כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    למה צריך להדר פני זקן? - פרשת קדושים

    0 תגובות   יום שישי , 6/5/16, 16:03

    ­בס"ד

      

    והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה 

    [ויקרא י"ט ל"ב] "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי השם" והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה. שקנה, מה הפשט  שקנה? היינו כמו שכתוב
    [ירמיהו ב' ח'] "וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה גו'." דהיינו מי שתופס במוח הזיכרון וחקוק על לוח ליבו תמיד. התלמיד החכם תפס ועכשיו יש לו את זה בזיכרון. ועכשיו זה חקוק על לוח ליבו. תמיד. כמאמר רז"ל, [מסכת שבת קי"ד א'] "אמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה גו'." שאז מצווה לעמוד בפניו גם לפני מי שאינו עוסק בתורה. הפשט והדרת, שזה מצווה לעמוד בפניו לא רק שהוא לומד אלא, גם שהוא לא לומד. ז"א מי שעושה מצווה, אז אפילו שהוא לא תלמיד חכם, אז זה מצווה לקום בפניו. כי זה מצווה לקום בפני כל מי שעושה מצווה. ופני זקן מפני שקנה חכמה היות שיש לו תורת השם בראשו במוח שלו, אז מצווה לקום בפניו גם מתי שהוא לא לומד תורה. למה? מפני שהקב"ה שוכן עד בקרבו גם כשהוא עוסק במילוי דעלמה. ומאחר שחקוק במוח הזיכרון של נשמתו ועל ליבו. ואורייתא וקודשא בריך הוא כולו חד, אז התורה נמצאת אצלו בראש ובלב, ואז הקב"ה נמצא אצלו. לכן מצווה לקום בפניו. לא קמים בפני התלמיד החכם, קמים בפני הקב"ה שנמצא אצל התלמיד החכם. יש את הלשון שהרבי הרי"צ כותב לאחד החסידים החשובים שאין חולקים חסידים כבוד לחומר. כבוד חולקים לקב"ה. הוא כותב את זה לאחד מגדולי החסידים. ומוסיף שאל תחשוב שזה ניתן לכבודך.

     

    אז גם אם עוסק בצרכי הגוף, הרי התורה שלו היא בבחינת עלמא דאיתכסיא, שבנפשו שמאיר בו ה-יו"ד של שם הוי'.שבנפשו. בגילוי הוא לא חושב תורה, אבל בזיכרון בעלמא דאיתכסיא בנפשו, מאיר בו ביו"ד של שם הוי'.

    וזה לא רק הלכות. בגלל שזיכרון קשור עם חכמה. כמו שכתוב בפרשת קדש לי כל בכור – קדש זה חכמה. זה ה-יו"ד של שם הוי'. ו-יו"ד זה חכמה. כתוב "זיכרון בעינך". זיכרון קשור עם חכמה.

    יובן מזה מה שכתוב בהלכות תלמוד תורה בספרי, שמצווה על כל אחד לדעת את כל התורה שהיא כל תרי"ג המצות ודקדוקיה. מה הטעם? על זה נתן הרבי תקנה של הרמב"ם שכל אחד ידע את כל התורה כולה. ותרי"ג המצוות הם כוחות הנפש של הקב"ה שמתלבשות בהן (כמו שכתוב בפרק ד' בתניא) שיש תרי"ג מצוות ענג תרי"ג כוחות הנפש. ולכן כתוב שמצווה על כל אחד ואחד לדעת את כל התורה. כדי לחזק את העניין של קודשא בריך הוא ואורייתא כולו חד. כמו שכתוב [שיר השירים ד' ז'] "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". כולך דייקא לכן, אם הוא לומד תורה אז צריך שהוא ילמד את כל התורה כי צריך שזה יחדור בכל כוחות הנפש. שזה הפשט תופסי תורה. שזה לא רק במוח, אלא שהוא ממשיך את האור על כל תרי"ג כוחות הנפש שלו.

     

    סוגיה אחת לא מספיק

    ומה אם הוא ילמד רק סוגיה אחת הרי גם א הוא מקיים? תשובה, אז למה יש תרי"ג מצוות? זה כנגד תרי"ג כוחות הנפש. אז ממילא כל העוסק בתורה כאילו קיבל. אם כן, אם אדם עוסק בתרי"ג מצוות זה נחשב לו כאילו קיים את כל התרי"ג מצוות. ז"א שאם הוא עוסק בעניין אחד אז בסדר הוא ממשיך אור אחד. אולם זה אור כללי. נכון שהאור הכללי פועל על כל הפרטים, אבל זה לא מספיק. צריך להמשיך אור ששיך לאותו פרט. לכן צריך לקיים את כל תרי"ג המצות בדיבור שזה תורה. ולכן צריכים ללמוד את כל התורה כולה. כמו שכתוב "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי".

     

    התורה נקראת אדם

    ונקרא אדם. התורה נקראת אדם, ונרמז בתורה [במדבר י"ט י"ד] "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם גו'."  וזאת מצד שתי בחינות:
    א) התורה שלמעלה בטרם ירידתה למטה - נקראת בשם אדם, כמו שכתוב "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", בחינת "אדמה לעליון" - לסובב כל עלמין. וכך היא התורה כפי שהיא למעלה - בדרגה פנימית עליונה שהיא המשכה מבחינת סובב כל עלמין כמבואר בספרי קבלה.
    ב) התורה נותנת חיות במעשה המצוות המעשיות המלובשות בגשמיות שהן מוגדרות בגדרי הזמן והמקום, והתורה נותנת בהן חיות. וזהו - "זאת התורה אדם" - נוטריקון
    א' ד"ם כי הדם הוא הנפש, שנותן חיות במצוות - "אברי דמלכא".  (מקור חב"דפדיה חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות") 

    [שבת ל"א א'] "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב (ישעיהו ל"ג ו') "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת השם הִיא אוֹצָרוֹ": אמונת - זה סדר זרעים [שעל אמונת האדם סומך להפריש מעשרותיו כראוי]; עתיך - זה סדר מועד; חסן - זה סדר נשים [לשון יורשין, ועל ידי אשה נולדו יורשין]; ישועות - זה סדר נזיקין [מושיען: מזהיר לפרוש מהיזק ומתחייב ממון]; חכמת - זה סדר קדשים; ודעת - זה סדר טהרות [דעת עדיף מחכמה]; ואפילו הכי יראת השם היא אוצרו [והא עיקר החשוב בעיניו לאצור ולעשות סגולה לזיכרון];" אז היות שקודשין נקרא חכמה, אז על זה מדובר כאן. על חכמה. וזה הפשט – זקן שקנה חכמה, והדרת פני זקן – זה שקנה חכמה. אז לכל הפחות צריך ללמוד סדר קודשין. ומוסיף הרבי, ומכפר עוונות של אדם.

     

    כולך יפה רעיתי

    הרבי שואל: זה שסדר קודשין נקרא חכמה זה מובן, שזה קשור עם זקן שקנה חכמה. צריך להיות שבמי הזיכרון ומוח הזיכרון זה חכמה. לכן יש מעלה מיוחדת לקנות ולחקוק סדר קודשין במוח הזיכרון שזה חכמה. אבל זה שסדר קודשין מכפר עוונות, מה שייך לכאן? מה זה נוגע למאמר? מסביר הרבי עפ"י הפסוק "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". יש כאן ב' עניינים:

    א. כולך יפה – זה היופי של כל התרי"ג אברים בכוחות שנעשה ע"י קיום תרי"ג מצוות, או ע"י לימוד כל התורה, שזה כל תרי"ג מצות ודקדוקיה. שע"י זה ממשיך אור הוי'. על כל התרי"ג כוחות הנפש בפרטיות. ואז נהיה "רַעְיָתִי" – חיבור של כנסת ישראל עם הקב"ה.

    ב. העניין השני זה "וּמוּם אֵין בָּךְ" זה תנאי שקודם צריך להיות סור מרע. כי אם יש חטא ועוון, אז [ישעיהו נ"ט ב'] "כִּי אִם עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם גו'." ז"א רשעים לא יכול לעבוד את השם לפני שהם עושים תשובה, לשבור את הקליפות, שזה מבדיל בין אביהם שבשמים. ולכן מוסיף הפסוק: "וּמוּם אֵין בָּךְ" ולכאורה הפסוק אומר כולך יפה – אז מובן שמום אין בך. מום זה היפך היופי. אז למה הפסוק צריך להוסיף את זה? מסביר הרבי: ברוחניות העניין יכול להיות כולך יפה – אע"פ יכול להיות בעל מום. מקיים את כל המצות ומקיים כולך יפה – אבל הוא בעל מום שעושה עברות ולכן הפסוק צריך להדגיש את זה. שלא רק כולך יפה – אלא גם אין מום בך.

     

    יתרון סדר קודשין

    אבל, מחמת כולו עוסק בעיתים כמו שכתוב כאן. יכול להיות שיחסר לא רק בכולו יפה שנעשה ע"י לימוד התורה וידיעת התרי"ג מצוות, אלא גם בעניין של מום אין בך. ועל זה העצה שיחקוק סדר קודשין שיש לו את שתי המעלות. גם העניין שכולך יפה שנקרא חכמה. וגם העניין של מום אין בך בגלל שזה מכפר בנפשו של האדם. מה זה כפרה. זה לשון קינוח – מסיר את הלכלוך של החטא, ואז מתבטל העניין של החטא. נשאלת השאלה הרי מסדר קודשין שהוא רק חלק אחד של התורה אי אפשר להגיע לכולך יפה. כי צריך ללמוד את כל התורה. אומר הרבי שכן. סדר קודשין הוא חכמה, זקן שקנה חכמה. ולכן לא מספיק סדר קודשין, קודם תורה שבכתב שזה כולל הכול, אבל בעלמא שבהתגליא, גם צריך שיהיה לא רק בעלמא דאיתכסיא, אלא יש עדיפות של הסדר הזה כי הוא נקרא חכמה. לכן אם הוא זוכר קודשין יש בזה עניין יותר.

     

    בבואה דבבואה

    הרבי מוסיף את הפתגם שהלימוד של והדרת פני זקן מעורר את הקבלה של האור של היחידה שבנשמה בפנימיות. במילא תכנו של המאמר הנ"ל מדובר על היחידה, אם כן

    מה הביאור בזה? ידוע, שהרבי אומר שמצד הגילוי של יחידה למעלה מנפש (מנר"ן נפש, רוח, נשמה) וחיה, שמתגלה יחידה, מתבטל מציאות של הקליפות. מפני שלגבי היחידה אין להם בכלל תפיסת מקום. [גיטין דף ס"ו] "אמר רבי חנינא: לימדני יונתן בני: בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו" (מהו בבואה דבבואה? הרי צל אינו מטיל צל? אפשרות אחת: סביב לצל יש אזור של טשטוש הצל, כי אין לצל גבול חד; איזור זה נקרא בבואה דבבואה) שראה צל של צל. אין להם לעומת זאת ביחידה. וזה המעלה של סדר קודשין שמכפר עוונות של האדם.

     

    שחורה אני

    בסוף המאמר "שחורה אני" (מאמר ארוך מאוד) מוסיף הרבי הרי"צ, בסוף המאמר הוא מסביר שעפ"י זה יובן העניין של והדרת פני זקן. הוא מסביר שיחדה מבטל את המציאות של החטא, כמו סדר קודשין שמכפר עוונות של האדם, אז היחידה גם פועלת אותו עניין. אומר הרבי הרי"צ שבגלל טעם פנימי סוף המאמר הזה נדפס בסוף המאמר "שחורה אני". שם הרבי מסביר מה זה "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ" מפני שיבה תקום זה הולך על קיום מצוות עשה, שמצוות עשה זה באריך, זה סובב (כל עלמין) והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה, אפילו שהוא לא זקן בגשמיות, יש לו שערות שחורות, אבל, הוא קנה חכמה, זה הולך על מצוות לא תעשה. שלבן זה רומז על חסד, מצוות עשה. שערות שחורות זה לא תעשה, קנה חכמה אבל השורש של לא עשה זה חכמה, קנה חכמה. אז מה זה "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ" זה הולך על דברי סופרים, על מלכות. והעניין של מלכות (השערות של מלכות זה אדום - דין) והפירוש בזה הוא שהפשט הוא שהיחידה שזה למעלה מהשתלשלות מאיר בפנימיות בכל הכוחות (תרי"ג) בסדר ההשתלשלות עד המלכות.


    ובא לציון גו­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­אל

     

    דברים בשם אומרם:

    ליקוטי תורה פרשת קדושים, ד''ה "והדרת פני זקן"

    הרב יוסף יצחק אופן שליט"א  
    מקור הציטוטים:  ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין