כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    מילים נכנסות לתוכי כמו גל הבולע את החוף

    40 תגובות   יום ראשון, 8/5/16, 15:29

    יש כותבים שמדברים שפה מצופה קצפת.

    הם מניחים את אור הירח ברכות כמו צופן בלב.

    אני נכנסת לשורשים ולצמרת ומתאהבת -

    אולי כי הפרפרים טווים מוזיקה משדלת

     לפנטזיות ששותות אותי מתוך בשרי.

    אני נבלעת בתוך קורי הטעם וצמאה לך.

    לעיניים המהללות, לנשימה התאומה שלך,

    לאצבעות שלך שהפרידו את רעשי המילים מהעור,

    ולקיחתך אותי בתנופה

     מעבר לשפה

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/6/16 14:44:
      השוטה על הגבעה. שמחה לראותך. אז לפי התכנית בקיץ הזה תרד הרבה שמש שתחליק על גופינו כמו רוח על החול, ותעשה איתנו אהבה. אני אנסה להבין למה הכוונה באנחנו ואני אראה לו את הלב שלי אם יבקש. מעניין מה צופן בחובו הקיץ שלך.

      אני מריח אהבה בסוף האביב.
      מעניין מה יהיה בחום הקיץ?

      קריצה

        20/5/16 17:58:
      עט סופר. הפנטזיות נולדות ובו בזמן אני נולדת. זה פלא פלאים שהקורא יונק את חסדי המילים.תודה לך.
        20/5/16 08:31:
      את אכן מפרידה את רעשי המילים מהעור ולוקחת אותנו בתנופה מעבר לשפה אל הפנטזיות השותות אותך מתוך בשרך ... ואת עושה זאת נפלא ואמיתי עד כדי כאב מענג ...
        13/5/16 15:43:
      חני.א . את גורמת ללב שלי לחייך מאוזן לאוזן ולמלא אותו בקצפת ודובדבנים עד אפס מקום. תודה לך.
        13/5/16 15:42:
      rossini. התגובות המשמעותיות שלך נופלות עלי כמו כוכבים בשלים.
        13/5/16 08:25:
      השפה שלך היא קצפת נפלאה של הלב. וקצפות זה טעים . קחי לך מדובדבן החיים כי הוא שם בשבילך. סופש נפלא
        13/5/16 08:04:

      רוקחת משפטים ומשמעות רבה להם.

        12/5/16 17:23:
      חלי בארץ הפלאות. בגוף של התגובה יש שפתיים המחבקות את המילים ואותי. תודה
      מקסים!
        10/5/16 16:59:
      HagitFriedlander. לשמוע כל כך הרבה מחמאות זה מביך. את יודעת, אומרים שלא צריך להשוות את ההישגים שלנו לשל אחרים טובים יותר. אבל לפעמים אני חושבת שהטקסטים שלי הם המרבד שבכניסה לניקוי הרגליים של משוררים וכותבים שמותירים אותי ללא נשימה. אבל המעגל שמלווה אותי ואוהב גורם לי להאמין שתווי הכתיבה שלי ראויים ואיכותיים, למרות הקולות הפנימיים שעטים עלי. תודה יקירה.
        10/5/16 16:52:
      רוח האדם. סוודר של קצפת מכסה אותי, ואני נוגסת בדובדבן.
        10/5/16 16:52:
      צוריאל צור. מחמאה כזו ואני מוצאת עצמי רוקדת במדשאות גן עדן עם אלוהים. אגב, הוא רקדן גרוע כי הוא דורך לי על האצבעות. תודה איש יקר.
        10/5/16 08:26:
      עונג צרוף מעבר לשפה...תודה גילה מוכשרת !
        9/5/16 22:35:
      בסופו - בכל זאת נגעת משהו בקצפת
        9/5/16 21:07:

      יש כותבים ש..
      וגם את קוסמת לא קטנה של מילים ואסוציאציות מופלאות :)

        9/5/16 14:59:
      YuditKnoller. כשקורא כותב את הביקורת שלו ממקום אמיתי, כשהוא מתחבר למשמעויות ולמורכבות הפשוטה, זה מעניק לי תחושת עילאיות. זה הבונוס. שמחה שבאת ומילאת את הלב שלך ושלי באהבה.
        9/5/16 13:40:
      אין לי כוכבים כי אני בחשבון הלא נכון אבל נהניתי מאד מכתיבתך.
        9/5/16 13:11:
      צבע השרב. מזכיר לי: בוא תגיד שאמרת אמיר אור/ הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת. הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: מֵאֲחוֹרֵי הַשָּׂפָה עוֹמֶדֶת שָׂפָה. שָׂפָה הִיא עֲקֵבוֹת עֲקֻבִּים מִשָּׁם. הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: שְׁמַע עַכְשָׁו. אַתָּה מַקְשִׁיב: הָיָה פֹּה הֵד. קַח אֶת הַשְּׁתִיקָה וְנַסֵּה לִשְׁתֹּק. קַח אֶת הַמִּלִּים וְנַסֵּה לְדַבֵּר; מֵעֵבֶר לַשָּׂפָה הַשָּׂפָה הִיא פֶּצַע שֶׁמִּמֶּנּוּ נִגָּר וְנִגָּר הָעוֹלָם. הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: יֵשׁ, אֵין, יֵשׁ אֵין. הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: אֲנִי. הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: בּוֹא, נְדַבֵּר אוֹתְךָ, בּוֹא נְמַשֵּׁשׁ אוֹתְךָ, בּוֹא תַּגִּיד שֶׁאָמַרְתּ
        9/5/16 12:46:

      מעבר לשפה יש שפה... השפה... 

        9/5/16 10:31:
      תכשיט. המילים שלך נכנסות למחזור הדם שלי ומוצאות דרכן לכל פינה.
        9/5/16 10:30:
      ברוךהלוי-סגל. אתה מחבר את הנקודות למחשבה שיוצרת סיפור.
        9/5/16 10:29:

      מכבית- coach לכתיבה. אהבה ותחושת האהבה זו התפיסה של החוויה הרגשית של המידע שקלטנו וחווינו ועיבדנו.

        9/5/16 10:27:
      debie30. דבריך מעוררים בי את המחשבה שהמוח למעשה מורכב מנוירונים שיש להם מעין ענפים שמתחברים לנוירונים אחרים והם יוצרים יער מסועף של זיכרונות.
        9/5/16 10:25:
      kimchid. להיות שניים זו תחושה של יישות נוספת בתוכנו. ולכן מספיקה פנטזיה כדי שהריקוד יהיה פנטסטי כמו באגדות.
        9/5/16 10:23:
      remei. המוח יורה מחשבות והוא דומה לצונמי של מילים, לסערה שנמצאת בין השמיים לאדמה שבתוך הראש שלי.
        9/5/16 10:22:
      א ח א ב. מעבר למילים הגוף מקולף מקליפות הבשר והדם. הוא ערום ולובש את גוף האהבה.
        9/5/16 10:21:
      שמבוכל. כשאני מרימה את ראשי לרקיע אני רואה שהשמש סרגה מקורי שמיים כתר משובץ יהלומי כוכבים לכבודך.
        9/5/16 10:18:
      n1free. המילים הן גשר שמחבר בין הגוף לרגשות. ואם המילים יכולות לעוף מעבר אז גם אני יכולה.
        9/5/16 10:17:
      ת ה י ל ה. זה כמו לשאול איך שיר נולד. בעיני זה מין טריק כזה של הטבע שמגיר מיצים בטעמי ממתקים מהפירות שממתינים על העץ.
        9/5/16 09:50:
      מלכת המילים.....:)) שבוע טוב יקירה....
        9/5/16 09:26:
      גילה היקרה, כל הכבוד לכישרונך ללהטט במילים. שירך מלא עיזוז וערגה.
      אוהו...
        9/5/16 07:40:
      כשאור הירח מתחבר עם הצמרת והשורשים -....
        8/5/16 23:17:
      צריך שניים לטנגו.... אבל לקחת בתנופה זה כבר ספור של ואלס סוער.
        8/5/16 23:04:
      צונמי של מילים זה מה שייצרת
        8/5/16 19:49:
      מילים עילאיות, התרוממות הרבה מעבר...לעבר
        8/5/16 19:32:
      מלאן כוכבים בנוסף לאחד הבודד שאפשר (:
        8/5/16 19:18:
      גוף ורגשות מעבר לשפה. מלים של אהבה. ♥
        8/5/16 18:42:
      איך זה שאת תמיד עושה קסמים ומצליחה להמליל את מה שלא ניתן לתאר במילים?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל