כותרות TheMarker >
    ';

    אורנה לגיל הזהב

    אורנה לוטן אשכנזי, אני עו”ס מנוסה, שיועצת ותומכת בהתמודדויות של בני “הגיל השלישי”.
    כבת שכולה לחלל צה”ל, אשר מכירה מילדות את נוכחות הכאב ואת תקוות הריפוי – אני מוצאת את ייעודי בתמיכה וטיפול באנשים שחוו אובדן ומתמודדים עם שכול.

    יום הזיכרון-לזכרו של אבי גיורא אשכנזי ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים בירושלים

    12 תגובות   יום שני, 9/5/16, 12:53

    דברי אורנה לוטן, בתו של רס”ן גיורא אשכנזי ז”ל, בטקס הזיכרון(2014) בפקולטה לחקלאות ברחובות 

    שלום לכולם, מנהלים, סגל הפקולטה, סטודנטים ועמיתי לשכול.
    אני מודה לנציגות הפקולטה לחקלאות שכיבדו אותי לשאת דברים, בשם המשפחות השכולות.
    שמי אורנה אשכנזי לוטן, אני בתו של רב-סרן גיורא אשכנזי שנפל בקרב על שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, בוגר מחזור ג’ של הקורס לחקלאות וכלכלה בפקולטה ברחובות. אבי, היה הבן הבכור של קיבוץ ניר-דוד (תל-עמל), בן בכור לבת-עמי ונח אשכנזי, אח לאלי, אמציה ויוני, בעל לערה ואב לאורנה ודני.
    כיום, בגילה של סבתי, בת-עמי ז”ל, שמתה שנה אחת לאחר נפילתו של בנה הבכור, אני מבוגרת מאבא שלי ב-23 שנים, שהיה בן 31, בנפלו. שנותר צעיר לנצח.
    הזיכרון הראשון שלי מהפקולטה לחקלאות, הינו טקס הענקת תעודות לבוגרי הפקולטה. הגענו בהרכב משפחתי גדול לחזות באבא מקבל את התעודה. בעיניים של ילדה קטנה, בת שש, נראה לי האודיטוריום ענק ורחב מימדים. ישבנו למעלה, באחת השורות העליונות והבטנו בשולחן הכבוד. סגל המרצים קראו לכל בוגר, שירד במדרגות האולם, עלה לבמה, ניגש לשולחן הכבוד, קיבל את התעודה ולחץ בהוקרה את ידי המורים והמנהלים. דומיה של כבוד והתרגשות הייתה באולם. בשקט שהשתרר, נשמע קולו הרם, הבוכה וזועם של דני, אחי בן הארבע וחצי : “למה רק להם יש מיץ אשכוליות? גם אני רוצה!!!…”. זיכרון ראשון מהפקולטה….
    הפעם הבאה שהגעתי לפקולטה, הייתה בנעוריי, כשהתלוויתי לסבא שלי, נח אשכנזי ז”ל שהקפיד להשתתף מידי שנה באזכרות הנערכות כאן. מקומו של סבא נפקד כבר יותר מעשרים שנה. אבל הדוד שלי- אלי, בוגר הפקולטה בעצמו, מגיע לכאן בכל שנה לטקס עם רעייתו שלומית. 

    לאחרונה קיבלתי ברשת תמונה של אישה זקנה חובקת תינוקת רכה, עם הכיתוב:
    One day, you will be just a memory for some people
    Do your best to be good one
    יום אחד אתה תהיה רק זיכרון עבור כמה אנשים, עשה את המיטב כדי שתהיה זיכרון טוב

    לא אספר כאן על אבא, גיורא אשכנזי ולא ארחיב על החלל שנפער בחיינו, מאז שאיבדנו אותו.
    היום בחרתי לדבר על היש. על מה שיש לנו ובנו למרות שאין אבא ואולי בזכות היעדרו:
    יש לי מאבא את העיניים הצהובות, את החיוך עם השיניים העקומות, את הצימאון לידע וחדוות הלמידה, הסקרנות, עונג הזמרה, קלות רכישת החברים וההתערות בחברה. אחי דני קיבל את גובה הקומה, יפי התואר, מוח חריף וכשרון מנהיגות. שנינו, קיבלנו את ההומור, ואת הבלגניסטיות… ההנאה מאוכל (שבאה עם הנטייה להשמין…). לכל אחד מאיתנו יש בן בשם גיורא (וגם לכל הדודים שלי…). שנינו קיבלנו מאבא את השמחה הפשוטה, האמונה ביכולותינו, הדחף להצליח, החריצות והמסירות ובמיוחד- קיבלנו את היכולת לאהוב. ולהיות אהובים. קיבלנו מאבא את מתת האהבה.
    בגלל ואולי בזכות השכולבחרתי בתחום הטיפול, עובדת סוציאלית המתמחה במצבי משבר ואובדן. בגלל ואולי בזכות היתמות, יצרתי משפחה גדולה, חמה, שמחה. בגלל ואולי בזכות הגעגועים, למדתי להכיר בטוב של כאן ועכשיו. בגלל ואולי בזכות האובדן– חשוב לי להעביר מסר, שהצער, הכאב והגעגוע האינסופי, יכולים לשכון יחד עם תקווה, שמחה, הכרת הטוב ותשוקת החיים.

    עברי לידר כתב: “וכשהרוח אחרי הצהריים היא מפזרת ענפים קטנים ובינתיים זה נעים
    אז אני זוכר שיש עיניים שרואות אותי קרוב ואני יודע שזכיתי לאהוב, אני יודע שזכיתי לאהוב”

    כל אחד מהיקרים לנו, שכבר אינם בחיים, ממשיך להתקיים בתוכנו. משפיע עלינו ומכוון אותנו. גם בהיעדרו.
    לכן אם נקשיב ונבין את מה שהשאירו לנו, בתוכנו, את מה שיש בנו משלהם, נוכל להיות נכונים יותר, שמחים, אוהבים, אנשים טובים יותר.

    תודה רבה

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/6/16 18:28:
      להוסיף על מילתיך זה רק יגרע, אבל רק אומר רוגשתי מהמילים. ויהא זכרון אביך עם יתר הנופלים, באהבת הריע והאחדות של עמינו.
        19/5/16 13:13:
      תודה
        18/5/16 10:57:
      פוסט נוגע ללב. בחור יפה ומרשים היה אבא שלך. (אתר יזכור) יהי זכרו ברוך!
        10/5/16 11:43:

      יום אחד אתה תהיה רק זיכרון עבור כמה אנשים, עשה את המיטב כדי שתהיה זיכרון טוב

       

      המשפט הזה מטעה כי יום אחד גם אלה שתהיה עבורם זיכרון יעלמו מהעולם ואז לא יהיה אפילו אחד שיזכור שהתאמצת,

      כיון שבכל מקרה אנשים נעלמים ובהמשך נעלמים גם אלה שזוכרים אותם, עבורך הזכרונות שלך הם החשובים באמת.


        10/5/16 11:30:
      נוגע ללב...
        10/5/16 09:02:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-05-09 20:39:28

      תודה. "כל אחד מהיקרים לנו, שכבר אינם בחיים, ממשיך להתקיים בתוכנו. משפיע עלינו ומכוון אותנו. גם בהיעדרו" . עם המשפט הזה אני מזדהה.

      תודה .

      אני ממש מרגישה זאת גם עם אנשים אהובים שאינם איתנו בחיים.

        10/5/16 08:59:
      תודה רבה. תגובותיכם מרגשות ונוגעות
        9/5/16 22:43:

      מרגשת !

      יום אחד אתה תהיה רק זיכרון עבור כמה אנשים, עשה את המיטב כדי שתהיה זיכרון טוב” .
       רס"ן גיורא הי"ד אבא של אורנה ודני . יהי זכרו מבורך לעולמים .
      מן השמים תנוחמי .
      ''


      תודה. "כל אחד מהיקרים לנו, שכבר אינם בחיים, ממ,שיך להתקיים בתוכנו. משפיע עלינו ומכוון אותנו. גם בהיעדרו" . עם המשפט הזה אני מזדהה.
        9/5/16 20:28:
      מעודד לדעת שעם כל הכאב נותרה בכם השמחה הפשוטה, והיכולת לאהוב, והצלחתם ליצור המשך. ו"ציוו לנו את החיים", קלישאה ועם זאת נכון כל כך. יהי זכרו ברוך.
        9/5/16 19:20:
      לראות את ה...יש. יהי זכרו ברוך.
        9/5/16 18:57:
      אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר שִׁיר הַלֵּל לְכָל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר פֹּה אִתָּנוּ וְלֹא עוֹזֵב וְלֹא נוֹדֵד כְּצִפּוֹרֵי הַנְּדוֹד וְלֹא בּוֹרֵחַ צָפוֹנָה וְלֹא דָּרוֹמָה וְלֹא שָׁר "לִבִּי בַּמִּזְרָח וְאָנֹכִי בִּקְצֵה מַעֲרָב". אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר לָעֵצִים שֶׁאֵינָם מַשְׁלִיכִים אֶת עֲלֵיהֶם וְסוֹבְלִים לַהַט קַיִץ וְקֹר חֹרֶף וְלִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מַשְׁלִיכִים אֶת זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם וְסוֹבְלִים יוֹתֵר מִבְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשְׁלִיכִים הַכֹּל. אֲבָל מֵעַל לַכֹּל אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר שִׁיר הַלֵּל לָאוֹהֲבִים שֶׁנִּשְׁאָרִים יַחְדָּו לְשִׂמְחָה וּלְצַעַר וּלְשִׂמְחָה. לַעֲשׂוֹת בַּיִת, לַעֲשׂוֹת יְלָדִים, עַכְשָׁו וּבָעוֹנוֹת הָאֲחֵרוֹת. יהודה עמיחי מתוך "סתו, אהבה, פרסומת" (בספר "פתוח סגור פתוח") אחותך ליתמות מחזור 73

      ארכיון

      פרופיל

      OrnaLotan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין