת התקופות השלוות.

     

    לגבי השגשוג הקדמה הטכנולוגית - נראה לי שאין ספק וגם המקורות שלנו תומכים בכך.

     

    לגבי השקט (היחסי) זה כמובן שאלה של איך מודדים (לדוגמה בתקופתנו אנו נחרדים מהאלימות של דעאש שגבתה את חייהם של עשרות אלפי איש, אבל שווי נפש לאלימות של ארה"ב שהביאה למותם של כמיליון איש בעירק). לכן נדמה לי שלמרות האי שקט בארץ - מספר המרידות - וכמובן כמות הקרבנות הגבוהה בארצנו (את מרד בר כוכבא מסמנים במספר המיתולוגי 600,000), ברחבי האימפריה היה שלום יחסי, גם משום שנמנעו מלחמות בית מדינות שכנות - דבר שהיה מאוד שכיח, וגם מהפחד מהרומים. 

     

    צטט: נועה עדן 2016-05-12 21:04:00

    ממה שאני זוכרת מהתיכון, רומי נקראה המלכות הרשעה - כי היא רצחה המון אנשים, כי היא המציאה עונשים נוראים כמו צליבה, כי הם נהנו מאכזריות כמו במשחקי הגלדיאטורים. איך בדיוק הם הפכו למביאי שגשוג קדמה ושלום?
      12/5/16 21:16:

    בתיכון לומדים הרבה דברים. לפני הרומאים היו היוונים. כתבת על מים. תאליס כבר אמר שמים הם הכל. ומלחמה. במלחמה תעשה לך תחבולות. כל אחד מאיתנו מכיר. אידע זה כח אחדות גם. נראה לי לפחות, אכזריות בצורה כזו או אחרת קיימת בכל עת ואצל כולם,

      12/5/16 21:04:
    ממה שאני זוכרת מהתיכון, רומי נקראה המלכות הרשעה - כי היא רצחה המון אנשים, כי היא המציאה עונשים נוראים כמו צליבה, כי הם נהנו מאכזריות כמו במשחקי הגלדיאטורים. איך בדיוק הם הפכו למביאי שגשוג קדמה ושלום?

    על החירות - מצדה פרק ב

    4 תגובות   יום שישי , 6/5/16, 15:49

    עם כל הכבוד לגיבורי מצדה, ההשראה של סיפור ההתאבדות לא יכולה הייתה להתעורר, לולא היא הגיע בסיומו של מרד בענק הרומי. ההערכה נובעת מכך שלוחמי מצדה היו האחרונים שהצליחו להחזיק מעמד כשלוש שנים לאחר נפילת ירושלים. אפס היכולת להחזיק מעמד, לא נבעה רק מעוז רוחם של הלוחמים אלא דווקא מתכונותיו הפלאיות של הצוק המדברי.

     

    כאן המקום לעשות אתנחתא קטנה כדי לשאול שאלה משעשעת. מי המלך היהודי שהפרופיל שלו מתאים לעובדות הבאות: צאצא של גרים, כיהן בחצר של בית המלוכה הקודם, התחתן עם בת לשושלת המלוכה הקודמת, קיים מלחמת אחים כדי להשיג את השלטון, הסתייע באויבי ישראל כדי להשיג את השלטון, הרג את צאצאי בית המלוכה הקודם, הרג את יוצא חלציו? התשובה המפתיעה היא שהשאלות הללו לא מתאימות לפרופיל של מלך אחד, אלא של שני מלכים: דוד, המלך האהוב מכל מלכי ישאל, והורדוס המלך השנוא מכולם. זו כנראה דוגמה מצוינת לכלל שההיסטוריה שייכת למי שכתב אותה. מקטרגיו של הורדוס נוהגים להתכחש ליהדותו, על ידי הבלטת מוצאו האדומי. הטיעון הזו מכיל הומור היסטורי, שכן האדומים גוירו בכפייה על ידי בית חשמונאי. אפשר לטעון שאלוהים הסתיר את פניו באותה תקופה, אבל לפחות באירוניה הוא לא חסך.

     

    להבדיל מדוד, הורדוס לא יזם את מלחמת האזרחים. זו כבר לבלבה לפניו, בין האחים אנטיגונוס, והורקנוס לבית חשמונאי, כאשר כל צד מזמין את הרומאים לעמוד לצידו. על הרקע הזה, ותוך ניצול קשריו במסדרונות רומא, הצליח הורדוס להפוך את הפירמידה, ולהפוך לשליט האזור מטעם הרומאים (במקומו של הורקנוס אדונו). הרעיון שעבד (אדומי) ימלוך העלה את חמתם של גאי העם, והם רדפו את הטוען לכתר החצוף ל... מצדה. בסופו של יום הורדוס הצליח להימלט מהצוק, להזעיק תגבורת ולצור על צריו. כאן נטמן הזרע שיכשיר את ההר לתפקידו בסיפור ההתאבדות ההרואי.

     

    למרות הדמיון בין סיפורו, לסיפור של דוד, בביצועיו הזכיר הורדוס דווקא את שלמה המלך. מדובר במלך נהנתן שהשקיע עמל רב לרפד לעצמו את החיים. מלך שתקופתו נהנתה משלום, שגשוג כלכלי, וסחר עם העולם. מלך שהרבה לבנות, ושהטיל מסים כבדים כדי לממן את מפעלי הבנייה שלו. מלך שחלק ניכר מבנייתו הוקדש לאלילים ו"שיקוצים". מלך שגולת הכותרת של בניינו, הוא בניין בית המקדש (ודמות המקדש שעומדת למולנו עד היום היא מקדשו של הורדוס).

     

    למרות החיבה המשותפת של הורדוס ושלמה לבנייה, יש שוני מהותי בהיקפי הבנייה, כאשר היקפי הבנייה של הורדוס גדולים פי כמה מאלו של שלמה. רשימה הבנייה של הורדוס כוללת בין השאר לצד בית המקדש (שהיה בזמנו המפואר בעולם), גם 7 ארמונות, 9 מבצרים, 2 נמלים, 9 ערים (שחלק מהערים נבנו מהיסוד), לצד מבני ציבור שונים ואמות מים. וכל זאת רק בתחומי ממלכתו של הורדוס, מכיוון שהוא בנה גם במקומות אחרים ברחבי האימפריה הרומית (אשקלון, עכו, דמשק, אנטיוכיה, לאודיקה, צידון ועוד). חלק גדול ממפעלי הבנייה (כמו הנמל בקיסריה, או הרודיון נחשבים לפלאי בנייה והיו מהמתקדמים ביותר בתקופתו). זה המקום להזכיר את ההבדל המהותי בין מלוכת בית דוד, למלוכתו של הורדוס. בית דוד הקים ממלכה יהודית עצמאית וגאה, והורדוס היה שליט בובה של האימפריה הרומית. ההבדל הזה הוא גם הסיבה הראשית, להבדל בין יכולות הבנייה של בין שלמה להורדוס.

     

    אפשר להתווכח האם העמדה הכנועה של הורדוס כלפי רומי, נבעה מכך שלולא הם לא היה לו כל סיכוי לשלוט, או שהוא האמין ב-Pax Romanaבתקופת השגשוג שהביאה קדמה ושלום לרוב חלקי האימפריה. אך גם אם ננקוט קו מקטרג, קשה להתעלם מפרות השגשוג שהרומאים הביאו. שווה להיזכר בנימה המלגלגת של רבי שמעון בר יוחאי למקצת אותם פרות "תקנו שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן בהן את עצמן, גשרים ליטול מהם מכס" (בבלי, מסכת שבת). ובכן ה-Pax Romana הביא לא רק לבניית שווקים אלא לפיתוח המסחר בכל חלקי האימפריה (פיתוח שישראל נהנתה ממנו במיוחד בשל היותה ציר מעבר דרכו זרמו הסחורות), הביא לא רק לבניית גשרים אלא לדרכים עבירות מה שעזר בין היתר לעליה לרגל שהתפתחה עד מאוד בתקופה זו, הביא לא רק למרחצאות אלא גם לבניית אמות מים שעזרו לפתח את החקלאות ברוב חלקי הממלכה, וכמובן תרמו לשלום יחסי בין ישראל לשכנותיה.

     

    השגשוג הכלכלי בימי הורדוס כמעט ולא כרסם באוטונומיה הדתית, משום שהשיטה הרומית הייתה לתת למדינת החסות חופש בענייני פנים. העובדה שלא היתה שליטה רומאית ישירה בארץ המעיטה את החיכוכים הדתיים בינינו לרומאים. מעמדו של בית המקדש (ועמו העלייה לרגל) כמובן עלה בעקבות הבנייה המחודשת של הורדוס. למרות שהורדוס בחש בקדרת מינוי הכהנים, הוא עצמו לא היה כהן (ולא יכול היה להיכנס לתחומי המקדש), דבר שהקטין את מעורבות השלטון בדת (לעומת החשמונאים שהיו גם מלכים וגם כהנים גדולים). ולדעתי החשוב מכל, שבזמנו של הורדוס הייתה אחת מהתקופות החשובות של הסנהדרין בראשות הלל הזקן.

     

    למרות הנתונים המרשימים, גחלי המרידה המשיכו ללחוש. אולי בגלל עול המסים. אולי בגלל היד הקשה (הרצחנית) שהורדוס נקט כלפי מתנגדיו. אולי היחס הרצחני שלו לבית חשמונאי, או הדי המרד המוצלח של החשמונאים באנטיוכוס. ואולי משום שהיהדות לא יכלה לקבל עליה שלטון זר כלשהו, קל וחומר שלטון של עבד אדומי שמתיימר להיות שלטון יהודי. כך או כך בימי הורדוס צמחה מה שמכונה "הפילוסופיה הרביעית" – יהדות שלא מוכנה לקבל עליה כל שלטון בשר ודם זולת שלטונו של המלך שבשמיים. הרצון למרידה כמעט ולא נשא פרות בתקופת שלטונו של הורדוס, והגיע לבשלות רק כ-70 שנה לאחר מותו במה שמכונה המרד הגדול. התקוות הגדולות שהמרד עורר הפכו תוך מספר שנים לחורבן וקינה. המורדים שברחו מירושלים החרבה, חיפשו מקום מקלט ממנו יוכלו להמשיך במרד וגם להציל את נפשותיהם. ובאורח פלא מקומות המקלט של המורדים הם שלושה מבצריו של הורדוס – מכיוור, הרודיון ומצדה. מבצרים שבנייתם התאפשרה גם תודות ל-Pax Romana.

     

    חזרנו למצדה – הצוק האימתני שמבטיח מקלט למי שעלה על פסגתו. מעבר לתנאי השטח, הפסגה מוגנת בזכות חומה, דבר שאינו יוצא מהרגיל. אלא שחומת מצדה בנויה באופן יוצא דופן, דפנות החומה מהווים קיר שלישי לחדרים הצמודים אליה. השיטה הזו חסכונית בזכות העובדה שקיר החומה חוסך תמיד קיר אחד מהחדרים שבנוים לצד החומה. עיקר יתרונה של בנייה זה הוא בצד ההגנתי, בראש ובראשנה היא הופכת את כל אחד מדיירי החדרים לשומר – וכך האנשים בעצם מגוריהם מהווים עיניים, לדעת מה קורה מכל צדדיו של ההר. יתרון נוסף הוא בכך שאם קיר החומה נפרץ, הכוח הפורץ מוצא עצמו תחום בחדר, דבר שמקשה עליו להתפרץ לחלל העיר.

     

    עם כל הכבוד לביצורי העיר, הגאונות ההנדסית נגלית ביכולת לשרוד באותו צוק צחיח. לצורך כך יש כמובן כמות אדירה של מחסנים שאיפשרה לאגור מזון לחודשים ארוכים. הטיפול בבעיית המים היא גולת הכותרת של הבנייה. לצורך כך בנה הורדוס סכרים ואמות מים שניתבו את מי השיטפונות לבורות שנחפרו בצלע ההר. מצלע ההר, המים הועברו על פרידות לבורות, ולמערכת מים ענקית בעיר העליונה. המים אפשרו גם לגדל גידולים חקלאים, והפכו את ההר הצחיח לנווה מדבר. עם כל הכבוד לרוח היהודית הגאה, סיפור גבורת מצדה לא יכול היה להתקיים ללא הפלא ההנדסי שהושג בעזרת שיתוף הפעולה עם האימפריה הרומית השנואה. ובעצם מערכת המים של מצדה מראה שאולי השם לא הסתיר את פניו באותה תקופה, אלה העניק מחסדו למי שמוכן היה לעבוד קשה, ללמוד, ולהתפתח

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין